בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מילים של גבר 
אחרית החגים 
 
 שבתות וחגים    צילום: gettyimages    
מילים של גבר |
 

יומיים עבודה, יומיים חופשה. יום חול, יום חג. שישבת וחוזר חלילה. יובל כדורי אלטמן מאבד איפוס בחגים ומתגעגע לשגרה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודה בבית, בית בעבודה
 עבודה בבית, בית בעבודה 
 צילום: gettyimages 
 
זוכרים את "משפחת קוסבי"? כשהייתי ילד הסדרה שודרה בטלויזיה. אם אתם תוהים איזה עניין מעניין יש בעניין, דמיינו לכם אותי כילד, שרוע על הספה, טובל מלפפון חמוץ במעדן "דני" (כי אני גם מבולבל קולינארית) ופוער עיניים שמתעדות את הפלא שהתרחש שם בכל פרק מחדש. דוקטור הית'קליף עבד מהבית. בכל סצנה שבה היה "הולך לעבודה" הייתי מרותק למסך כאילו זה פורנו בפעם הראשונה. הקלות הבלתי מתקבלת על הדעת של חייו הניפה בעיניי איזה דגלון סימון כדי שאם יום אחד בעולם האמיתי זה יתגלה כאפשרי אזכור ללכת על זה. לעבוד מהבית.
 
 
נדרשו לא מעט שנים להגיע למצב בו אני יכול לגלוש על החיים עם עסק מהבית. זו חמדת החיים שלי שאני מוקיר עליה בכל בוקר כשאני "נוסע" לעבודה על נתיבי מסדרון ופונה ימינה בדלת השנייה.
הימים שלי קשים כמו של כולם, אין לי זמן להתבטל, אבל במקרה של בריף מסובך למשל יש לי את החופש לעשות דברים נורא מוזרים שעוזרים לי בקריאטיב. כמתבקש מהחיים יש גם עוקץ בעניין, כי במשרד שלי אין חגים ושבתות. אני לא תולה על עצמי שלט "סגור" וגם בימי חול, אחת עשרה בלילה זו שעה שאני נדרש לעסוק בעסקים. הקונספט הכללי הוא: מה שבנאדם עושה במרוכז במשרד אני מפזר בנוחות על פני היממה. אבל שוב, כמו בחיים, מה שנוח לך לא בהכרח נוח לחברך.
 
 
מאמצ' רוצה החוצה כדבורה חרמנית
 מאמצ' רוצה החוצה כדבורה חרמנית 
 צילום: gettyimages 
 
עם הופעת החגים משמיע המאמצ' זמזומי דבורה חרמנית. חסר סבלנות הוא מצפה לשחרור מכבלי השגרה ובכל חג ראשון הוא מתעורר חגיגית עם שחר, פותח את החלון, אוחז בסורגים ככלוא בסן קוונטין ומביט אל הרחוב, ואז שואל את הבלתי נמנע: "נו. אז יאללה. מה עושים?". מכאן ועד תום החג אני נדרש לספק רק דבר אחד: לחם ושעשועים. אם פעם הייתי יושב עם מחשבון ולוח שנה כדי לחשב איפה חוברים חג וסופ"ש לתאומים סיאמיים קדושים הרי שהיום החגיגיות משבשת לחלוטין את מסלול החיים שלי.

השנה חברו כל ימי השישי והחג והמוצאי למיניהם לערימת חופש אחת גדולה שבתוכה איבדתי כמו רבים אחרים את השעון השבועי ולא ידעתי אם זה שישי ממש או שישי של ערב חג או שזה בכלל שבת. המאמצ' זכה בכל הקופה ורקד ריקוד ניצחון אינדיאני ברחבי הבית, תוך פיזור הצהרות שזה הולך להיות חודש עמוס חוויות, שחלקן עלולות להיות מתישות נפש וגוף. נאלצתי להפסיק את הבולה בולה המשכר שלו והודעתי שהשנה יש לי לא מעט עבודה בחופש וצריך להצטמצם בחוויות חוץ ביתיות. מתוך אמפטיה מהולה בחשש אמיתי לחיי הגעתי מוכן עם הצעה לגבש רשימת חוויות מראש וכך נפתרה בעיה בטרם נולדה ואני נשארתי עם לו"ז שכולל ביקור בקרקס חתולים.
 
 יש לו בעיה קשה עם חיקויים של דג ותהליכי העבודה שלי מעוררים עניין רב שלא לאמר חשש לקונספירציה או תרמית שמא אני לא עובד בכלל אלא רק עושה את עצמי 
בערב הראשון של החופש התיישבתי לעבוד בסלון. המאמצ' שכב על הספה קבור בערימות DVD בוהה במסך. "למה אתה לא עובד?" הוא שואל בדאגה, "מאמצ' אני עובד" הוא התפקע מצחוק ממה שעוד לא אמר ופיזר פירורים על הספה " אבל אתה סתם בוהה באותה נקודה בקיר כמו אידיוט" וקינח בחיקוי שלי עושה את הפעולה, וכלל אינו מבין עד כמה יהיה לי קשה לאתר מחדש את אותה נקודה ספציפית בקיר בה הטמנתי את המחשבות ההן. המאמצ' לא מבין את תהליכי העבודה של המשרד.

אני חושב בדרכים מוזרות ולפעמים תוך כדי דבר אחר ולכן סטריליות המשרד שלי קדושה. למרות שמאמצ' מוכשר בהמון דברים, יש לו בעיה קשה עם חיקויים של דג ותהליכי העבודה שלי מעוררים עניין רב שלא לאמר חשש לקונספירציה או תרמית שמא אני לא עובד בכלל אלא רק עושה את עצמי.
"למה אתה ישן?" ואני עונה שככה אני חושב. "למה אתה מסתכל במקפיא?" כי ככה חושב "למה אתה מרביץ לאנשים בפלייסטיישן?" כי ככה חושב. וכאילו זה לא מספיק, אז למרות שנשבעתי שאנשוך שפתיים ואתעלם מהמתרחש בבית עד שייגמר החג, לא יכולתי שלא להסתכל על הפאנלים או לקרוץ למיכל הביצים בכל פתיחת מקרר כתזכורת לדייט הרטוב שצפוי לנו בכיור בקרוב. בקיצור, יש לי חג במשרד ולהיפך ומי צריך את הבלאגן הזה? כל החופש הזה לא בא לי טוב.
 
חזרה לשגרה
 חזרה לשגרה 
 צילום: gettyimages 
 
אם כל דרישותיו של עם ישראל מהעונה מסתכמות בלנוח על משכבו, ושלום, נדבר במוצאי וכולי. אז המאמצ' מצידו רוצה לאכול את כל סלסלת החג, עד הנייר הגרוס בתחתית, אבל הוא יודע ששתי משכורות בלי ילדים (בעשייה) הן שמאפשרות לנו לנהל קשר אינטימי מאוד עם כרטיסי האשראי שלנו, במיוחד בחגים ולכן לא מתווכח עם מה שמביא כסף הביתה. בנוסף, יש לו בעל סקסי מצליח ואמא באותה חבילה, כך שהוא פודה לא מעט מניות מאורח החיים העצמאי שלי ומקבל בהבנה את ההקרבה הנדרשת לעיתים בחגים, שבתות או לילות, גם אם לפעמים צריך לבוא עם זה פיצוי. לא, לא מה שאתם חושבים, אלא שלכבוד החגים הוא קנה לי מיקסר(!) ואני נדרשתי לפצות אותו בלחמים ומתוקים אפויים. הוא גם יודע שמיד אחרי החג הוא יחזור לעבודה וכשישוב מהיום הראשון אחרי החגים - ימתין לו בית ריחני ונקי מאווירת סיני ופורענות, עם פרחי העונה באגרטל שקוף על הרצפה מול החלון. המשרד שלי יחזור להיות משרד ואני פשוט אשמח שחזרתי לשגרה, והשגרה חזרה אלי.


עוד ב-"מילים של גבר"
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by