בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ילדה בהפרעה  

ילדה בהפרעה

 
 
רויטל קיבק ארמה

היא יודעת כבר ששומן בבטן זה לא יפה, שפולקעס בצדדים לא ממש מחמיא ולקראת חתונות צריך לרזות. היא יודעת הכל והיא רק בת שלוש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
דברים אחרים צריכים להעסיק אותה (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)
 דברים אחרים צריכים להעסיק אותה (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)   
הן רואות את זה בכל מקום, בטלוויזיה, בכיתה, ואפליו כשאת מסתכלת על עצמך במראה. הכול על דימוי הגוף של הילדים שלכם, שמתפתח הרבה יותר מוקדם והרבה יותר מהר ממה שחשבתם. לרות כהן, פסיכותרפיסטית, יש הרבה מה להגיד, ואל תצפו למחמאות.

מחשבות בגוף ראשון

"המושג "דימוי גוף" מתייחס לדרך בה אנו חווים את הגוף שלנו - למחשבות, התחושות והרגשות, שמתעוררים בתוכנו ביחס לגוף שלנו. דמוי הגוף משתנה במהלך החיים ומושפע מאירועים, מפגשים, פידבקים מהסביבה הקרובה לנו, וגם ממסרים המועברים בצורה ישירה ועקיפה על ידי גורמי סוציאליזציה שונים".

היפרדות הגוף

"תינוק שרק נולד לא מודע לעובדה שגופו וגופה של אמא נפרדים. בחוויה שלו, הוא חלק מאמא ואמא חלק ממנו. במהלך השנה הראשונה לחיים מתרחשים תהליכים קוגניטיביים ורגשיים עמוקים ומשמעותיים מאד. באופן הדרגתי, התינוק מתחיל להבין שהוא נפרד. הוא מתחיל להבין - עדיין הבנה מאד ראשונית, שלא תמיד משתמרת מרגע לרגע, מהם הגבולות של הגוף שלו, איך הוא נראה, ולאט לאט הוא מתחיל להבין, שאמא יכולה לצאת מן החדר והוא ממשיך להתקיים וכך גם היא".

אמא, אני יפה?

"במהלך השנה השנייה לחיים, הקונספט המהפכני הזה מתבסס, ותינוקות מתחילים להבין טוב יותר איך הם נראים, מהם חלקי הגוף שלהם, מה שייך להם ומה לא. היכולת לתפיסת גוף אובייקטיבית, כלומר: המתייחסת לאופן שבו איברים מסודרים בגופם, לגודל ולגבולות הגוף, מתפתחת בהדרגה לקראת סוף השנה השנייה ובמהלך השנה השלישית לחיים והיא מהווה את הבסיס לתפיסת הגוף. היא מושפעת מחוויות שונות - חושיות ורגשיות, וכמובן, גם ממסרים מילוליים ולא מילוליים מצד המטפלים בפעוט".
 

גנדרנות ומגדריות

 
"במהלך השנה השנייה והשלישית לחיים, פעוטות מתחילים לפתח הבנה מגדרית, כלומר: הם מתחילים להבין, אם הם בנים או בנות. מדובר בתהליך מורכב, שמוגדר ביולוגית וסביבתית. בתקופה זו ילדים לומדים לייחס התנהגויות מסוימות לבני המין השונים - התנהגויות ”של בנות“ והתנהגויות ”של בנים".

שפיטה הורית

"במהלך השנה השנייה והשלישית, יש גם השפעה משמעותית מאד למסרים הסביבתיים, ובתחום זה המציאות לא מלבבת במיוחד:במחקר שנערך באוניברסיטת פלורידה לפני כמה שנים נמצא, שכבר בגיל שלוש הורים שפטו אחרת דפוסי אכילה של בנים ושל בנות: אם לגבי בנים הביעו הורים דאגה בנוגע למשקל חסר, הרי שלגבי בנות הנטייה הייתה דווקא לראות זאת באהדה וכמו לומר: 'לא נורא אם היא לא תהיה שמנה'. כלומר,הורים מושפעים ממסרים חברתיים באשר למה נתפס חברתית כגוף מוצלח וטוב (כלומר, רזה ודק) והם משליכים הבנה זו גם על פעוטות בני 36 חודש בלבד. בנוסף, נמצא באותו המחקר קשר בין מאבקים שונים סביב האוכל (אכילה בררנית, יריקה וזריקת מזון) לילדות בעלות משקף עודף. השערת החוקרים הייתה, שאימהות לילדות מלאות יותר, מנסות להפעיל יותר שליטה בזמן הארוחה על כמות וטיב המזון שהתינוקות אוכלות".

ללמוד להפריד

"חשוב לזכור, שילדים מתייחסים לגוף ולמשקל בצורה מאד קונקרטית, והם מפנימים את המסרים שנאמרים ומסיקים מהם מסקנות רחבות לגבי עצמם ולגבי אחרים. היות והם עדיין לומדים מי הם ומה גבולותיהם, הם מתקשים לעשות את ההפרדה בין 'איך שאתה' לבין 'מי שאתה'. לכן, כאשר הם שומעים את ההורים עסוקים במשקל שלהם עצמם או של הילדים, הם לומדים להתייחס אל עודף המשקל לא כאל משהו שיש להם או אין להם, אלא כאל משהו שמגדיר אותם".
 

'כן' לבריאות, 'לא' למשקל

זה מתחיל כבר בגיל שנתיים - שלוש (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)
 זה מתחיל כבר בגיל שנתיים - שלוש (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)   
"במקום לדבר על דיאטה, גוף שמן או מראה כזה או אחר, אפשר וכדאי להתייחס לבריאות ולא למשקל. כשהפוקוס עובר מתבנית זו או אחרת של גוף ”אידיאלי“ לאפשרויות החדשות שנפתחות כאשר מתייחסים בכבוד לצרכי הגוף ומספקים לו מזון בריא, מגוון ומתאים, נוצר שיח עם הגוף, במקום מלחמה וכפיה. ההצעה שלי היא להתמקד פחות בירידה במשקל ויותר בעליה באיכות החיים ובאפשרויות שהיא צופנת בחובה".

מרחיבים את מושג הגוף

"כדאי ורצוי לדבר על מבני גוף שונים, לנסות לייצג את אותם מבני הגוף גם בבובות וגם במשחק, כדי להרחיב את מושג הגוף אל מעבר למבנה מסוים שרק הוא ”לגיטימי“. הרעיון הוא להתייחס אל הגוף כולו, ליתרונות ולחסרונות שיש למבני גוף וגם לחלקי גוף שונים, תוך התמקדות בצרכים של הגוף ולא רק במראה שלו".

לראות נכון

"כשיש להורה תחושה, שהילד הקטן שלו אוכל יותר מדי, חשוב מאד לקבל פידבק מאדם אובייקטיבי (רופא הילדים הוא כתובת מצוינת לצורך זה), כי לא בטוח שאנחנו כהורים רואים נכון את המצב. להורים רבים קורה תהליך הפוך מזה של ילדיהם - אם ילדיהם עוברים מתחושה של סימביוזה לנפרדות, בכל הקשור למשקל, פעמים רבות, ככל שהילד מתחיל לגדול, דווקא ההורה הוא זה שעלול להתבלבל ולהתייחס לגופו של ילדו כאילו הוא שלוחה של גופו שלו. להתייחס למה שקרה לו בילדותו כאילו הוא קורה כאן ועכשיו ולהשליך מתוך החוויה שלו אל חייו של ילדו (למרות שמדובר באדם אחר, עם טמפרמנט אחר וקונטקס שונה לחלוטין).

דווקא עוצמות אלו, שחוצות זמן ומרחב ומצליחות לטלטל אותנו כל כך, יכולות להמחיש עד כמה הנושא, בהיותו קשור כל כך לתפיסה העצמית של כל אחד מאתנו, טעון ורגיש".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by