בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
יחסים עם אלוהים 
מאהבה לשנאה בביס אחד 
 
 תאוות בשר וחלב    צילום: asap images    
יחסים עם אלוהים |
 
איסי ברגר

בחלקיק שנייה אחד הוא נפרד ממנו, השיל את האמונה מעליו ופתח בחיים חילוניים. כמו בכל מערכת יחסים ארוכת שנים לעיתים הוא עדיין עולה במחשבותיו, אלוהים - האקס המיתולוגי. איסי ברגר בטור אישי חדש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהכיפה והטנק אל הכפירה והג'אנק
 מהכיפה והטנק אל הכפירה והג'אנק  
 צילום: רויטרס 
 
בגיל 19 היה פיגוע. לא מטאפורי, אמיתי, עם הרוגים וזה. עזריאלי היה מעוזם
של הג'ובניקים מהקריה, אבל הסתובבתי שם, צ'יפס - כלומר מג"חניק, כלומר
טנקיסט - במדים דנדשים של צמ"פ וחזה נפוח כאילו אני מינימום ליפקין שחק,
הרמטכ"ל דאז. גם במרחק של 10 שנים אחורה אני זוכר כמה שנאתי את
אלוהים באותו רגע. זו היתה הפעם האחרונה ששנאתי אותו כי מאז לא ממש
תקשרנו, בעצם אולי קצת. זה היה פיגוע נורא, אבל אני ממש לא מצליח לזכור
איפה, כמה הרוגים, אם הכרתי מישהו,איפה הייתי כשהכל התפוצץ.
אני התפוצצתי, הו כמה שהתפוצצתי עליו.התיישבתי איפשהו לבד.
הזמנתי צ'יזבורגר. כל ביס היה טעים מקודמו. הפרה והגבינה הצהובה
התערבבו להן יפה אחת בתוך השנייה. השמיים לא נפלו עלי, גם לא הגג
של עזריאלי. זהו, זה נגמר.גם במרחק של 10 שנים אני זוכר כמה שנאתי את
אלוהים באותו רגע. חלף עשור ועדיין, אני זוכר את ייסורי המצפון, את הניסיונות
להקיא את כל מה שבלסתי בשירותים, את הידיעה שזהו, אין דרך חזרה. זה נגמר.
סוף סוף נגמר.
 

חייל בצבא הרומנטיקה

 
רק אלוהים יודע אם הפיגוע הזה גרם לי לאכול את הצ'יזבורגר,
או אולי הצ'יזבורגר הזה גרם לפיגוע שאחריו במעגל קסמים קטלני שכזה
בו אלוהים ואני משחקים בביצה ותרנגולת. רק אני יודע שהפיגוע הזה היה
סתם טריגר ושהצ'יזבורגר הזה לא היה באמת משמעותי, אלא סתם אקט
סימבולי שלא קשור לרעב. אמנם אותו יום ייחקק בדפי ההיסטוריה הפרטית
וחסרת המשמעות שלי כיום שבו השארתי את הכיפה בקיטבג א', אחרי שנים
שהיא בילתה בקיפול שמונה בתוך הכיס האחורי של הג'ינס באזרחות או בכיס
של הדגמ"ח הצבאי, אבל הכל היה שם מזמן. אותו אלוהים שלא שמר על אותם
הרוגים מנקודת מבט של חייל צעיר שרואה את העולם בעיניים מצועפות מרומנטיקה,
לא שמר עליי אף פעם. לא כשאולמן ניסה לזיין אותי בשירותים של הישיבה התיכונית
כשהייתי בן 14 והוא היה שני מטר של חצ'קונים ומראה מבחיל ומבהיל;
לא כשאורי ודור קשרו אותי באותה שנה למיטה כדי לשחק לי בזין; לא כשאיבדתי את
כל הכסף שלא היה לי ונאלצתי לפרוץ לדירה הישנה של ההורים שלי
שנסגרה לרגל שיפוצים רק כדי להניח את הראש על רצפת המקלחת;
לא כשהסתבכתי בכל פעולה שעשיתי בהתבגרות הכי קשה של בחור צעיר
בצעדים הראשונים שלו בעולם האמיתי. נו, אז אם אלוהים לא שמר עליי,
למה לי לשמור על אלוהים?
 
 
עכשיו יש לי את האפשרות להחזיר לאלוהים על כל מה שעשה לי
או לא עשה לי במשך שנים.יכולתי לבחור במדיניות ההבלגה, אבל אני מעדיף
להיכנס באמ'אמא של אלוהים, להכפיש אותו,לספר את כל הסודות הכי
גדולים שלי ושלו. שלב אחרי שלב, בלי צנזורה, בלי להסתיר יותר,בלי לפחד.
אני אמנם סטרייט, אבל דווקא עם אלוהים ניהלתי את הזוגיות הכי מורכבת
וארוכה גם אחרי שהתחלתי לפקפק ולשאול את עצמי "אם אין גן עדן, אז מה יש בעצם?".
טוב, בגיהינום תמיד האמנתי, הרי זה מקור הפחד וההדחקה של כל מה שהדת
היתה בשבילי בשנים שכבר הבנתי שאני לא ממש אוהב אותה ואת אלה שמייצגים
אותה, אבל לא היה לי אומץ לבצע התנתקות חד צדדית. אם לא הייתי מאמין בגיהינום
בטח הייתי מקלף מעל העור שלי את שכבת האלוהים האחרונה שעוד נותרה עליי
כמו לחות תל אביבית אחרי יום עבודה שלם בלי מקלחת. אבל אז עדיין האמנתי.

*כל השמות בדויים, אבל הדמויות והסיפורים אמיתיים. באלוהים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by