בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
אם אין גן עדן 
שנאה מאונס 
 
  צילום: flickr    
אם אין גן עדן |
 

איסי ברגר עדיין מאמין. אבל כשמפשיטים אותו בכח מבגדיו ומאמונתו, אלוהים הוא זה שמתגלה במערומיו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 הגיע הזמן להוציא את התותחים הכבדים מהבוידעם ולומר את האמת: אני שונא את אלוהים 
אם עד היום היה נדמה שלרוב אני מאוכזב מאלוהים ולפעמים גם כועס עליו, הגיע הזמן להוציא את התותחים הכבדים מהבוידעם ולומר את האמת: אני שונא את אלוהים. אני שונא אותו כי פעם האמנתי בו, כשהייתי חלש, וכל כך רציתי שהוא יושיע אותו במקומות שלא הייתי מסוגל לעשות את זה לבד. אבל הוא נטש אותי, אלוהים, כמה שהוא נטש אותי.
 
 
היום שבסופו שנאתי את אלוהים התחיל באביב של כיתה ט'. אולמן נכנס לחדר שלי בפנימייה והתחיל לדבר איתי. אולמן, שני מטר של חצ'קונים, פנים אדומות באופן תמידי וסט של שיניים רקובות, אף פעם לא דיבר איתי לפני אותו רגע. אם לא סופרים משפטים כמו "מה קורה, יא בן זונה?" מתלהב של ילד בן 14 שיודע שאי אפשר להחזיר לו באותה מטבע. אני לא זוכר מה היה תוכן השיחה, אבל הוא ביקש ממני לבוא לישון בחדר שלו כי השותפים שלו חולים בבית.
 
 
 להיות הומו דתי לא היה מקובל כמו היום, רבנים היו עורכים שיחות קשות, ואלה עזרו לאותם נערים לחזור עמוק עמוק לארון 
במאמר מוסגר, חשוב לציין שלפני 15 שנה, כשכל זה קרה, להיות הומו דתי לא היה מקובל כמו היום. אומנם גם היום אין פתיחות להומואיות במגזר הדתי כמו שיש בחילוני, אבל אז זו היתה קטסטרופה. רבנים היו עורכים שיחות קשות למי שהשטינקרים סיפרו עליו שיש חשש שהוא הומו. היו שם בעיקר איומים, ואלה עזרו לאותם נערים לחזור עמוק עמוק לארון. לגבי אולמן, היו שמועות שהוא הומו, אבל לא מספיק מבוססות כדי שיתבצע עליו מעקב מצד השטינקרים ואחריו שיחות עם הרבנים.
 
שאלתי את אולמן למה הוא רוצה שדווקא אני אישן איתו בחדר, הרי מעולם לא החלפנו מילה. הוא שתק, אחר כך זרק משהו בכעס ויצא משם.במשך יומיים הוא התעלל בי נפשית: קללות, אמירות מעליבות, הכל. אחר כך זה עבר לאלימות פיזית: אולמן היה תופס אותי, מרים אותי באוויר ומטיל אותי לרצפה. בסוף נכנעתי. "בסדר, אני מעביר את התיק שלי אליך", אמרתי לו, "תפנה לי מיטה". ואז הוא הפסיק להציק.

"למה אתה עובר אליו?", שאלו אותי חבריי לחדר. "כי אם אני לא אעבור, הוא ימשיך להציק". "אבל הוא הומו", הם אמרו. "אז מה?". בניגוד לרוב חבריי, גם אז לא היתה לי בעיה עם הומואים וכבר אז האמנתי שאפשר - אל"ף, לדבר עם הומו בלי להידבק באיידס, ובי"ת, להיות חבר של הומו בלי שהוא ינסה לזיין אותך כל הזמן. העברתי את הדברים שלי, ליברלי וטוב לב, אבל לא לקחתי בחשבון שהומואים דתיים כנראה לא באמת מזדיינים בגיל שבו החרמנות רק מתחילה, מה גם שהם כנראה מתכחשים לעצמם.
 
 במשך דקות ארוכות הוא נישק את צווארי, התחכך בישבני והשמיע קולות של הנאה בזמן שמיררתי בבכי 
אולמן הגדול קיבל את פניי בחיוך. אחר כך הוא נעל את הדלת. ואז הוא הניף אותי באוויר כמנהגו ביומיים האחרונים. ואז נפל לי האסימון: הוא לא רוצה להתעלל בי, הוא רוצה לאהוב אותי. אפשר היה להבחין בכך שהוא לא רק מניף אותי, אלא גם מחכך בי את איבר מינו. וכך, כשהזין התפוח שלו גדל על חשבוני, הפכתי למשך דקות ארוכות לבובת המין שלו. הוא ניסה בכל דרך אפשרית – תחינות, דגדוגים, מכות – לגרום לי להתפשט. משסירבתי והוא כשל בכל הניסיונות, הוא עבר לשלב האוראלי, כלומר הדביק את הזין שלו לפרצוף שלי וביקש ממני למצוץ.
 
הכי שנאתי את אלוהים בגלל שהוא חמד לי לצון. עד שכבר הצלחתי לברוח מהחדר, נאלצתי להתחבא בשירותים, כי המדריך שלי עבר שם וריצה בתחתונים באמצע הלילה היא מתכון בטוח לשאלות בפנימייה דתית. מהר מאוד אולמן הגיע לשם. הוא הדביק את הראש שלי לאסלה וניסה להוריד לי את התחתונים כדי לתקוע את הזין הקטן שלו ברקטום שלי. אה, זה בוטה מדי בשבילכם? בשבילי זה היה הרבה יותר. במשך דקות ארוכות הוא נישק את צווארי, התחכך בישבני והוציא קולות של הנאה בזמן שמיררתי בבכי.

רק אחרי דקות ארוכות, באמת שאני לא יודע כמה, מאיפה היו לי הכוחות להעיף אותו מעליי? באמת שאין לי מושג, אבל בטח שלא בעזרת כוח האל. הוא הפקיר אותי, ילד קטן קומה, בידיו של גורילה מחוצ'קנת ובעלת שיניים רקובות. מאז אני שונא את שניהם, את אולמן ואת אלוהים המזוין שלו.

כל השמות בדויים, אבל הדמויות והסיפורים אמיתיים. באלוהים.


עוד ב - "אם אין גן עדן"
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by