בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מעלעלת 

מעלעלת

 
 
יעל אסף

זו עבודה קשה, אבל מישהו חייב לעשות אותה. יעל אסף לא מפחדת מאצבעות שחורות, ומעלעלת בשבילכם במגזינים המודפסים. הפעם - ואניטי פייר, המהדורה הבריטית, יוני 2008

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שער המגזין. בובי קנדי (צ: Bill Eppridge)
 שער המגזין. בובי קנדי (צ: Bill Eppridge)   
מגזין Vanity Fair, המהדורה הבריטית, יוני 2008.

מחיר 79 שקלים בחנויות המובחרות.

אתר vanityfair.com

על העטיפה בובי קנדי בשחור לבן, ספק מהורהר, מעלה את התהיה הבלתי נמנעת 'מה אם', ומיד שולח אותה אל המקום שבו בפרספקטיבה של זמן, ה'מה אם' הזה לא משנה דבר.

ביקום מקביל אני קמה בבוקר בשעה סבירה, תשע. נושקת לילדיי ולבנזוג ומשלחת אותם לעמל יומם. בעודי לוגמת מהאספרסו המריר שלי על המרפסת, לבושה בחלוקי הורוד הצמרירי והרך, אני מעלעלת בשלל המגזינים המתדפקים על דלתי. אני עוצרת ב-vanity-fair, תמיד ב-vanity-fair. יש שיעקמו את אפם לנוכח התפיסה שהמגזין התיישן עם השנים, אבל אל תבלבלו בין צוחן היושן ובין פינס אמיתי. הואניטי-פייר לא מפספס וכבר שנים שהוא שומר על השילוב המנצח של כל מה שנכון; מהאנשים שמופיעים בו ועד אלה שעושים אותו כמו שהוא – מהודק, מבריק, כתוב לעילא ובעיקר יפהפה, בהגשה האופנתית המדויקת.
 
 
המגזין הזה הוא האירוע הכי קרוב ללהרגיש אחת שמבינה עניין, גם אם אין לי בו כל חלק. זה המגזין שמאפשר לזרוק באגביות תוך כדי שיחה משפט ידעני על חיקוי קירסטין דאנסט גרסת מרי אנטואנט (ווג ספט' 2006), החינני שעושה בלייק לייבלי, ה-it girl הכי חמה בשטח, במדור האופנה של מהדורת יוני. הוא כאילו מיושן, אבל אין סיכוי שאנני לייבוביץ' לא תתרום לו את הצילום הכי מוצלח בפילם המטאפורי שלה, ובמיוחד אם זה תצלום של מיילי סיירוס, הילדונת הענוגה, חבוקה בפוזה סמי-ארוטית בידי אביה בילי-ריי. הוא כל כך מופלא שמריו טסטינו הגאון מצלם את דמי מור מתפשטת, מוסתרת רק בשערה השופע, ויפה כמו בתצלום המיתולוגי ההוא, שמשמש השראה, כאילו לא חלפו יותר מ-15 שנים מאז.
 
 
 
הואניטי מאפשר להשמע ידענית על גבול האינטלקט המשועמם שבו אפשר להשפריץ הצהרות בקולה המתנגן של דורותי פארקר, המבקרת המיתולוגית משנות העשרים, ההיא שאספה סביבה את האנשים הכי משפיעים באותה תקופה לכתוב בין דפי המגזין (או לפחות לחקות באופן מושלם את ג'ניפר ג'ייסון לי בתפקיד דורותי פארקר). תמיד תהיה בו כתבה שערורייתית מספיק כדי לגרום עונג, ומעניינת מספיק כדי שיהיה חשק לקרא אותה, כמו זאת שעוסקת בג'יימס פריי, שספרו השלישי נקי מתהיות האוטוביוגרפיה הבדויה או לא שלו (טוב, כמה אפשר לשחק על הקטע ולהתגרות באופרה), אבל מסתמן כטוב לא פחות מהשניים הקודמים. כנראה שסופר טוב נשאר כזה בין אם הוא מחטט לעצמו בפצעים הפתוחים או בודה את גיבוריו.
 
 
כתבה משובחת האקסטרווגנזה העיצובית הלא תאמן של קארל לאגרפלד, האיש והמניפה. מה שמוכיח שלאנשים עשירים יפה האקסצנטריות ואילו על פשוטי העם היא נלעגת.

כתבת אופנה אמריקנית בפאריס, בלייק לייולי המהממת, באיכות בלונדינית קרירה וסקסית סטייל קים נובק או גרייס קלי ההיצ'קוקיות. לבושה במיטב ההוט קוטור של שבוע האופנה הפריסאי מגוטיה ועד דיור ולוגמת שוקולה שו במונמארט. צלם – מייקל רוברטס.

הואניטי בנוי כל כולו על תילי תילים של פראפרזות והקשרים קטנים ומדויקים שעושים למעלעלת המנוסה נעים באגו שמבין אותם ויודע למה ליחס אותם. בשעה 11:00 אני עוברת למימוזה קלילה ולחצי מלון זרוע חמוציות מיובשות. הו, זה כיף להרגיש חכמה, זה כיף עוד יותר להרגיש ככה כשאת מעלעלת במגזין הכי נכון ב-95 השנים האחרונות.

המגזינים למדור "מעלעלת", באדיבות סטימצקי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by