בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
ילדים של עשירים  
 
 על גג העולם     צילום: אילוסטרציה:אימג`בנק/gettyimages    
הורים וילדים  |
 
לימור גריף

כיצד חיים ילדים שנולדו עם כפית של כסף בפה? במה חייהם שונים משלנו? מי הן דמויות החיקוי שלהם? מאיפה הם שואבים את חוסר או עודף בטחונם העצמי? האם הם גדלים אחרת מאיתנו?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הדעה הרווחת היא שילד הוא ילד. עם אותם צרכים, אתגרים התפתחותיים, קשיים והצלחות. במשך שנים רבות, חוקרים בתחום התפתחות הילד התמקדו במאפיינים של ילדים ונערים שמשתייכים לקבוצות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, ולעומת זאת התעלמו מילדים ששייכים למעמד הגבוה, מתארת דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית, מומחית באבחון וטיפול בילדים ונוער.
 
 
"למעשה, רוב הדברים שעשויים לקרות במשפחות 'רגילות' קורות גם בקרב משפחות עשירות. העשירים אינם חפים מגירושים, הזנחה רגשית, בעיות חברתיות או דיכאון. חשוב לזכור, שכל התופעות עשויות לאפיין ילדי עשירים, אך לא את כולם".

"עושר אינו מחלה" מציינת אלוני ועם זאת מבהירה כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שילדי עשירים שונים במובנים מסוימים מילדים להורים פחות עשירים או עניים, ועליהם להתמודד עם נושאים שונים.
 

הכסף אינו מגבלה

הכל מושג כמעט תמיד
 הכל מושג כמעט תמיד  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
מאחר והכסף אינו מהווה מגבלה, ילדים למשפחות עשירות נוטים לקבל את מבוקשם ביתר קלות, ועשויים למצוא עצמם במצב שלא חוו תסכול. אם כן, מדוע חשובה הצבת הגבולות ואיך הורים עשירים כן יתמידו? "כולנו יודעים שהשאלה אם יש או אין גבולות תלויה למעשה בנוכחות הורית", מנחמת אלוני, אך פעמים רבות, קיימת תופעה במשפחות מאד מבוססות של היעדר דמויות הוריות. "כשההורים אינם זמינים וקיים צוות מטפלים (מטפלת, אוֹפֶר, עובדת משק בית, נהג)". אגב, היא מוסיפה, מצב של היעדר דמויות הוריות עשוי לאפיין משפחות מאד עשירות, כמו גם משפחות מאד עניות. "בקרב עשירים קל יותר לחפות על היעדר ההורים, מאחר ויש צוות של מטפלים שמגדלים את הילדים, כך שהשאלה לגבי הצבת גבולות ומשמעת, תלויה במידה בה הורים עשירים מאצילים סמכויות כמו גם גבולות. במשפחות בהן ההורים נוכחים יותר, ולא חשים אשמה או צורך לפצות את הילד, עליהם להתמודד, כמו כל הורה, עם השאלה של הצבת גבולות".
 
 

מה מטריד ילדים עשירים לעומת ילדים שאינם עשירים?

ילדים להורים עשירים אינם עסוקים בשאלה האם לסדר את החדר, אך הם כן עסוקים באותם נושאים "רגילים", מסבירה אלוני ומפרטת; בהישגים הלימודיים, במיקום החברתי, בקשר עם ההורים והאחים. אלא, שהסיבות לקשיים הן שונות. לדבריה, המעמד המשפחתי עשוי להציב בפניהם קשיים נוספים:
 
.
דימוי עצמי

לעיתים, הדימוי העצמי של הילד "העשיר" עשוי להיפגע. זאת במידה ומתייחסים אליו כאל טרדה, הפרעה או לחילופין כמי שמגיע לו הכל, ולעולם לא חש תסכול מהו.

תשומת לב

"ילדים שגדלים בתנאי רווחה גדולה, עשויים למצוא עצמם במצב משונה, בו עליהם להסביר לעצמם איך יתכן שמחד הם חשובים, זוכים ליחס מועדף מצד הסביבה והחברה, ואילו עבור הוריהם, הדמויות המשמעותיות ביותר להם, הם חסרי חשיבות ואפילו מיותרים".

מודל לחיקוי

"היעדר דמויות לחיקוי עשוי לגרום לכך שילדים ובעיקר מתבגרים לא יפנימו ערכים, דפוסי חשיבה, רגשות והתנהגות, שחשובים להתפתחות האישיות ולקיום קשרים בין אישיים. היעדר ציפיות הוריות גם עשוי לבלבל את הילד לגבי מקומו בעולם ושאיפותיו".
 
נמאס לי מהעסק המשפחתי
 נמאס לי מהעסק המשפחתי  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
.
מקומי במשפחה

נושא נוסף שעולה הוא מקומו של הילד בתא המשפחתי. ילדים להורים מאד עשירים עשויים לחוש שהם אינם נחוצים ברמה הקונקרטית למשפחה. מטלות הבית נעשות על ידי אנשי הצוות, אחריות על האחים הקטנים נעשית עלי ידי המטפלים. "הדרך היחידה בה ניתן להעריך אותם היא באמצעות הציונים שהם מקבלים. יש לציין שבמידה והילד לא מגיע להישגים ממש גבוהים, הוא עלול לנקוט בייאוש וויתור".

חוסר ביטחון

לעיתים, ילדים עשויים להיות מאד חסרי ביטחון, מאחר והם לא יודעים דברים "שימושיים". "חסר להם יחסים של משא ומתן עם העולם. יחסים בהם ילדים, אפילו מאד צעירים, מבינים שהם יכולים לתרום במשהו ולקבל בתמורה".

חוסר כבוד

ילדים להורים מאד עשירים עשויים לחוש חוסר כבוד לדמויות סמכותיות כגון מורים ו/או רופאים. מבחינתם, כולם נועדו לשרת ולטפל בהם, ובמובן זה הם קצת יותר מעוזרת הבית או הנהג.
 

השלכה חברתית

מבחינה חברתית, ילד להורים עשירים עשוי לחוש ספקות לגבי חבריו ולשאול את עצמו האם הם מעריכים אותו ואת אישיותו או שהם רוצים להיות בחברתו רק בגלל עושרו. "לעיתים קרובות ילדים שגדלים ללא תחושה לגבי יכולותיהם האמיתיות, עלולים לחוש חסרי ערך ויכולת להתמודד עם העולם החברתי של ילדים בני גילם. מה שעשוי להוביל לנסיגה חברתית".
 

אליטיסטיות מולדת

האופר שכחה אותי בבית הספר
 האופר שכחה אותי בבית הספר  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
האם כבר מגיל צעיר ילדי העשירים מבחינים במעמדם השונה בחברה, האם מדובר באליטיסטיות מולדת? "כמובן שבגיל צעיר ילדים פחות מודעים. אולם, כבר בגיל בית ספר יסודי, הם מתחילים להיות מודעים למעמדם. עם זאת, עושר הינו דבר יחסי. גם בקרב העשירון או האלפיון העליון קיימים הבדלים במידת העושר. יתרה מזאת, קיימים הבדלים בין ילדים שנולדו למשפחות עשירות שירשו את ההון מדורות קודמים, לבין משפחות שהגיעו לעושר באמצעות עבודה, לבין משפחות של מתעשרים חדשים. גם הילדים מודעים להבדלים הללו. זה גם מאד תלוי היכן המשפחה והילדים חיים. בחו"ל מקובל וניתן לשלב את הילדים במסלול אליטיסטי הכולל בתי ספר פרטיים, מועדוני ספורט סגורים, מוסדות להשכלה גבוהה ומעגלים חברתיים מסוימים. בארץ, במידה וילדים אלה גדלים בשכונה או ביישוב הכולל משפחות מבוססות, ההבדלים קצת מיטשטשים. אלא שבסופו של דבר, הילדים גדלים, יוצאים מהבועה ונאלצים להתמודד עם החיים האמיתיים. למשל, בחטיבות ביניים אזוריות, בצבא, או באוניברסיטה". ישראל מדינה קטנה, מזכירה לנו אלוני, כמו גם את העובדה כי אצלנו קצת יותר קשה ליצור מסגרות אליטיסטיות עבור הילדים העשירים.
 

ערכים טובים יותר?

האם ילדי עשירים גדלים על ערכים שונים? באלו בעיות הם עשויים להיתקל בחברה? כאמור, הכל תלוי בהורים. "יש הורים עשירים שנוכחים בחיי ילדיהם, מעורבים, תומכים ודואגים להקנות להם ערכים, ויש כאלה שלא. במסגרת החברתית, ילדים למשפחות עשירות עשויים להתמודד עם מגוון מצבים מאתגרים. מעבר לדברים שנאמרו לעיל, ניתן למנות למשל, שילדים עשירים רגילים לשלוט בסביבתם, ולעיתים רחוקות מוצאים עצמם במצב בו הכסף אינו פותר בעיות, או מצליח להשיג עבורם כל מה שיחפצו. אלא שבחברת ילדים, אתה לא יכול להיות כל הזמן בעמדה של שולט. בחברה, אתה צריך כישורים אחרים, של משא ומתן, פשרה, נדיבות ועוד. תמיד ימצא ילד/ה שיקרא תיגר, שיבקש גם הוא להיות דומיננטי וילדים אחרים יסחפו אחריו, לא בשל עושרו, אלא בשל תכונות אישיות בולטות יותר.

מכאן עולה שאלת הקנאה הטבעית ביותר בין הילדים. אלוני מציינת כי ילדים למשפחות עשירות עשויים להיות מושא לקנאה וכתוצאה מכך לזכות לתגובות של דחייה, בוז והצקות. תופעה אחרת היא של ילדותיות ותלותיות יתר. "יש ילדים שמתקשים לתפקד היטב בחברה כיוון שהם רגילים שעושים עבורם, ובחברת ילדים, בעיקר בני גילם, זה בטח לא עובד".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by