בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מה ללבוש 
שוק העצובים 

שוק העצובים

 
מה ללבוש |
 
פלורה צפובסקי

שוק המעצבים - כלומר, ארוע מעצבי העיר - שוב הרעיד את תל אביב במשך שלושה ימים לחים. הגיגים על חגיגות האופנה, רגע לפני שנוכל לשכוח מגני התערוכה (לפחות עד הפסטיגל)

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כתומנטה, קיץ 2008
 כתומנטה, קיץ 2008 
 צילום: יח"צ 
 
בחוץ
הגעה לשוק המעצבים ביום הראשון לפתיחתו מפעילה את אותו ההיגיון העייף, האוטומטי, ששמור לנושא הפקקים: כדאי לצאת מוקדם, כדי להגיע ראשונים. למה? האם יש באמת סיכוי שעד שנגיע יחטפו כבר הכול מהקולבים המאולתרים? כנראה שלא, אבל הנה הוכחה לכך שאפילו בחורות שפויות יחסית נתונות להשפעת ההייפ והבילד-אפ שכל כלי תקשורת אפשרי הרים לקראת האירוע. לא פלא שכשבאמת מגיעים וחוצים את הגשר בהתרגשות קלה פוגשים כבר בשעה 16:00 המוני מבקרות בכניסה, עם ייצוג בולט לדוסיות יסודיות שהגיעו לנבור בעודפים של רונן חן ויעל סיבוני.

בפנים
אין דרך טובה יותר לראות את השוק המוכר והאהוב בעיניים חדשות, מאשר לקחת חברה לחוצה וערנית שזו לה הפעם הראשונה. חברה זו, שרויה בהלם קל ממגוון המעצבים ומעוצמת המוזיקה הקצבית, מבקשת לעצור תחת כל שלט ולהשאיר טביעת אצבע סקרנית על כל אביזר ופריט לבוש. "תראי לי איפה הבנות הקוליות קונות" מבקשת חובבת האופנה המתחילה בחוסר מודעות נוגע ללב לאחר שעייפה מנסיונותיה להתרשם מהלבבות האדומים של רובי סטאר ומזיקוקי הפלסטיק הצבעוניים של ליאת גינזבורג במתחם האביזרים. אגב, כותבת שורות אלה מנצלת את החוסר הערנות של חברתה כדי לרכוש שרשרת מטורפת בעיצובה של גינזבורג, שבמקום 350 ₪ בסנטר עולה כעת 260. הוגן, אין מה לומר.
 
דגם של שרי יחימוביץ'
 דגם של שרי יחימוביץ' 
 צילום: יח"צ 
 
טריקו הפוך
"זה שאני לא מבינה את זה, עוד לא אומר שזה לא יפה" זורקת לחברתה בחורה מטופחת שנקלעת לדרכנו בעוד אנו מפליגות אל אגף הקוליות, משמע הדוכנים של רוני בר, גוסטה וענת מנוס. אפשר אולי להכתיר את האמירה הזו כסלוגן קולע לשוק כולו. "למה יש פה כל כך הרבה טריקו?" תוהה החברה "למה הכול מקווצ'ץ והפוך כזה?". ניסיונותיה למדוד שורטים "קוליים" ומרווחים בכמה דוכנים שונים מובילים להבנה שאף על פי שלא מדובר באותו מעצב, הרי שהדגם הוא אותו דגם – מגושם ולא מחמיא לגוף של מי שאינה תל אביבית ובמקרה אוהבת להדגיש את התחת שלה. הבנה זו מתורגמת לאכזבה מרה ורכישה של טוניקה חמודה בדוכן של "דליתי". אני, לשם בידור בלבד, מודדת שמלה מוזהבת ונהדרת של ענת מנוס, שעולה 600 ₪ ונמכרת כאן ב-15% הנחה. וזה כבר עניין אחר לגמרי.

מחירים
מחירים גבוהים מאוד מככבים במיזם שעד לאחרונה עוד קרא לעצמו "שוק". טוניקה של 'דליתי' עולה 200 ₪ ושמלות (טריקו) עם רקמה באותו הדוכן נמכרות ב-350 ₪ ואינן נמצאות בחנות אלא "הובאו במיוחד לשוק". התחושה הכללית היא שרבים מהמעצבים המשתתפים באירוע אכן "הביאו במיוחד" מיני יצירות טריקו בלתי מזוהות שאין שום דרך לדעת כמה עלו קודם לכן. כיווץ כאן ושרוך שם אולי הופכים אותן ל"פריט מעצבים" בעיניהן של בנות 14 מהפריפריה ואמהותיהן, אך לא יעבדו על בת לוויתי הפרגמטית. "הכניסה עלתה 15 ₪, אז תוסיפי את זה למחיר של מה שקנית" היא מכאיבה לי בנאיביות מחושבת. בשלב הזה נופלת ההחלטה לפרוש לפי שהמוזיקה, הדחק והגברים בתחתונים וורודים שמחלקים דוגמיות של "קוטקס" יטמטמו אותנו לחלוטין.
 
רובי סטאר (גם בתמונה הפותחת)
 רובי סטאר (גם בתמונה הפותחת) 
 צילום: ליז חג'ג' ונועה יפו 
 
שוב בחוץ
מי שכבר אינה בתולת שוק המעצבים מתרחקת, חשדנית ומהורהרת עוד יותר מקודם, אל הרכב הפרטי שלה ואני והשרשרת שלי נשארות לחכות לאוטובוס – מצרך נדיר באזור גני התערוכה. בתחנה יושבות נשים, מחבקות שקיות מעוצבות. אימא ובת לבושות קסטרו, נטולות שקיות, מתלוננות בשקט על המחירים וממתינות לאבא שיאסוף אותן חזרה אל המציאות. מוניות חנפניות חולפות כל שתי דקות על פני התחנה, אבל הנשים, אלה שאבא או בעל לא מהווה אופציה זמינה עבורן, מסרבות להיכנע ומביטות אל האופק, מחכות ל-47 או 21 מסתורי. ככה זה כשבזבזת 500 ₪ על גופיה מעוצבת ותחתונים אורגניים, מונית כבר לא נכנסת לתקציב.

המדריך שלנו לשוק המעצבים
פלורה צפובסקי אחראית גם למדור אופנה סדרתית
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by