בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
משומשת במצב טוב 

משומשת במצב טוב

 
 
ערן בראון , אתר קופידון

כולנו יודעות מה אנחנו שוות, ובטוחות שכל מי שיפנה אלינו יתאהב בנו בשיחה השנייה, אז לאן נעלמו כל המחזרים? ערן בראון עם הצעות ייעול שיהפכו אותך לפופולארית ברשת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צרי קשר (אימג' בנק/Gettyimages)
 צרי קשר (אימג' בנק/Gettyimages)   
כבר נתת לידיד או חברה טובה לשכנע אותך לפתוח כרטיס באתר היכרויות אחרי תקופה ארוכה שאת לבד, או שהתערבת עם אחד מהם כדי שיהיה לך תירוץ לעשות את זה, או כי כבר הרבה זמן לא פגשת מישהו "איכותי", ואמרת לעצמך: "אולי שם הם נמצאים, כל הגברים שיש בהם קצת מכל מה שאני מחפשת".

אבל אז קרה משהו מוזר – כל הפניות שקיבלת היו קצרות, בסגנון של "היי, צרי קשר", או "בא לך להיפגש לדרינק ?" וגרמו לך להרגיש כמו נתח בשר בשוק הגדול הזה, וכבר חשבת 6 פעמים לבטל את הכרטיס שלך ולהתייאש מהאתר ומגברים בכלל. נשמע מוכר? שנייה לפני שאת סוגרת את הכרטיס ואת הדלת לעולם הזה, הנה קצת חומר למחשבה.

בסה"כ יש לנו פריבילגיה – לפני 5 שנים היינו מתחילים עם מישהי כי היא "נראית חמודה". זה כל מה שהיה לנו ללכת לפיו. היום יש לנו הזדמנות לדעת עליה הרבה לפני המילה הראשונה. במקום שזה יעזור לנו ויחסוך לנו היכרויות שלא יובילו לכלום, אנחנו משאירים את הכרטיס ריק ומוותרים על היתרון שקיבלנו מהאינטרנט.

אולי היה עדיף להתחיל בציטוט המפורסם מ "Class of 97", שאומר ש"כל העצות שלי מבוססות רק על ניסיוני האישי". לצערי צברתי לא מעט ניסיון באתרים האלה ואת רובם צברתי בחיפוש ולא בדייטים. למה? כי כמו כולם גם אני מחפש את השילוש הקדוש: שכל, מראה, וכיף (לא צריך לנתח את הסדר שבחרתי, גם פרויד היה נח מדי פעם). נשמע פשוט, אם אתה לא מחפש את איינשטיין, קלאודיה שיפר ועלמה זק בבחורה אחת, אלא משהו אנושי.

הבעיה מתחילה בכרטיס

אז איפה הבעיה? הכרטיס! כולנו יודעים מה אנחנו שווים, ואנחנו בטוחים שכל מי שיפנה אלינו יתאהב בנו בשיחה השנייה. אז אנחנו שוכחים את הכרטיס – מה שגורם להם/ן לפנות אלינו. אנחנו כותבים טקסט סתום, שלא ממש משאיר מקום לשיחה להתחיל ולא ממש עושה חשק לפנות אלינו.

"מצחיקה, אוהבת לבלות עם חברים, אבל גם נהנית מערב שקט בבית". התחלה טובה, אבל עכשיו נכנסת למאגר של 1000 בחורות שרשמו בדיוק אותו דבר (רק בסדר קצת שונה. וזה עוד לפני שספרנו את אלו שהגדילו לעשות ולהוסיף את המילים "ילדה אישה" (בדקתי ב'אבן שושן' ועדיין מחפשים את המשמעות של זה – הבטיחו לחזור אלי עד 2010).
 
לא רק מחבקת עצים (אימג'בנק/gettyimages)
 לא רק מחבקת עצים (אימג'בנק/gettyimages)   
פניות של 5 שורות

בואו ניקח רגע צעד אחורה וננסה להיזכר למה כולנו מגיעים לאתרי ההיכרויות. כנראה שאם נמשיך לחכות לאהבה, לא נהיה במערכת יחסים שתימשך מעבר לשבוע. אז כולנו בוחרים באפשרות הנינוחה יותר- כשיש לך זמן לברור ולבחור את מי שמעניינת אותך, לקרוא מה היא כתבה על עצמה ולפנות אליה. ואז יש זמן להכיר לפני שנפגשים, לסנן את אלה שברושם השני כבר הבנו שזה לא זה, והכל בנוחות של הסלון, בלי לצאת מהפיג'מה (על שלי יש פילים, למישהו יש בעיה עם זה? זאת של פו הדב נקרעה לי לפני שבוע).

אז למה הגברים שפונים אלייך נשמעים לך כולם כ"כ לא מעניינים? יש להם בערך 5 שורות לעניין אותך (בהנחה שקראת את כל ההודעה שלהם ולא השתעממת בשורה השנייה) וכל מה שעומד לרשותם כדי להתחיל הוא הכרטיס שלך. כמה פעמים סימנתי בחורה באתר ב"כן", אבל לא מצאתי שורה (בטח לא 5) לכתוב לה? הרבה... הרבה מדי, אם חושבים כמה קל לפתור את זה.

מה היית כותבת אם היית בצד השני

כשתסיימי לקרוא את הטור הזה, תעשי מבחן קטן – היכנסי לכרטיס שלך באתר וספרי כמה שורות של טקסט חופשי יש בו. אם בסה"כ (תיאור שלך ושל מה שאת מחפשת) לא הגעת ל 10, קראי אותו שוב. נסי לראות אותו מנקודת המבט של הבחור שקורא אותו. יותר טוב מזה – נסי לדמיין כרטיס של גבר שהיה כתוב בו את אותו הדבר והמראה שלו כבש אותך – מה היית כותבת לו? איך היית פותחת את ההודעה? אם לא הצלחת למצוא את ההודעה לשלוח לו, ואת יודעת מי האדם שמאחורי הכרטיס – איך הוא יוכל למצוא את ההודעה לשלוח לך כשהוא עוד לא מכיר אותך?

המבחן הבא לכרטיס שלך - האם אמרת בו משהו אישי? נחמדה / חברותית / ילדה אישה / חובבת ברים / לא מעשנת / מחבקת עצים לפרנסתה - כל אלה טובים בתור חימום, אבל מי את? מה בדיוק בכרטיס שלך אמור לגרום לי לחשוב שזו בחורה שאני רוצה להכיר? אם לא הצלחת לענות על השאלות האלה, תביני כמה קשה יהיה לי לענות עליהן כשאסתכל בכרטיס שלך.

מסנג'ר זה לא מספיק

הבעיה האחרונה היא הבעיה היחידה שאין לה פיתרון מלא והיא הקשר הראשוני. כולנו אוהבים את הנוחות ותחושת הביטחון של המסנג'ר (הופ – עוד מיליון בכיס של מר גייטס), אבל אנחנו שוכחים כמה הוא מוגבל. לשיחה, אפילו בטלפון, יש נטייה לפתח חיים משל עצמה, קצב משלה, משהו שגורם לנו לרצות להמשיך בה. במסנג'ר זה לא קיים. אז אנחנו כותבים ומחכים. וקוראים, ושוב כותבים ומחכים, והשיחה אף פעם לא תופסת תאוצה.

קחי סיכון והיפגשי איתו. אם נתקעים יותר מדי בשלב המסנג'ר, יש נטייה לקשר פשוט לא לקרות. למה? כי בזמן שאת גורמת לו לחכות לשמוע את קולך, מישהי אחרת כבר שלחה לו הודעה שישלח לה את מספר הטלפון שלו. ולא, היא לא נראתה לו כמו הזיון של מחר בערב – היא נראתה לו כמו מישהי שלא משחקת את משחק ה"תתאמץ להכיר אותי".

בגלל זה כשאת מתלבטת הערב מה להזמין ב TAKE AWAY, היא יושבת איתו בבית קפה ומגלה את הבחור שאת לעולם לא תכירי ודווקא רצה להכיר אותך. והוא מצידו, אם אי פעם יזכיר אותך בשיחה עם חבר יגיד שנשמעת ממש חמודה, אבל לקח לך המון זמן לעבור לטלפון, מי יודע כמה זמן עוד היית צריכה עד שהיית מרגישה מספיק בנוח להיפגש פנים אל פנים

נכון, כגברים, יכולנו להיות מבינים יותר, סבלנים יותר, מתחשבים יותר – זה לא פותר אותך מלהיות קצת יותר נועזת, קצת פחות קשה להשגה, קצת יותר נכונה לקחת את הסיכון להיפגש לקפה אחרי ששמעת אותו מספיק זמן בטלפון כדי להרגיע את הדאגות שלך. וכאן בדיוק הבעיה – הדאגות שלך מוצדקות ויש תמיד משהו בעייתי בלצאת לדייט עם מישהו שלא פגשת מעולם. אבל גם לזה יש פתרונות – מקומות שבהם לא תהיו לבד, להגיע בנפרד לפגישה וכו'.
 
 
אם תסמכי על הגורל, תישארי לבד

מי שמאמינה בגורל תגיד לעצמה עכשיו שכשזה יהיה האדם הנכון הוא יגיע ואת תדעי שזה הוא. אני מקווה שבגיל 35, עם 15 חתולים וחיבה מיוחדת לטלנובלות לא תסתכלי אחורה ותשאלי את עצמך מה היית עושה אחרת (וכן, אם יש לך מספר דו סיפרתי של חתולים את בהגדרה של רווקה ולא מבוקשת.. ולא – זה לא יעזור אם תדברי איתם על זה).

לאלה מכן שעוד לא הציצו בכרטיס שלהן לראות אם צדקתי, עכשיו זה הזמן, ולאלה מכן שכבר מתלבטות מה לרשום – רצינות היא תכונה חשובה בראיון עבודה, לא בתיאור האישי שלך (או לפחות לא בכולו).
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by