בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הרטבת לילה 
חלומות רטובים  
 
  צילום: photos.com    
הרטבת לילה |
 
רוית חבקוק, RED

הידעתם? 2% מבני הנוער בגילאי 18 סובלים מהרטבת לילה. התופעה ששכיחה בגילאים הצעירים משפיעה בעיקר על הדימוי העצמי. כיצד מתמודדים איתה ומהן השלכותיה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הורים רבים מחליטים לגמול את ילדיהם מחיתולים בתקופת הקיץ, משיקולים פרקטיים של כמות שכבות הבגדים הפחותה והאפשרות להסתובב עירומים במזג האוויר החם. חלק מן הילדים עובר גמילה הדרגתית, דהיינו, קודם כל ביום ולאחר תקופה מסוימת גם בלילה. רוב הילדים נגמלים לחלוטין בין גיל שנתיים לגיל ארבע. אחוז מסוים מן הילדים "נתקע" וממשיך להרטיב בלילה עד גיל מבוגר יותר.
 

מהי הרטבת לילה?

 
הרטבת לילה היא שחרור בלתי רצוני של שתן בזמן שינה ונחשבת לבעיית ההתפתחות הנפוצה ביותר בקרב ילדים. בניגוד לאמונות נפוצות, המייחסות לילד בעיות רפואיות או פסיכולוגיות, ההרטבה אינה נובעת משינה עמוקה, משינויי טמפרטורה, מעודף שתייה, מאי הליכה לשירותים לפני השינה, מלחצים נפשיים, מחוסר אחריות של הילד, או מחוסר בהורמון כלשהו. חלק מהגורמים הנ"ל עשויים להשפיע על חומרת הבעיה, אך אינם גורמים לה. מדובר בילדים רגילים ובריאים שלא למדו להפעיל את מנגנון הרפלקסים במצב של שינה ובמקום לכווץ את שרירי הסוגר של השלפוחית במצב של לחץ, הם עושים את הפעולה ההפוכה ומרפים את השרירים.
 

בני 18 עדין מרטיבים בשנתם

צעד ראשון ויעיל: טיפול באמצעות זמזם
 צעד ראשון ויעיל: טיפול באמצעות זמזם  
 צילום: sxc 
 
25% מהילדים בגילאי 4 מרטיבים, בגיל 6 - 15%; בגיל 12 - 5%, ומגיל 18 ואילך 2% עדיין סובלים מהרטבה במשך הלילה. להרטבת לילה יש בסיס תורשתי מובהק. אצל כ- 75% נמצא הרטבה בעבר אצל אחד ההורים או האחים. הרטבה נפוצה יותר בקרב בנים, המהווים כ 60% מהמרטיבים . בגיל ההתבגרות משתווה היחס בין בנים לבנות, בגילאים המבוגרים, 17 ומעלה, למעלה מ 70% הן בנות. גמילה מוקדמת מהרטבה חשובה לדימוי העצמי של הילד ותורמת לטיפוח בטחון עצמי ויכולת הסתגלות חברתית.

30% מן הסובלים מהתופעה הינם "מרטיבים משניים", כלומר, ילדים שנגמלו מהרטבת לילה בגיל מוקדם למשך תקופה ארוכה והחלו להרטיב מחדש. ההתחלה המחודשת עשויה להיות בעקבות אירוע משמעותי בחייו של הילד כגון הולדת אח, מעבר דירה, תחילת לימודים בבית ספר וכיוצא באלו.
ב 70% מהמקרים מדובר בהרטבת לילה בלבד. אצל 30% מתלווה להרטבת הלילה גם הרטבה במהלך היום בזמן ערות. זוהי תופעה המתבטאת בדרך כלל בדליפה איטית והדרגתית של שתן לבגדים. הילדים נראים כאילו הם מתרכזים במשחק, בצפייה בטלוויזיה או בישיבה מול המחשב ו"שוכחים " ללכת לשירותים גם כאשר מעירים להם.
 
 

מה אסור בשום פנים ואופן

הורים רבים פועלים באופן שגוי מתוך כוונה לטפל בבעיה. שגיאות אלו נובעות בעיקר מן התפיסות המוטעות ביחס לתופעה או מחוסר ידע והבנה. ההורים חייבים להבין כי הסובל העיקרי הוא הילד המרטיב עצמו. פעולת ההרטבה בלילה איננה מודעת והילד איננו מרטיב במתכוון. לפניכם מספר דברים שאסור לעשות: אין צורך להגביל בשתייה לפני השינה. בדרך זו יוצרים מצב מלאכותי של האטה בהתמלאות השלפוחית וכך מרגילים את השלפוחית לתפקד בלילה עם כמויות קטנות של נוזלים. אין ללחוץ להתפנות לשירותים. אין להעיר את הילד בלילה ולקחת אותו לשירותים. בפעולה זו ההורה מעביר את האחריות לעצמו ואינו מאפשר לילד ללמוד.

השליטה אינה תלויה ברצונו של הילד ולכן אין להציע פרסים על יובש או לחילופין, לאיים בעונשים. שיטות אלו מתבססות על ההנחה כי רצון חזק של הילד יביא לפתרון הבעיה, זוכות בדרך כלל להצלחה זמנית, שקורסת כעבור זמן קצר. אין להטיל אחריות ולהשפיל את הילד בכך שיכבס בעצמו את כלי המיטה. כאשר ההורה משדר לילד אכזבה או מעניש אותו, הוא גורם להחרפת המצב. אין לייחס את הרטבת הלילה לטעויות אותן עשו ההורים בניסיונות הגמילה.
 

שיטות טיפול

אל תעירו אותם משינתם
 אל תעירו אותם משינתם  
 צילום: sxc 
 
שיטות הטיפול בבעיה מגוונות. החל מטיפול תרופתי הורמונלי וכלה בטיפול פסיכולוגי. טיפול תרופתי - יעילותו של הטיפול התרופתי מוגבלת. ב-40% מן המקרים הוא אינו משפיע כלל. החסרון הבולט בטיפול זה נובע מהישנות התופעה לאחר הפסקת התרופות.

טיפול פסיכולוגי - בעל יעילות מוגבלת בלבד, מאחר והבעיה אינה נפשית מיסודה. טיפול פסיכולוגי יכול להיות יעיל רק במקרים בהם סיבת ההרטבה נובעת מבעיה פסיכולוגית ואילו ההרטבה היא סימפטום לבעיה אחרת.

טיפולים אלטרנטיביים - רפלקסולוגיה, הומיאופתיה, אקופונקטורה, היפנוזה, פרחי באך, דיאטות סופחות נוזלים ושיטות אלטרנטיביות אחרות. כל השיטות הללו לא הוכיחו עצמן כיעילות בטיפול בבעיות הרטבה.
 

אז מה עושים?

הטיפול היעיל ביותר הוא שיקום מנגנון השליטה בשלפוחית על ידי תהליך התניה, באמצעות זמזם אלקטרוני. במהלך הטיפול עובר הילד תהליך של למידה, המיועד להביאו למצב בו ילמד לזהות, במצב של שינה, את הגירוי המועבר מהשלפוחית אל המוח ולהפעיל את מנגנון האיפוק. בשיטה זו המשלבת טיפול עם זמזם מגיעים ל- 90% הצלחה. הטיפול ניתן ליישום כבר מגיל ארבע ומניב אחוזי הצלחה גבוהים, בעיקר כאשר הוא ניתן במסגרת הדרכה ומעקב מקצועי. משך הטיפול, על פי רוב, בין שלושה לחמישה חודשים. ישנם מקרים בהם מתרחשת גמילה תוך חודש ויש כאלה הזקוקים למעלה משנה על מנת להגיע לתוצאות.

85% מהנגמלים לא חוזרים להרטיב לעולם. אותם 15% שאצלם חוזרת הבעיה, מקבלים את הטיפול שנית. רק אחוזים בודדים חוזרים להרטיב פעמים נוספות. גם הם בסופו של דבר נגמלים לחלוטין לאחר טיפולים חוזרים. על מנת להתאים את הטיפול, יש לעבור פגישת אבחון עם הילד וההורים באחד מן המכונים המתמחים בנושא. בפגישה זו נבחנים כל ההיבטי ההרטבה, כמו תדירות, עומק שינה, מרכיב תורשתי, יכולת שליטה ביום, בעיות בריאות, בעיות פסיכולוגיות, בעיות למידה, טיפולים בעבר ועוד. נבדקת מידת הבשלות, המוכנות והמוטיבציה של הילד. בסיום האבחון מורכבת תכנית טיפול ספציפית.

במהלך הטיפול מגיע הילד לפגישות מעקב אחת למספר שבועות, בהן מתבצעת הערכה לגבי התקדמות הטיפול ומתווספים אלמנטים טיפוליים נוספים כגון, תרגילי התאפקות, תרגול שרירים טבעתיים, מערך חיזוקים חיוביים לטווח קצר ובינוני, תרגילי הרפיה במצבי לחץ, הדרכת הורים ועוד.
חשוב לדעת כי קופות החולים מכירות בחומרתה של בעיית ההרטבה ומשתתפות במימון הטיפול .
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by