בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
רחוק מאמא 

רחוק מאמא

 
 
רביד פלג

מהן ההשלכות של הצעת החוק בדבר ביטול חזקת הגיל הרך? ובתרגום חופשי - ילדים להורים גרושים, שלא מלאו להם שש שנים, לא יעברו באופן אוטומטי לאימם. מה עשוי לקרות פה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
איפה השוויון? (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)
 איפה השוויון? (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)   
החלטתם לפרק את החבילה. יש לכם ילד אחד או כמה ילדים, שטרם מלאו להם שש שנים. אמהות יקרות, אם עד היום שקטה נפשכן, בידיעה כי מקום הילדים עמכן, הרי שהצעה חדשה עלולה להפר את השקט ואת הביטחון. הצעה לביטול 'חזקת הגיל הרך' מתגלגלת במסדרונותיה של כנסת ישראל. מה משמעות ההצעה? האם היא לטובת ילדינו? האם היא שלב נוסף בדרך לשוויון בין המינים או אולי העצמת אי השוויון הקיים? מעט מן הטיפולי והרבה מהמשפטי בראיונות שלפניכם.

מעתה והלאה

"החוק משנת 1962, הנקרא 'חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות', קובע כי במקרה של גירושים, ילדים עד גיל שש יישארו במשמורתה של האם, למעט מקרים בהם האב מוכיח כי ישנן "סיבות מיוחדות", בעטיין האם אינה מסוגלת לטפל בילדיה (מחלת נפש, חוסר תפקוד, סמים וכדומה), מסבירה דנה דרזנין, עו"ד ומגשרת. "שיקול הדעת להתערב במקרי 'קצה' כגון אלה, הושאר לבית המשפט, כשחובת ההוכחה היא על האב. כיום ועדת שניט, בראשותו של פרופ' דן שניט, אשר בחנה את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושים, הגישה את מסקנותיה, ובהן המלצה לבטל את "חזקת הגיל הרך", כשבבסיס השינוי מתנוסס 'דגל השוויון בין המינים'".

קול השוויון

"דרך משקפי השוויון, ההצעה נשמעת הגיונית ואף תואמת את השינוי שנעשה ברמה המשפחתית", מאירה עו"ד דרזנין. "היות וכיום, אבות רבים הופכים מעורבים יותר בגידול הילדים וישנם אף מקרים של ה"גבר החדש" בו האב הוא המטפל העיקרי בילדים. לכן, נשמע סביר ומאוד 'נכון' לבקש לבחון את נושא המשמורת מחדש. עם זאת, בבואנו לבחון את השינוי, לא ניתן להתעלם מדיני המשפחה הנהוגים בישראל כיום".
 

המירוץ אחר התביעה

 
"חוסר השוויון בין המינים, הוא שמאפיין את דיני המשפחה בישראל. אי השוויון בא לידי ביטוי בכמה מובנים: ראשית, "מרוץ הסמכויות" - הסמכות לדון בענייני פירוד המשפחה נמצאת בידי שתי 'רשויות' מקבילות, מחד - בית הדין הרבני, ומאידך, בית המשפט לענייני משפחה. הסמכות לעסוק בגירושים מסורה לבית הדין הרבני באופן בלעדי, אך בכל שאר הנושאים יש לשתי ה'רשויות' סמכות מקבילה. לפיכך, סמכות זו נקבעת כאשר אחד מבני הזוג מגיש את הבקשה למי מבין 'הרשויות', כך שלמעשה מי שרץ קדימה ראשון, האישה או הבעל, ומגיש ראשון את התביעות הרלוונטיות או מגיש ראשון את התביעה בבית הדין הרבני וכורך אליה כדין את כל העניינים, 'זוכה לרשת הביטחון' והוא שמחליט היכן יידון עניין הפרידה.

טחנות הצדק טוחנות לאט מאד

ראשית, יש לזכור, כי כף מאזניו של בית הדין הרבני נוטה באופן אינהרנטי לעברו של הגבר. שנית, הגבר יכול להחליט אם הוא נותן או מסרב לתת לאשתו את הגט, וכשמדובר באישה בגיל פריון, הרוצה להינשא בשנית, סירוב זה יקנה לו יתרון לעומתה. יותר מכך, באפשרותו של הבעל להתנות את מתן הגט. על התנאים אמנם להיות 'סבירים', כאלו שהאישה יכולה לעמוד בהם, אך ההגדרה ל'סביר' היא של בית הדין הרבני. תנאי שכזה יכול להיות ויתור על הישגיה בבית המשפט או החלטה על סכום מזונות מופחת משנקבע ומהמקובל לטובת קבלת הגט או כל תנאי אחר. שוב, הכוח הוא בידיו של הגבר, כשבית הדין הרבני הוא המוציא לפועל. שלישית, יש מצבים בהם האישה זכאית שיכפו על בעלה לתת לה גט. במצב כזה בית הדין מפעיל סנקציות שונות על הבעל על מנת לאלצו לתת את הגט. בשנים האחרונות, קבע בית הדין כי אפילו במצב שכזה, רשאי הבעל להתנות את מתן הגט - אז האישה, במידה ולא תמלא אחר התנאים, לא תוכל כלל לקבל את הגט. המגבלה היחידה היא שהתנאי יהיה סביר, (בעיני בית הדין) וכזה שהאישה יכולה למלאו. בפס"ד של בית הדין הרבני, שדיבר על כך, דובר על תנאים כגון: מאכלים שאסור לאישה לאכול, בגדים בצבעים שאסור שתלבש, תנאי בו תוותר על כל הישגיה בבית המשפט, הפחתת המזונות לילדים או ויתור עליהם וכיוצא בזה. יש לזכור כי שיקול הדעת בעניין סבירותו של התנאי היא של בית הדין הרבני. לכן, ברור שנוצר חוסר שוויון מהותי נוסף בין הבעל לאישה.
 

משמעות השינוי

טובת הילדים? לא כשמדובר בגירושים (צילום אילוסטרציה: אימג'בנקgettyimages)
 טובת הילדים? לא כשמדובר בגירושים (צילום אילוסטרציה: אימג'בנקgettyimages)   
"כאמור, המצב הקיים כיום בבית המשפט ובבית הדין הרבני, הוא כזה בו האישה אינה במצב שווה זכויות לגבר. על כן שינוי החוק, שמוסיף כוח לגברים, שממילא מופלים לטובה, מבטל למעשה את יתרונה היחיד של האם במערכה, קרי הידיעה הברורה כי הילדים נשארים במשמורת שלה. ראוי אף לציין, כי עד כה, עניין המשמורת לא נדון לעיתים קרובות הואיל ועורכי הדין בדרך כלל יעצו ללקוח שאין טעם לקיים דיון שכזה במקרים נורמטיבים. שינוי החוק יביא להגברת ההתדיינות בין הצדדים ואף להחרפת הסכסוך והמשאבים להם יזקקו הצדדים על מנת לשכנע, מי יהיה משמורן טוב יותר ומהי טובתו של הקטין בכל מקרה ומקרה".

טובת הילד?

הנפגעים, על לא עוול בכפם, במקרי הגירושים הם הילדים. האם שינוי החוק נעשה תוך התחשבות בטובתם? "כשבודקים את טובת הילד, שהיא עניין תלוי נורמות חברתיות, השאלה שצריכה להישאל היא, האם הכרעה בדבר משמורת מלאה מצד האם, שתהיה כרוכה בוויתורים על מזונות או ענייני רכוש, משמעותה הסופית היא טובתו של הילד"?. לדידה של עו"ד דרזנין, התשובה היא לא. ד"ר דינה אורן, מטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת מרכז ההשתלמויות של ת.ל.מ, רשת ארצית לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ, אבחון והכשרה, מציינת כי הרצון לשנות את החוק אינו מפתיע לאור השינוי הדרמטי באבהות לאורך העשור האחרון. "אבות רבים הופכים מעורבים יותר בגידול הילדים ועבורם זה אך טבעי להמשיך ולקחת חלק עיקרי בגידול הילדים, גם לאחר פירוק הנישואים. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שהחלטה על אב כמשמורן, עלולה להביא למצב בו נמנעת מן הילד האפשרות לשהות במחיצתו של ההורה, שיכול להקדיש לו את מירב הזמן. אל לנו לשכוח, כי גירושים הם לרעת הילדים. העמדה הטובה והבריאה יותר עבור ילדים, שהוריהם בתהליך של גירושים, היא הימנעות ממעורבות בכל התהליך. לכן, החוק הקובע כי האם היא המשמורנית עד גיל שש, חוסך את המעורבות של הילד לכל דיון בעניין. החשש בשינוי הוא בעובדה שהילדים יהפכו מעורבים יותר ואף אובייקט מיקוח ושימוש של הורה אחד כנגד האחר. כאשת טיפול, טובת כל המשפחה כולה היא שעומדת לנגד עיניי ולנגד אנשי מקצוע בתחום. ניסיונות לפשר ולגשר בין הצדדים, להגיע להבנת הצרכים של כל צד, כולל הילדים, הם שמנחים את העבודה הטיפולית, כעת וגם בעתיד אם וכאשר יערך שינוי ברמה החוקית".
 
 

מי כמונו

שינוי החוק, אינו המצאה של החברה הישראלית, מדינות שונות במערב הנהיגו שינוי דומה. "גם במדינות אחרות, בהן בוטלה חזקת הגיל הרך, למשל במדינת וירג'יניה בארצות הברית, כאשר בדקו מי המשמורן במקרי הגירושים שלאחר הביטול, גילו כי ברוב המקרים האם היא שקיבלה את המשמורת, אך לצורך כך הייתה צריכה לוותר על מזונות ורכוש. ניתן להבין מכך, כי בישראל, ביטול החזקה רק יחריף את אי השוויון, שממילא קיים בין הצדדים ויסלים את המאבקים", מציינת עו"ד דרזנין.

אם, כלביאה, תעשה הכול על מנת לשמור על ילדיה, גם כאשר המחיר שייגבה ממנה יהיה גבוה. שינוי החוק עלול להחליש אם במאבקה, ואף למנוע מאחת הנמצאת בזוגיות מכאיבה לנסות ולצאת לחופשי. אנו שואפים לשוויון. הוא נתפס כנאור, הוגן, ומאוד 'אין' בניאו-ישראליות. עם זאת, על מנת להנהיג שוויון, על הקרקע הקיימת להיות כזו שאיננה מפלה צד אחד לעומת האחר. נראה כי הרבה לפני שינוי "חזקת הגיל הרך", נכון יהיה לפתור בעיות רבות, הקיימות בהתדיינות שבין הצדדים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by