בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מילים של גבר 
צימר מצמרר 
 
 נוף דמיוני    צילום: flickr/carbon    
מילים של גבר |
 

זו לא שכונת פאר, גם לא שכונה של עוני, אבל אנשים כמוך וכמוני מצפים לקצת יותר בצאתם לחופשה פסטורלית בצפון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמחה גדולה, נוסעים לצפון
 שמחה גדולה, נוסעים לצפון  
 צילום: gettyimages 
 
במסגרת הסכם החוויות והפעילויות שנחתם ביני לבין המאמצ' בתחילת "החופש הגדול" שנחת עליו ועל כל ישראל, הובטחה נסיעה לצפון. טיול בו סוף סוף נתחבר לטבע השקט, כמו שרצינו הרבה זמן, רק אנחנו, כרטיסי האשראי והסלולרי שלנו. "אני מזמין לנו צימר. בא לי פעם אחת להבין מה זה. תמיד רצינו", כך המאמצ'. בו ברגע הפכה הנסיעה הנחמדה והלא מזיקה לצפון לאירוע שדורש הפקה, תכנון, משאבים ופרידה ליומיים מהספה שכל כך חיכתה לזמן הבטלה הארוך שהיינו אמורים לחלוק בימי החופש האחרונים.

המאמצ' שכבר התחיל להריח את הריח השרוף של סוף החופש רצה מהר ועכשיו ועוד השבוע, ולכן ההפקה יצאה מיד לדרך כאשר היעד הוא הגליל העליון. אהובי שמתפתה בקלות לתמונות יחסי ציבור, כבר סימן לנו עשרה צימרים ואילו אני טעמתי באותם רגעים את הצד המר של המחשבה היצירתית שלי. יכולתי לראות את אלפי האנשים שעברו שם, על המיטות והג'קוזי שזוכה לניקיון בקטנה מידי הבחורה שגרה ליד, או הפילפינית שלה.
 
פנטזיית סאונה שהתאדתה
 פנטזיית סאונה שהתאדתה 
 צילום: gettyimages 
 
אז רגע לפני שאני מפתח הפרעת OCD תפסתי את עצמי והחלטתי שאם כבר, אז עד הסוף. הפעם אני פשוט נותן למאמצ' להוביל. תוך שעה אחת ושלוש שיחות פייסבוק, הצטרפו אלינו עוד חברים פלוס פוגי, הכלב שלנו (כי הוא חגג יומולדת שנה), והנסיעה הפשוטה לצפון, שהפכה לנופש בצימר, התפתחה למשהו שמזכיר טיול צבעוני ורועש של נשים להילולת קברי צדיקים.

ביום המיוחל, השכמנו קום ויצאנו צפונה. אני שכבר הייתי חזק בעניין, החלטתי שלי חשובה רק החוויה, כל השאר לא משנה. כל כך לא משנה שרק כשירדנו מהרכבל של צוק מנרה נזכרתי שכלל לא שאלתי איפה המקום הזה שבו אנחנו אמורים לישון. "ספסופה" ניגן המאמצ' את השם כאילו לא נשמעים ממנו כינורות ערביים וצלילי דרבוקות. "ספסופה?! זה לא כפר ערבי?" שאלתי בחשש מבלי שאכפת לי בכלל מהפגנת הבורות המוחלטת שלי. "לא ערבי, זה מושב" ענה לי, ואני כבר ראיתי את הסטיקר "החזירו את יובל הביתה".
 
 
 
אז נסענו לספסופה, בדרך דמיינתי את בעלת הבית החייכנית שתקבל את פנינו בחום ותפטפט איתנו קצת, את השקט והירוק, את האחווה הישראלית. אחרי שחצינו כפר ערבי ונסענו עשרים דקות בכביש עפר באמצע שומקום, הגענו לגבעת טרשים בקצה מושב ספסופה, עמוסת גרוטאות מתכת וצמיגים ישנים שביניהם מציצות חמש בקתות "דמוי עץ". ברוריה "הנחמדה" קיבלה את פנינו בשלום זריז, זרקה לעברנו את המפתחות, אמרה שאת הג'קוזי מחממים בכפתור האדום ואת הסיור המודרך המתבקש פתרה במשפט הקסם "פשוט תחטטו ותגלו לבד". בעודי עומד המום מרסיסי החלום הישראלי שנופץ במחי ברוריה אחת, הוסיפה הגברת: "אני שומרת מסורת ולא מבשלת בחג. אז אין ארוחת בוקר. גם לא זמינה בסלולרי, ואני לא גובה כסף בחג. תשאירו לי אותו מחר, מזומן במיקרוגל, חג שמח. אני בבית".
 
סקס לוהט כבר לא יהיה כאן
 סקס לוהט כבר לא יהיה כאן 
 צילום: gettyimages 
 
שם המשפחה של ברוריה הוא לא הילטון והחוויה שהיא מציעה היא שונה ומיוחדת לעומת בתי המלון היקרים שהמאמצ' ואני כל כך מחבבים, אבל בתי מלון שונים מצימרים בין היתר בשל העובדה שאצלם כמעט ולא תחשוב על מי היה שם לפנייך. צוות חדרניות מיומן דואג לכך היטב כל הזמן. הצימר לעומת זאת חושף בפני אורחיו זיכרונות וסיפורי אהבה זרים כמעט מכל פינה, אפילו חלב הנר היבש על הפמוט כבר טפטף שם למראה זוג אחר עושה סקס פרוע של צימר.

אני יודע שלהרבה מכם זה לא יאמר הרבה, אבל דווקא הצימר של ברוריה, שזכה לכינוי "ספא", הריח כמו סאונה של גייז באמסטרדם, ארומת אדים מהולים בזיעה והרבה אנשים עירומים וחרמנים שמפיצים הורמון ריחני לאוויר. תנסו רגע לא לשאול את עצמכם מאיפה אני יודע איך זה מריח ותחשבו על הבעת פני כשזה גל הריח שקיבל אותי עם הכניסה ל"צימר החלומות" שלי, שהריח יותר כמו חלום (עדיין רטוב) של מישהו אחר. דבר אחד בטוח, סקס כבר לא יהיה בטיול הזה.
 
שעה אחר כך התדרדר מצבי עד שהייתי מצונף בפינה על מגבת מהבית שפרשתי על הפוף, לבוש מכנס ארוך כולל גרביים שלא אגע ברצפה. המאמצ' כבר היה עמוק בג'קוזי הענק שאסור היה לרוקן אותו מהמים שהיו בו כשהגענו, לפי הוראת ברוריה. "אתה אמרת לי בבית שכל הקטע בצימר זה להינעל בו ולעשות אהבה כמו שני שפנים הומואים שלא ראו גזר כבר שנים" המאמצ' דרש את חווית הצימר שלו במלואה ואני מלמלתי שזו בדיוק הבעיה, זה מה שכולם באים לעשות בצימר.

רק שאני הגעתי אחריהם. וכדי לחזק את הטיעון שלי הצבעתי במיומנות של עקרת בית מנוסה על כתמים שחורים גדולים ליד הפאנלים ועל ארונות המטבח, שהרי זו ראיה ידועה ומרשיעה למקום שרק
"מלטפים" ולא ממש מנקים. "תראה. אפילו פוגי לא מפסיק לרחרח את כל החדר מרגע שנכנסנו". גיליתי שאין לי בעיה להיזרק בטבע, לישון על קוצים או לחיות יומיים ליד מדורה אבל כמו חיה טריטוריאלית, לא יכולתי לשהות במקום הזה שסומן בידי כל כך הרבה זכרים אחרים (!) ורק אחרי שהרגשתי שהמקום ספג מספיק ממני, התהלכתי יחף, התקלחתי במקלחת ואפילו הנחתי ראש למנוחה על הכר, בלי מחשבות מיותרות על מי נשך אותה בעבר.
 
הצימר הבא אליו נצא לחופשה
 הצימר הבא אליו נצא לחופשה   צילום: flickr/oxfordy 
 
נוף לא היה בצימר של ברוריה. רק חצר קטנה וירוקה שפונה למנגל המשפחתי ואחריה עשרה קילומטרים של עפר צהוב כשבסופם זווית קטנה מפדחתו הירוקה של הר מירון, ובכל זאת היה נחמד לשקוע בערסל שם, גם אם זה היה לחמש דקות מפאת נחילי הזבובים שעטו עלי כמוצאי שלל רב. המאמצ' ואני התרגשנו מהנופים שראינו במהלך היום ומהמושבים היפים, עד כדי כך שחשבנו לעצמנו כמה מדהים זה יכול להיות לגור בתוך חלום כזה, בירוק ובשקט. חודשיים שלושה ואז לברוח כל עוד נפשנו שפויה אל תעשייתיות חיינו.

בלילה גילינו את החיסרון הבולט בצימר מבודד יתר על המידה ונסענו עד ראש פינה כדי לאכול במסעדה טובה, בדרך חזרה החלטנו שהלילה צעיר ושקט מידי לחבורה עליזה שכמותנו, אז התקשרנו לזוג חברים מהצפון שיגיעו, ודאגנו לכמות האלכוהול המתבקשת. כך, הפך הצימר השלו של ברוריה בגליל העליון, לגייז דאנס בר פלוס ג'קוזי.
 
בבוקר יצאנו לדרך לעוד יום של טיולים, ובין תל תלול למדרון חד הרגשנו שלא טעמנו מספיק מהנופש, או במילים אחרות; איפה פה הדיוטי פרי? ואיזה מן דבר זה בלי לתרום עוד משהו לכלכלת תושבי האזור? שעות חיפשנו איזו סדנת קרמיקה, איזה מנפח זכוכית, סורגת מגבות, או מעצב אהילים מארזי הלבנון להניח אצלם את כספנו. בסוף קנינו מצעים, בחנות המפעל של תפן.
כמעט כמו משה והאורנג'דה, חזרנו עמוסי חוויות, עם תמונות שמראות מדינה יפיפייה שנמצאת ממש מצפון לעיר הגדולה שלנו. נסענו לצפון לחוות צימר ולתפוס קצת נוף ושקט וזה בדיוק מה שקיבלנו, בתוספת אקסטרות משלנו. היינו. ראינו. ניסינו. ויכול להיות שננסה שוב בטיול הבא שלנו במקום אחר על פי לקחים. אבל הלקח הכללי שלנו הוא שאנחנו פשוט יותר מידי, הרבה יותר מידי, מפונקים.



עוד ב - "מילים של גבר"
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by