בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מטיילים עם עומר 

מטיילים עם עומר

 
 
שחף איל

מתבלים את תפוחי האדמה עם קצת היסטוריה: טיול של אש, מערות ומרד בעקבות בר כוכבא וסיפורי ל"ג בעומר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מטיילים בזמן המודרני, בעקבות העבר (רויטרס)
 מטיילים בזמן המודרני, בעקבות העבר (רויטרס)   
מקור חג ל"ג בעומר אינו ברור לגמרי, והוא עמוס שמות, מנהגים, מיתוסים והיסטוריה: סיפור מרד בר כוכבא, מותו של רבי שמעון בר יוחאי, אש, מערות, ובעיקר - הזדמנות נפלאה לטייל באתרים הסטורים ובמלים אחרות – תפו"א על האש עם ערך מוסף.
 

מערות חזן - מרד בר כוכבא

השנה היא 132 לספירה. איזור שפלת יהודה נשלט ביד חזקה על ידי הרומאים, בראשם הקיסר אדריאנוס שעסוק בהקמת מבני ענק ומקדשים להאדרת שמו. היישוב היהודי בארץ נחרד מן האפשרות שעל חורבותיה של עיר הקודש תיבנה עיר של עובדי אלילים, ובהנהגתו הצבאית של שמעון בר-כוכבא, החלו ההכנות למרד. בזמן ההכנות למרד, ובעיקר במהלכו, חיים אנשי בר כוכבא במערות מסתור שנחפרו באזור שפלת יהודה, איזור קרית גת של היום. אנשי בר כוכבא ניצלו מערות קיימות שנחפרו בעבר, הרחיבו אותן והפכו אותן למתחם גדול בתוכו התקיימו חיים שלמים. מתחם כזה התגלה בתחילת שנות ה-80 על יד מושב אמציה.

במערת המסתור הגדולה הזו נתגלו כ-35 חדרים תת קרקעיים, ששימשו כחדרי מגורים, מחסנים, מתקנים חקלאיים, מקומות ציבוריים כגון מקווה טהרה, וכללו אפילו בורות ומערכות מים משוכללות במיוחד. בתוך המערה וסביבה התגלו ממצאים רבים המוכיחים כי המקום שקק חיים בתקופת המרד ושימש היטב את יושביו.
 

אם יש לכם שאלה לרבי עקיבא

נמל קיסריה (תמונה: דורון ניסים)
 נמל קיסריה (תמונה: דורון ניסים)   
בתחילתו של המרד זכו בר כוכבא וחייליו בהצלחה לא מבוטלת, כשהבריחו את חיל המצב הרומי הקטן ששהה באזור קיסריה. אלא שהשמחה התבררה כמוקדמת. נוסף לתגבורות רומיות שזרמו כל העת החלו תלמידיו הרבים של אביו הרוחני של המרד, רבי עקיבא, למות האחד אחרי השני. התמותה הפתאומית נפסקה, כך לפי המקורות, בדיוק ביום ל"ג בעומר, ולכן ההילולה הגדולה בחג. ובכל זאת, עד שנת 135 לספירה מוגר מרד בר כוכבא עד תום, המנהיג נהרג ועמו אלפים מחייליו. גזירות קשות במיוחד הונחתו על העם המוכה. רבי עקיבא, נאמן לעקרונותיו, לא שעה לדרישת השלטונות ולא הפסיק ללמד תורה. הוא נתפס ונכלא בקיסריה, שם עינו אותו הרומאים עד צאת נשמתו במסרקות ברזל . במיצג "כוכבי קיסריה", ניתן "לפגוש" בגודל מלא את רבי עקיבא, לצד דמויות רבות מעברה של קיסריה. מדובר במיזם אינטראקטיבי העושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ודמויות תלת מימדיות. הדמויות חוזרות לחיים בעזרת שחקנים על גבי מסך בגובה מלא, מספרות את סיפורן, ואחר כך ניתן לשאול אותן שאלות בעזרת צג המחשב.
 
 

המערה של שמעון בר יוחאי

רגע לפני שנכלא רבי עקיבא, הספיק לדחוק בחמשת תלמידיו, אחד מהם היה רבי שמעון בר יוחאי, לברוח ולהסתתר. רבי שמעון בר יוחאי הגיע בלווית בנו, למערה קטנה שלמרגלותיה זרם נחל ובפתחה עמד עץ חרוב מניב. על פי המסורת חיו השניים 13 שנים במערה שבכפר הגלילי פקיעין. את עץ החרוב ניתן לראות בכניסה למערה, משם אפשר לרדת רגלית עד ל"מעיין הכפר", ממנו נהג הרב הגדול לרוות מים. כדאי גם לבקר בבית הכנסת המקומי, שם משנת 1873, ונשמר משך מאות שנים על יד משפחת זינאתי, ולסיים בפיתה עם לבנה אצל רעיה, חלוצת פיתות הטאבון.
 

הר מירון וקברו של רבי שמעון בר יוחאי

בדרך לבית הכנסת בהר מירון (flickr, smontagu)
 בדרך לבית הכנסת בהר מירון (flickr, smontagu)   
ביום ל"ג בעומר של שנת 160 לספירה, 35 שנים לאחר המרד הכושל, כך לפי המסורת, נפטר רבי שמעון בר יוחאי ונקבר בהר מירון. לפני שנפטר גילה הרב לתלמידיו כמה מסודותיה הכמוסים של הקבלה ואלה נכתבו בספר "הזוהר". לבקשתו, הפך יום פטירתו ליום שמחה, ומאז נחגגת ליד קברו ההילולה המפורסמת, "הילולא דרבי שמעון בר יוחאי". אחד הטקסים המרכזיים בליל ההילולה הוא הדלקת הנרות בחצות, מנהג זה מקורו באמונה כי נשמת האדם נמשלה לנר, וכשמדליקים אותו רואים כי נשמת הצדיק קיימת. את הטקס מלווים נגני קלרינט וכליזמרים אחרים בניגונים חסידיים שמלבים את השמחה וההתלהבות. עוד טקס שנחגג הוא טקס "החלאקה", מאות ילדים בני שלוש, מגודלי תלתלים, מגיעים עם הוריהם לתספורת במקום. גם טקס זה מלווה במשתה, שירה וריקודים.

לקראת צאת ל"ג בעומר עוזבים המאמינים את המקום, וזוהי בהחלט הזדמנות נהדרת לטייל לבד בהר היפהפה הזה. אפשר לסייר בשביל הפסגה, בו תמצאו תצפית על הים התיכון, הכינרת, הרי הלבנון ועד רמת הגולן, לבקר בגוש חלב, בין שרידי בית כנסת יהודי עתיק. אזור הר מירון הוא אחת משמורות הטבע הגדולות והחשובות בארץ, גוש הרים, עם פסגה בגובה של 1,200 מטרים מעל פני הים, שם אפשר ממש להרגיש את לחות העננים. באזור יש שפע עצום של צמחייה ובעלי חיים ממינים שונים.
 

מדורות על שום מה

אם כך, למנהג הדלקת מדורות בל"ג בעומר, מייחסים שני הסברים. האחד מתבסס על מרד בר כוכבא, המורדים הדליקו משואות אש על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד, והמדורות הן זכר לאותן משואות. ההסבר השני מתקשר לדמותו של רבי שמעון בר יוחאי, אשר על פי המסורת, נפטר בל"ג בעומר, וביום פטירתו, היה ביתו אפוף אש. סיבות נוספות, ולא פחות חשובות להדלקת מדורה, הן טעמם המופלא של תפוחי האדמה בתוך האש, וכמובן, שריפת בובתו של היטלר, נסראללה, בן לאדן, או כל מי שתבחרו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by