בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
גולשים ברשת 
הגבלת תכנים באינטרנט 
 
 (צילום אילוסטרציה:gettyimages) לא בלי השגחת מבוגר   
גולשים ברשת |
 
לימור גריף

החשיפה לאינטרנט אינה בטוחה עבור ילדים והסכנות הממשיות מבצבצות מכל פינה. אך נראה כי אין לנו מנוס ממנו ועלינו ללמוד להשתמש בו כבעוד כלי תקשורתי, קודם כל בעצמנו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) הסקרנות האינסופית
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) הסקרנות האינסופית   
אין מנוס מהאינטרנט וגם ילדינו הקטנים יכירו אותו בבוא היום. נראה כי על פי דעות המומחים אל לנו להתחמק ממנו כי הוא ימצא את דרכו להגיע, כיצד נתמודד? רות כהן, פסיכותרפיסטית ומטפלת בילדים ובמבוגרים עוזרת לנו להבין שאין לנו דרך אחרת.

"אין אפשרות אחרת, האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, הוא נמצא בכל מקום". פותחת כהן ומבהירה את מה שכולנו כבר יודעים: האינטרנט כאן ועכשיו ועלינו כהורים להתמודד. "האינטרנט הוא כלי עבודה מאוד אינטנסיבי ולפעמים לא, הוא מאוד נגיש ומאוד שם, שלא נדבר על הקיום שלו גם בטלפונים ניידים ובבתי הספר. אי אפשר לחסום את האינטרנט אלא ללמד ילדים איך לגלוש ולהשתמש בו בצורה מושכלת, ואת זה אי אפשר לעשות ממקום של פוביה".
 

"פוביית אינטרנט לא בבית ספרנו"

 
אם אני כהורה אומר לעצמי שהאינטרנט הוא דבר איום ונורא, מתארת כהן, אני לא אשתמש בו, וגם אגביל את הילד שלי מלהשתמש בו, אני אפעל ממקום לא עדכני. אם אני אומר לעצמי, מדובר בכלי שעלול להיות מסוכן, ולכן עליי ללמד את הילד שלי את כללי הזהירות, בדיוק כפי שאני מלמד אותו לחצות את הכביש, אני אפעל בדרך לוויסות.
 

זה לא הגיל אלא התרגיל

"מטרתנו להביא את הילדים לכדי מיומנות, שהם יכירו, ויפעלו בנבונות באינטרנט מתוך מודעות לסקרנות ומתוך שימוש באמצעי זהירות מתבקשים". האם האינטרנט הוא עניין של גיל, האם ההכוונה היא עניין של גיל? נראה כי כהן חושבת שההכוונה צריכה להופיע ברגע שהילד מסתקרן לגבי המדיום החדש. היא משווה זאת לאדם בן 20 שגדל כל חייו בכפר ללא רעש מכוניות. אם נשים אותו באמצע כביש עירוני, היא מתארת, הוא לא יהיה יותר מיומן בגלל שהוא יותר בוגר. "כך לגבי האינטרנט, לא מדובר בגיל אלא בתרגיל".

ילדינו סקרניים מאוד והאינטרנט לכשעצמו מאוד מסקרן. בואו נפנים. כהן מסבירה שהסקרנות מובנית בתוך המדיום הרחב. היא בעצם מה שיש לאינטרנט להציע. "הוא מפתה, נגיש, אטרקטיבי ומסקרן. יש המון ילדים והמון אתרים ובכל זאת, עלינו ללמוד כיצד לחשוף את הילד בצורה הדרגתית לדברים "הנכונים" וכמובן גם לגיל".
 
 

בייביסיטר אלקטרוני

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אל תהפכו את המחשב לבייביסיטר נייד
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אל תהפכו את המחשב לבייביסיטר נייד   
קחו בחשבון כשלים טכניים. "כשהילדים מאוד קטנים (עד גיל 4), אין שום ספק שיצוצו גם בעיות טכניות, אפשר כן ליצור ספרייה של מספר אתרים בטוחים שמתאימים לגילאי הילדים, אך חלק מהעניין הוא לא להשאיר אותם מול המסך וללכת. בשלבים הראשונים כמו כל משחק, יש לזכור שלמרות הפיתוי המאוד גדול שהילד עסוק בשלו, כדאי לנצל זאת לעוד כלי למשחק משותף, ולא למשחק של הילד עם עצמו. הילדים בגילאים מוקדמים זקוקים לפידבק, לתשומת לב באמצעות המשחק וזו דרך נפלאה". יש לאינטרנט הרבה מאוד עוצמה, מזכירה כהן, מה עוד שבגיל הרך הסכנה היא לא להשתמש בו כבייבי ססיטר אלקטרוני, אלא יותר כמשהו שמשתמשים בו יחד. "אל תלמדו את הילד שהמחשב הוא גולם".

רוב האתרים לילדים מציעים היום גם קריאה וגם טקסט נשמע, מה שקצת עוקף את החלון של ילדים שלא יודעים לקרוא. כמו כן רוב האתרים משתמשים באייקון גרפי שעוזר לילדים במציאתם. מגיל ארבע פחות או יותר הגלישה משתנה. "יש משחקי מחשב לזוגות, יש אפילו משחקי רשת כמו באתר של דיסני, פלטפורמות של משחק משותף מול גולשים אחרים. הילדים בעצם מגיעים לשלב של יחסים בינאישיים, כשמתחילים לשחק עם עוד ילדים, להרחיב את המעגל של האתרים בהם הם גולשים. שם מתחילה הסכנה, כשהם לומדים באופן אינטואיטיבי מאוד איך האינטרנט עובד. הם מבינים שאפשר לגשת אליו מכל מקום, גם להם לוקח זמן להשתמש בעכבר, אך מסתבר שהם לומדים להפעילו במהירות מפתיעה. ומצד אחד הם מבינים מאוד מהר מה קורה, מצד שני אין להם עדיין אפשרות לווסת ולהבין מה הם רואים ואיך הם רואים ובוודאי שלא בכמויות".
 

בלבול מכוון

קיימות כיום תוכנות שעורכות סינון אתרים, הן לא מושלמות אך עבור הגיל הצעיר הן סבירות, ובכל זאת עדיין לא מחליפות שום הורה. כהן מציעה להורה לווסת את זמן האינטרנט, נשמע הזוי? זמן שהייה מול מחשב עובר הרבה יותר מהר מהזמן מול הטלוויזיה, היא מזכירה, "יש משהו ממכר במחשב כי הוא בנוי מיצירת התרגשות. לא ראינו עדיין ילד שנרדם מול המחשב".

משחק מחשב נבנה בדרך כלל כך שרמת ההתרגשות הולכת וגדלה: מדובר בשלבים שצריכים לעבור, דברים שקופצים פתאום. מצד שני, ההתחלה אמצע וסוף פחות ברורה מהטלוויזיה: ניתן להגביל לתוכנית אחת עכשיו, איך נעשה מקבילה למחשב? "קשה להגדיר, בעיקר כי כדי לשמור על רעננות הילד המשחק בנוי משלבים מאוד קצרים. העצה שלי היא להכיר היטב את המשחקים. אחת הטעיות הכי גדולות של הורים זה שהם לא מכירים ואין להם מושג מה קורה שם, לעיתים זה מביך אותם שילדם יודע יותר מהם".

אצל פעוטות עיקר הגלישה היא לאתרי משחקים כי אינם יודעים לקרוא ולכתוב, לכן מציעה כהן שנשים לב כי קיימים המון משחקים שנראים לכאורה כמשחקים לילדים קטנים כשהם בעצם אלימים בצורה בלתי נסבלת. כמו כן כדאי שנבדוק האם קצב המשחק מתאים לגיל הילד והאם בסיומו הילד אינו נותר כועס, ממורמר או עצבני. מכאן שנוכחות ההורה היא הכרחית כדי שיכיר את התוכן מקרוב, ועוד בכדי להעביר מסר שהאינטרנט הוא כלי נהדר, קצת כמו מכונית, יכול להביא אותנו ממקום למקום, ולגלות מידע על המון נושאים.

"זהו חלק מהחינוך האינטרנטי החשוב ביותר שאפשר לעשות בגיל הרך, למשל לא למצוא את התשובה עבור הילד, אלא ללמד אותו כיצד אנו מחפשים באינטרנט ולחפש יחד איתו. תוכלו לפעול באסטרטגיות של מציאת מידע דרך דוגמאות שרלוונטיות לילד: כמו שישנים אתרים שמוכרים מוצרים, מפרסמים, משווים מחירים וישנם אתרים של ביקורות של אנשים שכבר התנסו. הכי חשוב שנלמד את ילדינו שלא כל מה שכתוב באינטרנט הוא קדוש. "גלו סבלנות, הילד יצטרך להיות נוכח בסיטואציה הרבה מאוד פעמים, בכל פעם שתתרגלו יחד הוא יתמודד יותר ויותר. מדובר בסוג מסוים של חינוך שיעזור לנו לגדל ילדים שמכירים את המדיום, לא מתעלמים ממנו, בצורה הנבונה ביותר".
 

מה לגבי הורים שהם אנטי אינטרנט?

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אתם חייבים להתחבר אל עולם התוכן של ילדכם
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אתם חייבים להתחבר אל עולם התוכן של ילדכם   
"הם בדרך כלל נואמים לילדים עד כמה זה רע וכו', אך לא באמת מייצרים תנאי חיים בלי אינטרנט. ההורים עצמם משתמשים בו, אך מנסים לייצר סוג של בועה בתוך הבית וכשזה לא הולך הם שוברים את הכלים. הם נשארים עם הפחד. דווקא מי שחושב שהאינטרנט מסוכן, דחוף לו ללמד את ילדיו את תורת האינטרנט".

אחת הסכנות הגדולות ביותר בעידן האינטרנט היא הזמינות לצ'אטים, קהילות וכו'. "על ההורה להיות מאוד נוכח כדי לא לפספס. ככל שהאינטרנט נהיה יותר ותיק כך השיטות של דליית מידע או פיתוי ילדים נהיות יותר ויותר מתוחכמות. היום לא מספיק ללמד ילד - אל תמסור מידע על עצמך, אלא להיות עם היד על הדופק".

הסכנה החברתית נראית כשולטת יותר, כיום פועלות גם עבור ילדים רשתות חברתיות כמו פייסבוק, מסנג'ר, סקייפי ועוד. והחששות הגדולות הן בנושא של חרם חברתי. "מה שצריך לזכור הוא שילדים הרבה פעמים מתקשים להבדיל בין המושג האינטרנטי לבין המושג בחיים. אם למשל למישהו בפייסבוק יש 230 חברים, כמבוגר אנו מבינים את מהות רשימת החברים. אך כילד הרבה פעמים ברגע שהוא מתחבר למישהו, הוא בעצם מייחס לו קודים רגילים של חברות.

ילד בלי כוונות זדון יכול להגדיר מישהו שנמצא איתו בקשר וירטואלי כחבר אמת, זה מרגיש לו יותר אינטימי יותר ממה שזה באמת. איך פולשים לו לפרטיות? "אם מדובר בילדים מתחת לגיל חמש שש, אפילו שבע, אל תילחצו מהעניין, מקמו את המחשב במקום מרכזי בבית ופשוט תעברו על ידו. ברגע שהמחשב בחדרו זה קשה יותר. ומלבד זאת כבר אמרנו ונאמר שוב, דברו על זה עם הילד, הסבירו לו למה אנו פועלים כך ותנו דוגמאות".

נכון שהסכנות הגדולות יותר מתחילות בגיל ההתבגרות, אך בואו לא נשכח שגיל ההתבגרות מתחיל הרבה יותר מוקדם ממה שנדמה לנו. אנו צריכים כדבריה של כהן להראות להם דרך הרגליים איך משתמשים באינטרנט ולא להיות כל כך עסוקים איך לחסום אותו. אלא לחשוף מתוך נוכחות באופן מושכל. ואם אתם מרגישים שאתם לא יודעים מספיק, זה לא בשבילכם, פשוט שבו ללמוד ומצאו את הדרך להכיר את המדיום. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו היום לא להכיר את האינטרנט, הוא כבר הפך להיות חלק מהאחריות ההורית, בעיקר כדי לדעת היכן ילדנו מסתובבים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by