בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים 
דיאלוגים מהרחם  

דיאלוגים מהרחם

 
הורים וילדים |
 
רויטל קיבק ארמה

מהם היחסים הנרקמים בין האם והעובר? האם ניתן לזהות קווים לאופיו של התינוק בעודו ברחם? האם קיימת קנאה כבר בראשית החיים?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לשים אותו ראשון בסדר העדיפויות  (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)
 לשים אותו ראשון בסדר העדיפויות (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)   
האם אופי ההורות שלנו במהלך ההריון יקבע את טיב ההורות והקשר שלנו עם תינוקנו? האם העובר שלנו הוא במקום הראשון, כפי שנרצה שילדנו יהיה במקום הראשון? האם נוכל לדעת מעט מתכונות אופיו בעודו ברחם? לכל עובר מגיע לדעת שמחכים לו, אוהבים ורוצים בו. מסתבר, שכל עובר מרגיש ורוקד בהתאם.

אינטואיציה מדעית

מחקרים מגלים, שיש תנועות של העובר שמתחילות כבר בגיל 8 שבועות, כשהוא באורך של כ- 2 ס"מ בלבד. כבר אז אפשר לראות התחלה של התפתחות תנועתית אופיינית חוזרת בין פרקי זמן שונים. היינס פרכטל (Prof. Heinz Prechtel ) חקר את תנועות העובר ברחם וגילה דפוסים תנועתיים, המעידים על תקינות מוחית. הוא טען, כי לתינוקות אפיונים תנועתיים כבר ברחם עם איכויות שונות. "שיטת ההערכה התפקודית הזו מתבססת על החוויה הרגשית והתפיסתית שלנו את תנועתם", אומרת אירית רווה, פסיכולוגית קלינית, מקימה ויו"ר הפורום הישראלי לנוירו-פסיכואנליזה. "זוהי שיטת הערכה ייחודית, שמקורה בתופעות היומיום, בהן אנחנו חווים תנועה של האחר. למשל: שורה של ילדים הולכים, אבל ילד אחד הולך אחרת. יש בו אי שקט, חוסר סימטריה, תנועתיות שונה משל האחרים, שבמהירות רבה תופסת את עינינו. זוהי חוויה רגשית ותפיסתית מיידית, וככל שאנחנו מפתחים את חושינו, אנחנו יכולים לשים לב לקיומה". "כשתינוק בוכה", מוסיפה רווה, "כולנו חווים את המצוקה שלו, וכשהוא נרגע אנחנו מרגישים רוויה פיזיולוגית ונפשית. יש לנו רישום מוחי חוויתי של התגובות שלו. זוהי עובדה המוכרת לכולם". לדבריה, פרכטל לקח את החוויה הזו וקידם אותה לכדי הערכה תפקודית של העובר והתינוק. מסתבר שיש במוחנו נוירונים של מראה, שעוזרים לנו לחוות את האדם שנמצא מולנו. יש אחיזה פיזיולוגית, מוחית ופיזית למה שאנחנו מכנים אינטואיציה".
 

החיים מתחילים ברחם

 
מתוך טכניקה זו ניתן ללמוד, שקיימת התנהלות שלמה בתוך הרחם. הגורמת לנו להבין, כי חווית הלידה אינה עולה בחשיבותה על פני חווית ההריון. לדברי אירית, אם אותה אם במהלך ההריון הקפידה על תזונה בריאה, נמנעה מאלכוהול ועישון ולא התפשרה על מנוחה טובה, סביר להניח שהעובר שלה חי חיי רחם טובים, עם מישהי שמחכה ומתכוננת לקראתו. אם האב היה פנוי ומוכן להריון של ילדו, יכול היה לשאת את מצבי הרוח של אישתו, היה מעניק ונכון לידה, הרי שהתנהגותו תשפיע על האם שתחווה את ההריון בנוחות ושניהם יבצעו את תחילת מהלכי ההורות באופן תקין. אם במהלך ההריון העובר לא סבל מלחצים ומטראומות, קיבל מסרים חיוביים שהוא רצוי ואהוב על ידי אמו, סביר להניח שחיי הרחם הטובים ימשיכו הלאה גם לחיים עצמם. "לעומת זאת, אמא שמעשנת למרות שהיא יודעת שעישון גורם למומים, מעבירה מסר מאד ברור לעובר שלה: 'להרגיע את העצבים שלי זה יותר חשוב עכשיו, אז תהיה בשקט'. היא מראש מודיעה, שכך עומד להיות גם דפוס סדר העדיפויות בחיים עצמם", אומרת אירית. "למרות שאי אפשר באמת לנבא על טיב מערכת היחסים ביניהם, המסר העכשווי הוא ש 'לא איכפת לי ממך ברגע זה'. אנחנו כן יודעים לומר, שיש השפעה של אותם מסרים על העובר גם לאחר הלידה".

מהרחם הישר לחיים

ואן דה ברג, שחקרה בהמשך את עבודתו של פרכטל והשקיעה בבדיקת השפעתו של הלחץ הרגשי האימהי על העובר, מצאה שתכיפות מחזוריות התנועות עולה כשהאם מצויה בחרדה. נמצא גם כי תינוקות אלו מעוררים יותר ורגישים יותר וכי המערכות הסנסוריות שלהם מגיבות מוקדם יותר. "יש המשכיות מהחיים העובריים לחיים אחרי הלידה, כיוון שאותן תנועות נמשכות גם עד 20 שבועות לאחר הלידה", אומרת אירית.
 

תנועה אופיינית לפני ואחרי

היחסים נרקמים עוד ברחם (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)
 היחסים נרקמים עוד ברחם (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)   
הכרת מבנה התנועה נלמדת אצל פרכטל. "זוהי תנועה אופיינית, ומרגע שמכירים את המבנה שלה, אי אפשר לטעות בהבחנתה. למידה זו כרוכה בראייה ואימון רב של איכויות שונות המגדירות את התנועה התקינה מול התנועה המעידה על חוסר תקינות. התנועות התקינות מורכבות ובעלות איכויות שונות ועוצמות משתנות במרחב ובזמן, מופיעות ונעלמות בהדרגתיות משתנה. הן יכולות להופיע כ 3-4מחזורים בשעה בתוך הרחם ולא בהכרח מורגשות ע"י האם. לאחר הלידה, תנועות אלה הן תנועות המתקיימות בעיקר כאשר התינוק נמצא לבדו. בנוכחות ההורים התנועה תשתנה ותהווה תגובה רגשית לנוכחות ההורים. התינוק מזהה את קולות הוריו מיד לאחר הלידה, ועושה תנועות אחרות, שמעידות על אופן התייחסות שונה לאמא או לאבא. חוקרים מצאו שתינוקות נכנסים לאי שקט כשמוקרנת בפניהם תמונה של אמם ומושמע קול שלא אדם אחר. "התחושות באות מהמקום הכי משמעותי והחיים העובריים הרבה יותר חזקים ממה שאנחנו חושבים".

קנאה ברחם?

ניתן להבחין ברגשות שונים כבר ברחם: "הרגש הראשוני המובחן הוא חרדה, ומתבטא ברתיעה. ניתן למשל לראות, שעוברים נרתעים מהמחט המוחדרת בבדיקת מי השפיר, כתגובה לגירוי שמיעתי. העוברים נעים באי שקט ברחם וניתן להבחין גם במתן שתן. כאשר האמא מדברת עם האבא, ניתן לראות כי העוברים מגיבים ונעים, דבר שיכול להסביר רגשות של קנאה שמתעוררים אצלנו כבר ברחם".

מתכוננים ללידה

"התנועה המובחנת ברחם היא מורכבת ביותר. היא מצויה בשבועות המקודמים ביותר של ההריון ומעוררת פליאה, מכיוון שהתנועות המורכבות הללו מצויות עוד טרום התפתחות המוח. העוברים מבצעים סלטות ברחם ועושים רוטאציות תנועתיות שאנחנו מבחינים בהן בעיקר לאחר חודש רביעי בחייו של התינוק. ומדוע לא נעשות תנועות אלה מיד לאחר הלידה? פיזיותרפיסטים יאמרו, שתינוקות נדרשים עם צאתם לעולם להתחזק כנגד כוח הכבידה הפיזי. פסיכולוגים יאמרו, שהם נדרשים להתמודד גם כנגד כוח הכבידה של ההורים שלהם. כשתינוק יוצא לאוויר העולם הוא בעצם אומר להורים שלו: 'כזה אני - אחר ממה שציפיתם או קיוויתם, אבל הנני כאן'. תינוק מבין ומרגיש אם הוא רצוי או אהוד על ידי הסביבה שמקבלת אותו. האם מבחינים באישיותו הייחודית והאם מתקשרים איתו".

מגוון האיכויות הרגשיות העמוקות שלנו נוצרות כבר בחוויה העוברית במימי הרחם. בבסיס ההכרה שלנו בהיותנו רצויים ואהובים, משחקת ההתפתחות העוברית שלנו תפקיד עיקרי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by