בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מצרים 
למרות ההתראות: חוזרים לסיני 
 
 אין מקום בעולם שנותן את אותה התחושה    צילום: רויטרס    
מצרים |
 
נונה ד.

לפני ארבע שנים בדיוק היא היתה בפיגוע בראס א-שטן, עכשיו היא קוראת לכולנו לחזור לשם. טור אישי מאוד, ללא התראות מסע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לפני ארבע שנים, במוצאי סוכות, שהיתי עם ילדיי בזמן הפיגוע בראס א-שטן. כדור האש ריתק אותי בלי יכולת לזוז ולא הצלחתי לפרש מה רואות עיניי. הייתי בהלם. גשם של חלקי מתכת ניתך עלינו וילדיי בכו בהיסטריה. תוך שניות הגיעו בריצה עובדי המקום, הרימו את שני ילדיי על הידיים ורצו איתם מתוך התופת. בעל המקום עזר לי להניח אותם בשטח ביתו הפרטי, חייג לאביהם והרגיע אותו בעניין שלומנו. אחר כך הורה לעובדיו לפנק את מאות האנשים המבוהלים בשתייה חמה וכיבודים, חינם אין כסף. עד שהגיעו האוטובוסים והאמבולנסים הישראלים ופינו את כולם, עמלו כל הלילה עובדי המקום כדי להקל על האנשים ומיתנו במעט את אווירת הפאניקה ששררה.
 

אין מקום אחר

 
סיני זה בית בשבילי. בדצמבר 1981 הגעתי לארץ-בראשית הזאת בפעם הראשונה, והתאהבתי. ירדתי עם חברה לשבוע ונשארתי כשלושה חודשים, עד לאיסוף בטרנזיט המשטרתי ביום הפינוי לקראת החזרת השטח למצרים. היינו עניות וזרוקות וניזונו מפיתות יבשות שקיבלנו מבדואי זקן חסר שיניים וממלונים שנשפכו ממשאית שהתהפכה. הרגשתי מלכה.

מה אפשר לומר על המקום המופלא הזה בלי לגלוש לתיאורי קיטש? שהנוף הקדום עוצר נשימה? שלוקח לפעמים יותר מיממה עד שהבאזז העירוני עוזב את קצות עצביך? זוי תחושה ממכרת, ואני תמיד חוזרת לעוד. מאז לא באמת עזבתי את סיני, והדרכון שלי מלא בה.

אין ספק שחלק מההתראות על פיגוע אפשרי הן אמיתיות. נכון, פעולות טרור נרקמות כל הזמן ובכל מקום בעולם, ופיגועים לצערנו מתרחשים בכל מיני ערים גדולות ואזורי תיירות. אבל קשה שלא להיזכר בשאלות שמעלה מייקל מור ב"באולינג לקולומביין" על מדיניות ההפחדה של מהדורות החדשות המתלהמות בארה"ב לעומת מהדורת החדשות המתונה בקנדה. וקשה שלא לחשוד, ולו במעט, שההתראות היוצאות לפני חופשות וחגים קשורות איכשהו בכסת"ח, ולא בטרור.
 

תל אביב מסוכנת יותר

חוף ריק בסיני לאחר הפיגוע ב-2004
 חוף ריק בסיני לאחר הפיגוע ב-2004 
 צילום: רויטרס 
 
לפעמים אנו שואלים את עצמנו, כיצד גר אדם בכפר כלשהו מתחת להר געש פעיל כשהוא יודע שמתישהו ההר יתפרץ? ואני שואלת, האם חיינו כאן שונים מהחיים על פי הר געש? האם תל אביב בטוחה מסיני? ילדיי הולכים כמעשה שיגרה ברחובותיה ועוברים מוקדים שעברו פיגוע ואף עולים על קו חמש שנפגע אנושות מפיגוע בדרכם לחוגים.

הדריכות בעניין פיגועים עתידיים שמצפים לנו כפעולת נקם על חיסולים מובנת, כי ככה זה - אנחנו מחסלים להם והם מחסלים לנו. אבל מי יכול לדעת היכן יתרחש האסון הבא? הרי מבחינה סטטיסטית, ספגו חופי סיני פחות מהלומות מת"א או מטורקיה – ומהן, ישראלים לא מדירים את רגליהם.

ללא ספק, הפיגוע בסיני הפר את השקט והאיזון שהיה מובנה בתחושותיי כשרק הייתי חושבת על המקום, אבל עבורי ועבור ילדיי שבילו נתחים גדולים מחייהם בחופיו, סיני זה בית. לכן איני נכנעת לפחדים המקננים בי או למכבש הלחצים שמופנה כלפיי בכל פעם שאני לוקחת אותם לשם.

ובפנייה אישית לאוהבי סיני המתגעגעים: גם אני חוששת, מהדורות החדשות מפמפמות גם למוחי. ההחלטה לנסוע למרות הכל מלווה באי שקט כשאני רואה את הדברים מכאן. אבל אחרי יממה בחוף החושות האהוב עליי, כשילדיי ואני ישנים תחת שמיכת הכוכבים ושביל החלב מניק אותנו, אני שואלת את עצמי איפה בתל אביב יכולתי להירדם כך, חשופה כולי לחסדי הטבע ולחסדי האנושיות שבאדם, ולהרגיש כל כך בטוחה.

בחזרה לתיירות
המדריך המלא לבילוי בסוכות
לונלי פלאנט: אלה הארצות לבקר בהן ב-2009
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by