בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כוכב נולד  

כוכב נולד

 
 
רויטל קיבק ארמה

הילד שלכם אוהב להיות מסמר הערב? מעוניין לקבל מכם פידבקים בלתי פוסקים? כיצד מתמודדים עם ילדים שדורשים כל הזמן תשומת לב?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לפעמים הם פשוט מוחאים לעצמם (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)
 לפעמים הם פשוט מוחאים לעצמם (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)   
  
ילדה שאוהבת לרקוד על שולחנות בגיל שלוש, רוצה לדעת שיידעו שהיא שם. זו דרכה המופלאה והטבעית להגדיר לעולם את הצורך שלה בהכרה ובהערכה מתמדת. על ילדים שאוהבים תשומת לב וזקוקים לה, לא מהמניעים שאתם מכירים.

צורך מולד

"הצורך בתשומת לב הוא צורך אוניברסלי, הקשור במנגנונים הישרדותיים, ובאפשרות שלנו להתפתח ולגדול - פיזית ורגשית ", מסבירה רות כהן, פסיכותרפיסטית. "היות והמדדים השונים שמשפיעים על הטמפרמנט שלנו, מרכיבים גם את מה שאנחנו חווים כצורך בתשומת לב, קרי - היכולת לווסת גירויים, לדחות סיפוקים, כמות האינטראקציה החברתית שמרגישה לנו טוב וכד‘, אזי, אנשים עם טמפרמנט שונה שונים אחד מהשני גם בצורך בתשומת לב וטיבה".

לבוא לידי ביטוי

טמפרמנט הוא חלק בלתי נפרד מהכישורים בהם התברכתם. אוהבים לשיר? לנגן? לשחק? לצייר? עד כמה הצלחתם בילדותכם להביא לידי ביטוי כישורים אלו, ובאיזה אופן אלו עיצבו את דמותכם? "כך או אחרת, ילדים חייבים להביא לידי ביטוי את הכישורים המולדים שבהם", אומרת רות. "יש חלקים באישיות של כל ילד וילד,כאלו המקבלים ביטוי וכאלו שלא. כשילד לא מקבל מפה שתעזור לו לבטא את מה שהוא הכי זקוק לו ונהנה ממנו, סביר להניח שהוא ימרוד ויעשה 'דווקא' בדרישה לתשומת לב או שיסתגל למצב ויוותר".

יש מי שיתפעל

אם אני, כילדה, מאד אוהבת ליצור או לשחק בהצגות דמיוניות, אבל אמא שלי לא משתפת פעולה ולא מתבוננת בי באותו הרגע ואינני מקבלת מחיאות כפיים, זה אומר שאיש אינו רוצה להכיר בכישוריי? "ככלל, ילד תמיד זקוק לפידבק, בלי קשר להעדפות שלו", אומרת רות. "הוא צריך לדעת, שיש אלטרנטיבה, שיש מי שירצה לצפות בו ולהתפעל מהכישורים והיכולות שלו.תפקיד ההורה הוא ללמד את הילד שלו שיש הסתגלות אופטימלית, כלומר: 'גם אם אני בתור אמא שלך, לא מסוגלת יותר לשתף פעולה עם האהבה שלך לתיאטרון בובות (או ליצירה או לקפיצות גבוהות על חבל), אני כן מוכנה לעשות את זה במסגרת של יום בשבוע. ואם אני לא זמינה לך, אז יש את אבא או מישהו אחר שכן יוכל להתבונן ולהתפעל ואפילו לשתף פעולה'. באופן זה לא נגרמת פגיעה בביטחון העצמי של הילד, משום שהוא לא נדרש להדחיק את האהבה שלו לביצוע פעולה זו או אחרת.
 

הכלה אופטימלית

מי לא חולם על זה? (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)
 מי לא חולם על זה? (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)   
"זו הדרך להסתגלות אופטימלית, מבלי להתעלם מהצורך שלנו כהורים. זה בעצם לבוא ולומר: 'גם אם הילד שלי אמן בנשמתו ואוהב שאנו מציירים יחד, זה לא אומר שעלי לשים את עצמי בצד ולהתמסר לו'. מה שקורה בד"כ הוא, שהורים מתאפקים ולא יכולים לסבול עד שהם 'מתפוצצים'.
צריך להסביר לילד למה אני לא יכול לשחק איתו עכשיו במה שהוא אוהב, שזה לא מוצא חן ולא נוח לי: 'אתה אוהב לטפס, אבל אני פוחדת מגבהים. אז בוא נמצא מישהו אחר שתוכל לטפס יחד איתו'. באופן זה ניתן לכבד את הגבולות של הילד, אבל גם את הגבולות שלנו".

לא מרכז העולם

הורות כמקור בלתי נדלה לאנרגיות ולהכלה בלתי פוסקת איננה דבר שאנחנו, בני הדור הנוכחי, המצאנו. "כדאי שנוותר כולנו על הפנטזיה ההורית, שיש לנו בלעדיות על מרכז העולם עם הילד שלנו", אומרת רות. "התפקיד שלנו הוא לא כל הזמן לספק את הצרכים שלהם, אלא לתת להם כלים להשיג את מה שהם רוצים או צריכים. אנחנו צריכים להרחיב את המושג של 'להיות שם בשבילם', מתוך הכרה מלאה גם במוגבלות שלנו כבני אדם".

בדרך ל"פסגה", אותו מקום שנוכל להגיע אליו ולומר בביטחון, שהילד שלנו הביא לידי ביטוי את כל הכישורים והיכולות שלו, מומלץ שנבחן כל יום מחדש: האם באמת אנחנו נותנים בידיו את כל האופציות לבוא לידי ביטוי? נכון, אנחנו אמא ואבא שנוטים להשתדל בשבילו, אך יש עוד שיכולים להשלים חסכים. אולי סבא שאוהב לנגן על גיטרה? סבתא שאוהבת מקרמה או אחות גדולה שמוכשרת במשחק? כולם כאן לאפשר לילד שלנו לצמוח ולקבל תשואות והכרה מחבקת - מתי שרק ירצה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by