בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
נשואים 
התמונות שבאלבום 
 
  צילום: gettyimages    
נשואים |
 

תמיד אני מוצא את עצמי מגחך על אנשים אחרים במצבים מסויימים, ואז נזכר שאני עצמי נהגתי בדיוק באותה הדרך. יונתן מאירי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרלינים משובחים? לא אצלנו
 פרלינים משובחים? לא אצלנו 
 צילום: gettyimages 
 
משעמם. אני מסתכל על שעון המחוגים בסלון, ומביט איך מחוג הדקות נאבק ללא שום סיכוי כדי להשיג את מחוג השניות, בעוד הממזר הקטן משיגו בעשרות מונים. אמנם אין בידי סימוכין מדויקים בעניין, אך נדמה לי כי השעון המכני, כמו עמיתו התלוי אצלנו בסלון, נוצר בתחילת המאה ה-14 באיטליה, אולם יש הגורסים כי דווקא המצרים היו הראשונים להשתמש בסוג כזה של טכניקת המחוגים, כנראה כדי להעביר את הזמן. אבל אצלנו הזמן לא עובר.

אגב, אם הייתם שואלים את אשתי, פסקת הפתיחה הייתה שונה לגמרי. שכן בשעה האחרונה היא צופה באדיקות באלבום תמונות החתונה של נירית ועילי, צמד חבריה שבאו בברית הנישואין לפני מספר חודשים. "אתה זוכר שצילמו אותנו ליד הבר?" שאלה המדפדפת הכפייתית. ומתי היה לי זמן לשכוח, אם רק לפני שלושה חודשים יבש הדיו בחתימתי על הצ'ק המכובד שהענקנו לזוג הטרי, שאגב – היה שווה בערכו לסכום שהם נתנו לנו בשלהי החורף האחרון. כך שאחרי הוצאות דלק וכביסה יבשה, כולנו יצאנו מופסדים, אבל זה כבר לרשימה אחרת.
 
 
נחזור לסלון. הצמד המבקר התיישב על הספה התלת מושבית שלנו, בעוד אנחנו, הזוג המארח, הסתפקנו בכיסאות העץ של פינת האוכל. בין דפדוף לדפדוף כיבדנו את האורחים בביסקוויטים יבשים ותה ללא סוכר, והלה פיזרו פירורים בכל מרחב המחייה, אמנם לא בכוונה, אלא כהשלכה נלווית לפעולות הנגיסה והלעיסה. מכל מקום, האלבום. אם כן, התמונות הראשונות לקוחות מתחום הפורנו הרך והמציצני ומתעדות את הווי החתן והכלה מאחורי הקלעים. זה מאבזם את חגורתו בעוד השנייה מסדרת את דדיה בחזיית הפושאפ השכורה, כשהצלם המיומן לא מפספס אף תחיבה או רוכסן. משם עברנו לצילומי החוץ בו היא מביטה עליו בעוד הוא מביט אל השמיים, או הוא היורד על ברכיו ומבקש את נעליה, בעוד היא מניפה את ידה בשיער כאילו מחכה לספינת ויקינגים על המזח. כאן היא עם שושנה באוזניים, כאן הוא מחייך כמו אידיוט, הנה היא רצה בדילוגים כאיילת דואר והנה החתן קופץ באוויר מעל עוד ספסל שברירי, כאילו מדובר עבורו באקט יומיומי מוכר, והוא מדלג מעל ספסלים תמימים כדבר שבשגרה.
 
פטפוטי כלות
 פטפוטי כלות  
 צילום: gettyimages 
 
משם דפדפנו לכניסת האורחים לאולם. אינני זוכר במדויק, אך נדמה שהאבא של הכלה עמד ליד אחיו, שזה בעצם דודה של הכלה, שאיחר בחצי שעה כיוון שאסף את אחייניתו, שהיא בעצם בת אחותו שעמדה ליד אביו של החתן מצד אמו. לא הייתי שם על זה חצי משכורת, אבל יכול להיות שאני טועה. ושוב, את מי זה מעניין? ותמונה אחת שווה אלף מילים – אבל זה לא אומר שאין אלף נוספות לומר עליה.מסתבר שאת אשתי. ולא רק אותה, אלא כלות בתקופת הפוסט-חופה הראשונה שלהן. מעניין מאוד להתבונן בשקיקה בחלקי בריסטול מפוזרים בצורה כזאת או אחרת כשעליהן אתם, אנחנו והם, כאילו מדובר במשהו שטרם ראינו. לא עוד, אלא שלצפייה באלבומים הללו יש חוקים ברורים ונוקשים, מסתבר, שמי שלא בקיא בהם דינו לסקילה בכיכר העיר. הנה:
 
 
 משם עברנו לצילומים ביפו, כריעות ברכיים, והנה החתן העליז מזנק מעל ספסל דומה דמיון מפתיע לקודמו... אלוהים אדירים, הרי זה אני!! 
לא תימצא אפילו כוס אחת לשתייה, שלא לדבר לרפואה, ברדיוס שלושה מטרים מאלבום החתונה, דיגיטלי ומעוצב כאחד. במידה ואחד מהעורכים מכרסם בקרבת חוג המתבוננים, יעשה שני צעדים אחורנית, יבלע את אשר בפיו ויחזור רק אחרי שלוש דקות. אם מישהו מהסובבים סובל מנזלת, ייאלץ להימלט לחדר אחר כדי להעטש בנחת. רק ששום דבר לא ייפול על האלבום, אחרת אנחנו ניפול בזה אחר זה. בקשר לצפייה ולדפדוף, הנהלים חמורים הרבה יותר, כאלה שאפילו אחרון תלמידיו של שמאי הזקן היה יכול לקנא בהם ובאכיפתם. בשום אופן אין לרפרף באלבום כמי שרק רוצה לצאת ידי חובה. על המתבונן להסתכל בכל פיקסל ופיקסל ולהתייחס לכל פריים כאילו היו נוצה מציפור נפשו. מי שלא יעשה כן ייאלץ להתבונן בתמונה שנית ושלישית, כי עליו להיזהר בלשונו אם תוך מספר דפים לא יוכל לזכור את דודתה השנייה מצד אבי החתן, כשמצד שני אשתו מסתכלת עליו בעין כמהה לאחווה משותפת של התרגשות.

משם, כמובן, עברנו לטקס החופה, לריקודים, לנישנושים ולהליכה הביתה. האלבום נסגר - ומיד נזרק לשולחן אלבום החתונה שלנו, שנמצא בהישג יד כמו מטף כיבוי בגן ילדים. הסט הראשון היה מתחום הפורנוגרפיה הרכה, חדר תלבושות ואכיפת אבזמים וחגורות. משם עברנו לצילומים ביפו, כריעות בירכיים, והנה החתן העליז מזנק מעל ספסל דומה דמיון מפתיע לקודמו... אלוהים אדירים, הרי זה אני!! חיים משה שר לא מזמן את שורות "התמונות שבאלבום" ונדמה שנעלם מאז מהנוף הישראלי. באותה שנייה חשקתי באותו הגורל בדיוק.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by