בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
סקנדינביה 
יש מה לעשות שם 

יש מה לעשות שם

 
סקנדינביה |
 
מיכאל יוכין

אוסלו לא נתפסה מעולם כאטרקציה תיירותית, ובצדק. אבל אם נתקעתם בה ליום, אל תעזו לפספס את שלוש ההמלצות הבאות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פארק ויגלאנד ביום שמש, הומה במבקרים (תמונות: מיכאל יוכין)
 פארק ויגלאנד ביום שמש, הומה במבקרים (תמונות: מיכאל יוכין)   
נורבגיה מפורסמת בזכות הטבע המדהים שלה – הפיורדים, הנופים והיערות. עיר הבירה אוסלו נתפסת בעיקר כמקום בו נחתמו הסכמי שלום שנויים מאוד במחלוקת, ואולי כיעד לנחיתה על מנת להמשיך מיד צפונה לראות את ההרים הירוקים משתקפים במפרצי המים. אטרקציה תיירותית היא מעולם לא היתה, ואולי בצדק. ארמון המלך לא ממש מרהיב, ובטיילת לא תמצאו דבר שלא ראיתם במקומות אחרים בעולם. גם המדרחוב במרכז העיר לא ייחרט בזכרונם לעד. אבל יש מקום אחד שדווקא כן, והוא מהווה סיבה מעולה להקדיש לאוסלו יום אחד בחייכם. אם תגיעו לפארק ויגלאנד, לא תצליחו לשכוח אותו עד יומכם האחרון.
 

פסלים לאחר המוות

זה לא עץ, זה פאלי
 זה לא עץ, זה פאלי   
פארק הפסלים שיצר גוסטאב ויגלאנד הוא חלק מפארק פרוגנר, הריאה הירוקה של אוסלו בצפון-מערב העיר. הוא מכיל 212 פסלים אשר רובם הוקדשו לרגשות ושאיפות של אנשים. ויגלאנד החל את עבודתו על הפרויקט בתקופת מלחמת העולם הראשונה, והיא נמשכה עד מותו ב-1943. למעשה, הפסלים האחרונים הוצבו בפארק אחרי שהאמן כבר הלך לעולמו.
 

ייאוש מהפנט

כעס, ייאוש, שמחה והכל באבן
 כעס, ייאוש, שמחה והכל באבן   
הפסל המרשים ביותר, המונוליט, הוצב ב-1944 ומשך 180 אלף אנשים ביום הפתיחה. הוא מתנשא לגובה של יותר מ-14 מטרים ומציג השתלבות משונה של 121 דמויות אנושיות. מספר שנים לאחר הצבת העמוד המדהים במרכז הפארק, הושלמה העמדת קומפוזיציות אבן נוספות סביבו. ביצירות אלה מוצגות דמויות של אנשים ערומים בגילאים שונים – מתינוקות ועד זקנים. כל פסל מעביר רגש אנושי כלשהו, והתוצאה מהפנטת. ויגלאנד השאיר בפארק דיוקנים של שמחה, תקווה, כעס, ייאוש ושנאה, וההשפעה המצטברת שלהם גורמת לאנשים רבים לשהות במקום זמן רב ולעזוב אותו עם דמעות בעיניים. זהו כוחה של אמנות אמיתית, ואין הרבה יצירות שיכולות להתקרב בעוצמתם לזו של ויגלאנד. אם מקום כזה היה קיים בעיר אטרקטיבית ונגישה יותר, הוא היה הופך לאחד המפורסמים והמדוברים בעולם.

58 פסלי ארד נוספים של ויגלאנד ניצבים הגשר הארוך, וגם המזרקה מאותרת בפסלים של ילדים ושלדים – הנורבגים מעדיפים משום מה לראות בכך מסר שיש חיים אחרי המוות. פרוגנר היה תמיד המקום האהוב של תושבי אוסלו לפיקניקים ופעילות ספורטיבית, ואם תזדמנו למקום ביום בהיר (רחוק מלהיות מובטח בסקנדינביה באופן כללי), תוכלו להנות מפארק נפלא באמצע העיר הסואנת.
 
 

השמש מחייכת? שתי המלצות נוספות

לפעמים, הן גם משתזפות (flickr, ontwerplus)
 לפעמים, הן גם משתזפות (flickr, ontwerplus)   
כאן המקום לציין שממש לא מומלץ להיכנס לאוסלו עם רכב שכור. אם זהו יומכם הראשון בנורבגיה, תצטיידו ברכב לפני שאתם עוזבים את הבירה. אם מדובר ביום האחרון לפני החזרה לארץ הקודש – תיפטרו מהגלגלים מיד עם כניסתכם לעיר. אי אפשר למצוא בה חניה במחיר סביר, וזה כלל לא מפתיע בנורבגיה היקרה. הרי אפילו ביקור בשירותים יעלה הון בהשוואה למקומות אחרים בעולם, שלא לדבר על בקבוק קולה. עם זאת, הנסיעה באוסלו בתחבורה ציבורית דווקא יכולה להיות משתלמת. היא זולה הרבה יותר אם רוכשים כרטיס יומי שלא רק נמכר במחיר די מצחיק אלא גם מאפשר כניסה בלתי מוגבלת למוזיאונים השונים. אחרי ביקור ב-3 מוזיאונים הוא כבר מצדיק את מלוא ההשקעה, כך שהתחבורה הופכת להיות "חינמית", וזה כולל בין היתר את המעבורות והספינות המאפשרות גישה למוזיאונים ולאיים מסביב לעיר.

אם מזג האויר ממש טוב, כדאי להציץ באי קטן המשמש את התושבים המקומיים לשחיה ושיזוף, אבל מעניין במיוחד בזכות מאות הארנבים המתרוצצים עליו. אבל הסיכוי ליום שמש אמיתי באוסלו, כאמור, נמוך יחסית. אם נתקעתם בה ליום שלם, ונשאר לכם הרבה זמן אחרי החוויה בפארק, אתם יכולים לנצל אותו לביקור בשני מוזיאונים מיוחדים. שניהם נמצאים בחצי האי בידגוי, והכי נוח להגיע אליהם במעבורת.
 

6,000 ק"מ ב-101 יום

ספינה וויקינגית. ככה כובשים עולם
 ספינה וויקינגית. ככה כובשים עולם   
המוזיאון הראשון מוקדש לרפסודת קון-טיקי ששימשה את החוקר הנורבגי טור היירדאל בנסיונו להוכיח את ההנחה שתושבי דרום אמריקה יכלו להגיע לפולינזיה עוד לפני שקולומבוס גילה את היבשת החדשה. היירדאל השתמש לבניית הרפסודה בחומרים שהיו זמינים לדרום אמריקראים של המאה ה-16, ויצא למסע המסוכן ב-1947. השייט ארך 101 ימים, ובמסגרתו צלחה הרפסודה של הנורבגים יותר מ-6,000 ק"מ באוקיאנוס השקט. המבצע הסתיים בהצלחה, וכעת אפשר לראות את קון-טיקי המפורסם במוזיאון הקרוי על שמו.
 

וויקינגים על ראש שמחתנו

המוזיאון המומלץ השני מעט שגרתי יותר מבחינת האסוציאציות שלנו עם העם הנורבגי. מוצגים בו הספינות של הוויקינגים שנבנו לפני יותר מאלף שנים – והם מרשימים לא פחות מהרפסודה של היירדאל. אין צורך להתעמק בכל ספינה, אבל ההיכרות הכללית עם חיי אבות אבותיהם של הנורבגים יכין אתכם היטב למראות הפיורדים המרהיבים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by