בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בול פגיעה  

בול פגיעה

 
 
אמיר סלע חדד

"פתאום שמעתי "איייייייייכככס! ירקו עלי!". האינסטינקט הראשוני היה לסגור מהר את החלון, לרדת למחתרת ולעדכן את ההורים ממקום מחבואי, אבל הקול שלה היה סקסי ומעט ילדותי וזה עשה לי משהו באזור הבוקסר המתפורר". סיפור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנטזתי על כזה... (צילום אילוסטרציה: אימאג'בנק/Gettyimages)
 פנטזתי על כזה... (צילום אילוסטרציה: אימאג'בנק/Gettyimages)   
בזמן שניסיתי לתמרן בין שינוי עוצמת הלהבה שמחממת את הצנים מעל הגז, להעברת סמרטוט לנקות את הפירורים שהתפזרו בינתיים, הרגשתי את הגוש הסמיך מצטבר לי בגרון. בדרך כלל אני בולע את זה מבלי לחשוב פעמיים, אבל ברגע שאתה מודע לגוש הליחה - המחשבה על בליעה שלו קשה מנשוא.

יריקה לתוך הכיור מלא הכלים וזיהומם בחיידקים המתפרצים שלי לא באה בחשבון. פתחתי את החלון, והוצאתי שמינית ריאה ישר מעל לאדנית עם הנענע שראתה ימים טובים יותר. אבל פתאום שמעתי "איייייייייכככס! ירקו עלי!". האינסטינקט הראשוני היה לסגור מהר את החלון, לרדת למחתרת ולעדכן את ההורים ממקום מחבואי על המתרחש, אבל הקול שלה היה סקסי ומעט ילדותי וזה עשה לי משהו באזור הבוקסר המתפורר.

הוצאתי את הראש מעל לאדנית, ושתי קומות למטה, על המדרכה מתחתיי, עמדה אחת הבחורות הסקסיות שראיתי מאז אותו היום שביקרתי בסופרמרקט, רביעי שעבר כמדומני, וההיא עם התחת העגול והתפוחי התכופפה לכיוון החומרי ניקוי. היא לבשה מין מכנסון כחול קצר, שגם מהזווית שבה הייתי אפשר היה לראות את אורך הרגליים השזופות שלה. אבל הדובדבן היתה הגופייה המינימליסטית שלה, שכמעט גרמה לי למצוא את מותי המצער בטרם עת בעקבות נפילה מהמרפסת בקומה השנייה.
"את בטוחה? השכנה מעלי משקה לפעמים את העציצים בשעות האלה", ניסיתי לייצר איזה סוג של שיחה. "מה עציצים? תראה את מה יש לי על הכתף.זה ממש לא מים".
"בואי, תעלי לשטוף את זה. אני אפתח לך את הדלת", אמרתי ולא האמנתי שהיא ממש תסכים ותעלה. זה ממש כמו התחלה של סרט מפוקפק, חשבתי לעצמי באותן שניות. כשראיתי את השיער הבלונדיני שלה נעלם בתוך הכניסה לבניין הרגשתי שוב את הדם נשאב לי מאזור הראש וזורם לכיוון כללי למטה. להחליף למכנס אחר? לשים על עצמי חולצה? דיאודורנט? מיליון שאלות רצו לי בראש. הכול קורה כל כך מהר, ופתאום דפיקה עדינה בדלת.
 
...קיבלתי כזה (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/Gettyimages)
 ...קיבלתי כזה (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/Gettyimages)   
פתחתי. שמתי לב לפרט קטן אך לא שולי שלא ראיתי קודם לכן מהמרפסת. היו לה עיניים כחולות ענקיות, והרגשתי באותה השנייה שאני מוכן לתרום לה כליה מבלי למצמץ. "אתה רואה מה זה?", היא מצביעה על הכתף.
"לא נעים", אמרתי, בזמן שבדמיון שלי בכלל ראיתי את שנינו מזיעים בחדר השינה. "בואי, תיכנסי, לכי תשטפי את זה בשירותים. זה בהמשך מימין".
"תודה רבה, איזה חמוד אתה. אני איזבלה, אגב". יש לי בדיוק דקה לחשוב איך אני משכנע את הדבר האלוהי הזה לעשות לי ילדים, חשבתי לעצמי. תחשוב מהר! היא עוד רגע חוזרת ואתה תחזור לחיי מין שנגזרו עליך בצורת סרטונים באורך 30 שניות!
"תודה רבה, אני כמו חדשה".
"אין בעיה, בכיף". איזה חיוך, אלוהים. אפילו השיניים שלה עושות לי את זה. "שטויות, כל אחד היה עושה את אותו הדבר. תגידי, אני בדיוק מכין לי ארוחת בוקר", שיקרתי בנחישות וברגישות, "בא לך לאכול משהו"?
רק שתסכים, אלוהים בבקשה, אני לא אשפוך את זרעי לשווא לעולם יותר.
"אני לא רעבה כל כך, אבל יש מצב לקפה?", תודה אלוהינו, נסגור על התנזרות מפורנו לשבוע.
"שבי, אני ארתיח מים", אמרתי לה, כשפתאום הרגשתי שוב הצטברות של לחלוחית שהלכה וגדלה אצלי בגרון. ניסתי לכחכח, אבל כבר היה מאוחר מדי וגוש הליחה החדש התיישב אצלי מתחת ללשון. באופן אינסטינקטיבי ניגשתי שוב למרפסת וירקתי למטה. כשהסתובבתי, הבנתי שהיריקה הזאת תעלה לי. הדבר האחרון שאני זוכר הוא שראיתי את האגרוף שלה מתקרב לי לצד שמאל של האף במהירות, ובמהלך הנפילה שלי למטה חשבתי על זה שממש שמעתי את העצם באף מתרסקת.

שלושה שבועות אחר כך, כשהאחות הסיעודית בבית החולים האכילה אותי מחית עוף מכף פלסטיק, הסתכלתי על איזבלה, שהיתה לצידי כל אותם שלושת השבועות, מחייכת אלי בחיבה מהכיסא שליד המיטה בזמן שהיא אוחזת בידי. באותה שנייה גמלה בליבי החלטה שזהו, הגיע הזמן להתבגר. אני סוגר את המרפסת.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by