בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
חתונה 
החתונה המקורית שלי 

החתונה המקורית שלי

 
חתונה |
 
מיכל קליין

לא רצינו להתחתן כמו כולם, אבל לאט לאט מצאנו את עצמנו צועדים בתלם גני האירועים. מסתבר שיותר משהעגל רוצה לינוק, מתחתנים רוצים מקום יפה ליד הים. הבלוג של כלה מתחילה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לקח לנו שבועיים להתאושש מההחלטה להתחתן ומתגובות הסובבים אותנו, שהיו נסערות, למרות שאנחנו יחד יותר משלוש שנים. אין מה לעשות, כנראה שגם אם היינו מחליטים להתחתן אחרי 20 שנה יחד ועם 30 ילדים באמתחת, עדיין היו מתרגשים לנו מזה ש"סוף כל סוף הסכמנו להתחייב". בתגובה, התחלנו לבדוק מקומות. ראשית חוכמה, פתחנו ערוצים להמלצות מהסביבה. מהר מאוד למדנו את הלקח הראשון: לסביבה יש זיכרון סלקטיבי.

הזיכרון המדובר, במקרה זה של קרוב משפחה, שלח אותנו לצפון הרחוק, למקום "מהמם בפשטותו", על שפת הכינרת. לקחנו מקל ותרמיל ויצאנו לדרך. כעבור שעתיים ו-40 דקות של התברברות, הגענו. המקום אכן מהמם, אבל לא בדיוק "פשוט": כר דשא רחב על שפת האגם עם האגו הכי גדול בארץ, ולידו בית אבן היסטורי ללינה מפוארת של הזוג ומשפחתו. בנוסף, המקום מציע מאהל שינה, מקלחות ומשחקי חוף המיועדים לאורחים שימשיכו איתנו את יום המחרת על החוף. מה רע?

ובכן, המחיר. דווקא התלהבנו מהאפשרות לסחוב את כל היקרים לנו לצפון, אבל בבית, כשהגיעה במייל הצעת המחיר של המקום, חטפנו התקף אפילפטי. למזלנו, תחנת מד"א ממש צמודה לרחוב. כשקרוב המשפחה התקשר להתעניין איך התרשמנו, העמדנו פנים שאנחנו לא שומעים את הצלצול ופנינו לטקטיקה ב': האינטרנט.

מכיוון שאהבנו את הרעיון של אירוע משולב בסופשבוע לחברים, המשכנו באותו הכיוון. חיפשנו חוף ים שניתן לשכור לאירועים. לפתע היטשטשה תמונת המציאות, מוזיקה מרוחקת נשמעה, והבנו שאנחנו בפלאשבק לשלהי שנות ה-70: ים, בקתות, קצת כלבים וחתולים, ומלא אנשים עירומים על החול הלבן של מדינת אכזיב. פייד-אאוט למציאות, אנחנו קופצים לרכב ונוסעים לאלי אביבי, בטוחים ששם ממתינה הגאולה.

לא באנו ביום טוב. אלי בדיוק החלים מניתוח ואשתו היתה חולה. מה שכן, המקום היה עמוס עד הגג בכלבים וחתולים מכל מין, צבע וגזע. כנראה שחופש מיני זה משהו שמדבר גם לחיות בית. כל הסביבה נתנה תחושה של חזרה לזמנים תמימים יותר. דימיינו מסיבת חתונה פסיכדלית שהולכת ונמסה לכדי אורגיית ענק, אך תמימותנו המחודשת התנפצה על סלעי הזוג אביבי. מתברר, שמים רבים זרמו בחוף וההיפים של היום כבר לא אוהבים שעושים להם רעש. לא מאוחר בלילה, ובטח לא בערבי שישי. זכותם. אבל התאכזבנו.
 
מתחתנים על החוף (צילום אילוסטרציה: Sister 72, flickr)
 מתחתנים על החוף (צילום אילוסטרציה: Sister 72, flickr)   
לא ויתרנו, וביררנו על חופים פתוחים שניתן לערוך בהם אירועים. היה קל מאוד למצוא אותם, כי יש בארץ שלושה כאלה. בשניים מהם מותר לערוך בר מצוות, בריתות וערבי גיבוש למלצריות בפוסיקט, אבל חתונות - לא. למה? ככה. נסענו, אם כך, לחוף הפתוח האחרון בישראל שעדיין ניתן להתחתן בו, וזה רק כי הוא כל כך רחוק שהחוק עדיין בדרך.

היה יום קריר. הים לא שמח במיוחד לקראתנו, וגם לא הרוטלווילר של אשת השיווק. אבל חוץ מזה הכל נראה טוב: החוף – רגיל, בתוספת משטח עץ לריקודים, האווירה נעימה ובקיץ יש חושות שניתן לשכור לאורחים. התלהבנו, אפילו שהאוכל נראה קצת משמים. מה זה משנה כשמסביב יש כל כך הרבה ים?

יצאנו על מנת לשוב. את הדרך חזרה בילינו בלדמיין כמה כיף יהיה לבלות את היום שאחרי כלולותינו עם כל החברים על החוף. דמיינו כל חברה וחבר, מספרים לנו כמה הם נהנו בחתונה שלנו. דמיינו את ההורים שלנו מרוצים מהחתונה הארוכה. דימיינו את עצמנו נשואים ושזופים באושר. שלוש שעות ו-52 דקות של דמיון מודרך, ועדיין לא הגענו הביתה. וואחד פקק.

עם הצפירות הצורמות של המכוניות שמאחורינו, לפנינו ומכל הצדדים, פילחה אותנו גם ההבנה ש:
1. סביר שיהיו פקקים כאלו גם בדרך לחתונה.
2. אולי דווקא יעיק על חברינו לשריין יומיים מחייהם למעננו.
3. אולי ההורים יעדיפו חתונה קצרה.
ובעיקר, חשבנו, אולי את היום שאחרי כדאי שנבלה רק שנינו, ביחידות ולא בחושה.

מיד גובש לו רעיון חדש: חופה ומסיבה אל תוך הבוקר. בחרנו ביום שישי, כי אין לחץ לקום לעבודה למחרת.
אבל חתונות שישי בלילה ניתן לערוך רק בגנים לא כשרים. מצאנו גן אירועים קטן וקרוב לים, שבו נוכל לבצע את זממנו, ונסענו לראותו. נותר להם רק עוד תאריך פנוי אחד, אבל היי, מגניב כאן. לחצנו ידיים. לפני שיצאנו הם שאלו: "אז באיזה סוג של טקס חלופי תתחתנו?".

מתברר, שכף רגלו של רב אורתודוקסי לא תעז לדרוך במקום ללא תעודת כשרות, ושכרגע נפתח בפנינו עולם שכולו טקסים אלטרנטיביים, החל בטקס יהודי רפורמי וכלה בקידושים שמאניסטים. תוהים ומבולבלים מרוב אופציות קידושים,התפללנו למצוא את הטקס הנכון ביותר בעבורנו. במהרה התברר לנו שאלוהים כנראה מקשיב, ולא רק לאורתודוקסים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by