בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
נשואים 
על אפי ועל חמותי 
 
 אם כבר לשבת מאחור, אז רק ככה    צילום: gettyimages    
נשואים |
 

מי היה בעצם הראשון שהחליט שאנחנו צריכים לחיות על פי מוסכמות חברתיות? על פי אותן מוסכמות, מילות גנאי כמו "טמבל" (עם קמץ) או "פראייר" הם שמות תואר לגיטימיים בהחלט, שמתארים אותי ואותך ברגעים נתונים ביחסינו מול החברה וחוקיה ובניגוד לרצוננו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
העצבים עולים הילוך
 העצבים עולים הילוך 
 צילום: gettyimages 
 
השאלה היא איפה עובר הגבול? זאת אומרת, לא פעם הטלתי את מימיי בשירותים ציבוריים כשלא יכולתי להתעלם מהעובדה שלצד המשתנה שקיבלה את פניי, עמדו לפחות חמש משתנות נוספות שחיכו לאורחים אקראיים. מי לעזאזל החליט שזה בסדר שאני אעמוד ליד פלוני או אלמוני שמשקשק ומנער לידי באיבר מינו, רק בגלל ששנינו בני אותו מין? באותו עניין, מדוע ששתי נשים יסדרו יחד את החזייה מול המראה, למרות שהמפגש ביניהם מקרי בהחלט? הרי זה אבסורד מדרגה ראשונה.
 
 
אותן פעולות רציונליות לא מוכתבות לנו כחברה, אך ישנן גם מוסכמות שעניינן הטרדת הפרט, אני. וזעקתי יוצאת נגד משפחתה של אשתי, עם התמקדות ברורה ב: אמא שלה. אני יודע שרבות דוסקס ונותח הקשר תחת הכותרת "חמותי ואני", כולל סרטי קומדיה נלוזים כמו "אמא שלי יודעת הכי טוב" (המצאה שלי) או הצעות מפי רבני החברה באתר "כיפה", בפורומים רשמיים ברחבי הרשת, או אפילו בתרבות המוסיקלית הענפה שלנו, כמו דוגמאות מהספרות – נגיד "חמותי" של שרית חדד שנכתב ע"י דני שושן: "חמותי אולי חושבת שאתה מת מרעב / ולך היא מבשלת מלב רחב / כל היום היא מצלצלת ושואלת לשלומך / היא לבטח שם חושבת איך עובר יומך". מתיסכוליה של כלה טרייה.
 
הנהג של מיס דייזי?
 הנהג של מיס דייזי? 
 צילום: gettyimages 
 
אין לי תלונות מיוחדות כלפי חמותי, כל עוד אנחנו במצב נייח. כלומר, הצרות מתחילות כשאנחנו מתחילים לנוע, עם זרקור ספציפי למכונית המשפחתית. כל פעם שאשתי ואני אוספים את אמה לצורך נסיעה משותפת לארוחה משפחתית, קניות בשוק או סתם נסיעה רגועה בשכונה, בחירת ליבי מבקשת ממני לעצור בחריקה חמישה מטרים לפני בית אמה, ובזמן הזה היא מרימה את עצמה ועוברת אחר כבוד למושב האחורי. אמא שלה משתמשת בהיגיון פשוט של אחד ועוד אחד ומתיישבת לידי במושב הקדמי. בזמן הנסיעה אשתי מסתמסת עם חברותיה, קוראת עיתון או סופרת גוויות של חתולים על הכביש, בעוד שעבדכם הצנוע תקוע בכס הנהג כשהוא צריך לשמוע סיפורי אלף לילה ולילה, החל מחוויות ילדות בהונגריה המתחדשת דרך כל כתביו של רם אורן (הצילו!) ועד אירועים הרי גורל במכולת השכונתית.
 
 
אשתי עוברת לאחורי ומפקירה אותי בחזית
 אשתי עוברת לאחורי ומפקירה אותי בחזית 
 צילום: gettyimages 
 
ומיד עולה השאלה המתבקשת – למה? מדוע אשתי צריכה לקום מהמושב ולפנות את המקום לאמה. אם היא כל כך רוצה, שתשב היא לידה ותשמע את סיפור חיי משפחתה על פי קילומטרז' מצטבר. לצד זה, צריך להבין גם את עצביי המצטברים, וכל עוד אני יושב מקדימה יש בידיי את הכוח להפנות את הרכב לכיוון קיר הבטון הקרוב ולאגור סיפורים חדשים לנכדים שלנו.

העליתי את הסוגיה הזאת מול אשתי המקסימה, כשאני פורס בפניה תחנונים קורעי לב בבקשה שתישאר לידי ולא תעבור אחורנית. היא טוענת שזה לא מכבד, ואת אמא שלה היא מאוד רוצה לכבד. ובכלל, ישנן מוסכמות הנוגעות לסדר ישבה במכונית, אתם בטח מכירים את זה: ניקח לדוגמה שלושה פלונים שפוקדים מכונית משפחתית ויושבים בסדר מסוים. אי אפשר לברוח מההשלכות החברתיות הנלוות לכך. שני גברים ישובים מקדימה ובחורה אחת ממוקמת מאחורה אומר שבין השלושה אין שום קשר רומנטי, ומדובר בשלישיית חברים שישבו בצורה רנדומלית במושבים. אם תקום הבחורה ותשב ליד הגבר, הרי שהמסר שהמכונית הזאת שולחת לחברה היא שהשניים יושבים מקדימה הינם ידועים בציבור, בעוד היושב מאחורה מתפקד כגלגל חמישי.
 
אני פונה לאדם הממוצע כמובן, אלה בעלי השכל הישר שלא הולכים רחוק מדי ורואים את הדברים כמו שהם. אם חמותי יושבת לידי במושב הקדמי, אנחנו לא רק זוג שמנסה לתת כבוד, אנחנו פשוט זוג. מחשבה מעוררת בעתה. אני לא רואה שום בעיה מדוע אמא שלה לא יכולה לשבת מאחור, ואפילו להתפנק על שני מושבים רצופים, להתחמק מחגירת חגורת הביטחון או לשבת באמצע ולכהן כסייד קיק שמשרבבת את ראשה בין משענות המושבים הקדמיים.

בקשר לאשתי אין עם מי לדבר. כך היא רוצה וכך יהיה, ואנחנו מיש מפקפקים בדבריה. אבל אני? אני אמות לפני שאני אכנע למוסכמות חברתיות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by