בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
אם אין גן עדן 
ביטול בתול 
 
  צילום: flickr/Xirrannis    
אם אין גן עדן |
 

כולם מסביבי כבר התחילו "לתת עבודה" ורק אני מוקף בדוסיות צנועות ושומר על מרחק נגיעה - עד שטלי הגיעה. איסי ברגר מספר על הפעם הראשונה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 בבוקר הם מינימום הפרזנטורים של סילית (שאני אשפשף?!), אבל בלילה הם עשו הומאז' לצביקה פיק מרוב שהם עשו ביד ו'הסבון בכה מאוד' 
אין לכם מושג כמה רציתי סקס בתקופת התיכון. כל בחור ישיבה שיאמר לכם שזה לא עובר בראש שלו, פשוט משקר. רוב חבריי, גם אלה שהתפללו בעיניים עצומות, שיננו משניות בבית המדרש וגידלו ציציות עד הברכיים, שיחקו שני תפקידים – בבוקר הם נתנו לי תחושה שהם מינימום הפרזנטורים של סילית (שאני אשפשף?!), אבל בלילה הם עשו הומאז' לצביקה פיק מרוב שהם עשו ביד ו"הסבון בכה מאוד". אבל לא רק אוננות, גם בחורות. היו כמה שלא הפסיקו להביא את הבחורות מהבית לפנימייה, מבקשים מהשותפים לחדר לפנות להם את השטח לשעה והיו מתקתקים ורק אז חוזרים לגמרא. אצלי זה היה שונה. יצא לי להתחבר מגיל צעיר דווקא לכל הדוסיות שהולכות בחצאיות ארוכות, שרוולים מעל המרפקים ואלוהים בלב. רציתי לאבד את הבתולין, אבל לא היתה לי פרטנרית ברדיוס של כמה קילומטרים. בעל כורחי שמרתי על מרחק נגיעה בזמן שעמוק בפנים להטתי.
 
 
ואז זה פשוט קרה. הייתי בן 15 וחצי באותו ליל הסדר. אני זוכר שזו היתה הפעם הראשונה שאחותי הקטנה שרה לבד "מה נשתנה", אבל בלי שום קשר למצה, מרור ו"כולנו מסובים", השינוי הגדול לא התחיל אצל בני ישראל במצרים אלא במיטה של חיילת מתוקה בשם טלי. לא סיפרתי על מה שקרה שם לאף אחד אף פעם. כלומר, כששאלו אותי בצבא מתי עשיתי את זה בפעם הראשונה סיפרתי את כל הפרטים, אבל החברים שלי בתקופת הישיבה התיכונית לא ידעו. אולי זה הביך אותי, אולי פחדתי שזה יגיע לאוזני ההורים שלי, אולי זה נראה לי כמו החותמת על ההעפה שלי מבית הספר, אולי זה היה רק חלום מתוק שהתגשם.
 
 
כל הדרכים מובילות אל טלי
 כל הדרכים מובילות אל טלי 
 צילום: flickr/Giuvax 
 
טלי היתה ידידה של אלי, בן דוד שני שלי. הוריה טסו לחו"ל והיא העדיפה לעשות את הסדר עם אלי, חבר ילדות שאין לו מחשבות רומנטיות לגביה, אלא מקסימום מחשבות על חתונה ועשרה ילדים, כי הוא דוס. אני לא זוכר מי ישב מימיני ומי משמאלי, גם אין לי מושג מי ישב מולי ואפילו תחת איומי אקדח לא אצליח לדעת מי ישב בראש השולחן (כנראה סבא שלי), אבל אני זוכר עד היום איפה טלי ישבה, מה היא לבשה ומתי היתה הפעם הראשונה שהבנתי שכל הדרכים מובילות אליה. היא לא היתה היצור הכי יפה שראיתי עד אותו יום, אבל החיוך שלה הפנט אותי עד שלא יכולתי להוריד ממנה את העיניים. כשהעיניים שלנו נפגשו, הסמקתי, אבל ידעתי שכולם יחשבו שזה בגלל היין. לא דיברנו הרבה, אבל היה משהו באוויר שלא יכולתי להסביר. אלי נרדם אחרי כמה כוסות יין וכולם התעקשו שטלי תישאר לישון אצלנו, גם כי הבית שלה ריק וגם כי השעה מאוחרת והדרך ארוכה. טלי התעקשה לישון בדירת הוריה ברמת גן. אני אלווה אותה, אמרתי בקול.
 
היא סיפרה לי על הצבא, אני סיפרתי לה על עצמי. הגיל שלי לא עלה אפילו פעם אחת בכל השיחה. כשהצלחתי להצחיק אותה, היא נגעה בי בטעות ובנונשלנטיות. אני לא העזתי להתקרב אליה. מרחק נגיעה, זוכרים? מתחת לבית שלה לא הצלחתי להסתיר את הפיהוקים, אז הבהרתי לה שזה מעייפות, ממש לא בגלל שהיא משעממת. היא חייכה והזמינה אותי לשתות משהו קר למעלה, כי בכל זאת מדובר בהליכה של יותר משעה. עליתי. הבית שלה היה חשוך ורק בחדר שלה דלק האור. היא הזמינה אותי לשם כדי לשתות וקצת לדבר. התיישבתי על המיטה שלה. היא התיישבה קרוב אליי.
 
כשהיד שלה ליטפה את השיער שלי, הרגשתי שעומד לי. היא הורידה את החולצה שלי ואז את שלה. התחלתי ליזום. קודם חיבקתי אותה, אחר כך השכבתי אותה על הגב. השבעתי אותה להגיד לי אם יכאב לה. היא צחקה ואמרה שלא יכאב לה. הייתי יכול לספר לכם איך לא עמד לי מרוב התרגשות של הפעם הראשונה ואיך הייתי מבוהל ומפוחד בגלל פער ארבע השנים שהיו בינינו, אבל זה יהיה שקר מוחלט. הביישנות הפכה באחת לחרמנות בלתי נשלטת. הסקרנות הביאה אותי למקומות בגוף שלה שלא ידעתי שקיימים. טלי נתנה לי לגעת, ללקק ולנשק בכל מקום שרק רציתי. אחר כך היא התהפכה ונתנה לי את כל מה שהיתה מסוגלת לתת. היין גרם לנו להרגיש כמו גוף חימום אחד. היא לימדה אותי את כל הסודות שלה בתור אישה, כיוונה אותי למקומות שהיא רצתה. היה לנו טוב כל כך. השיעור המיני הראשון שלי הוכתר בהצלחה כשהיא חייכה וניסתה לגעת בי. העיניים שלה נעצמו. אבל אז נזכרתי שחדרתי אליה בקלות והיא לא היתה בתולה.
 
 בדרך הביתה נשבעתי לאלוהים שזה לא יקרה יותר ונדרתי לתת בחול המועד עשר פעמים ח"י שקלים לצדקה 
אולי היא הראשונה שלי, אבל אני המי-יודע-כמה שלה. באותו זמן חשבתי שהיא זונה וכעסתי עליה ובעיקר על עצמי. לא נשארתי לישון אצלה ולא דיברנו יותר מאז. בדרך הביתה נשבעתי לאלוהים שזה לא יקרה יותר ונדרתי לתת בחול המועד עשר פעמים ח"י שקלים לצדקה. לפני עשר שנים, כשאלי וטלי שלחו לי הזמנה לחתונה שלהם, הודעתי לאלי שאני מצטער אבל לא הצלחתי לקבל שחרור מהמפקדים. הם עברו לגור באיזה חור בדרום ויש להם היום ארבעה או חמישה ילדים. טלי לא זונה, את זה אני כבר יודע, אבל אין סיכוי שאוכל להביט אי פעם בעיניים שלה בלי לחשוב מה נשתנה בלילה ההוא.



כל השמות בדויים, אבל הדמויות והסיפורים אמיתיים. באלוהים.


לטורים קודמים - "אם אין גן עדן"
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by