בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
וירוס הפפילומה האנוש 
פאפאניקולאו - אמת או חובה? 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/getyimages) לוקחת את האחריות לידיים   
וירוס הפפילומה האנוש |
 
ד``ר טל פלג שולמן

75% מהנשים שיפתחו את סרטן צואר הרחם לא עברו בדיקת פאפ מעולם. עובדתית, בדיקת הפאפ מקטינה את מספר מקרי מחלת צוואר הרחם שלא מאובחנים בזמן. למה רק 15-20% מהנשים בישראל נבדקות?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/getyimages) מבטיחה לעצמי שקט בריאותי
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/getyimages) מבטיחה לעצמי שקט בריאותי   
כמעט מאה חלפה מאז גילה ופיתח הד"ר ג'ורג' פאפאניקולאו את השיטה הנושאת את שמו עד עצם היום הזה - בדיקת פאפ. מדובר בבדיקת משטח צוואר הרחם, לזיהוי נוכחות תאים בלתי תקינים מדגימה המושגת מגרוד של פני השטח בצוואר הרחם. בדיקת פאפ היא השיטה הטובה ביותר שזמינה כיום לאבחון שינויים תאיים מוקדמים, וע"י כך תורמת למניעה ולטיפול אפקטיבי בסרטן צוואר הרחם כבר בשלביו המוקדמים.
 

קצת ססטיסטיקה:

 
90% ממקרי סרטן צואר הרחם ניתנים למניעה או טיפול בעקבות אבחון בשלבים מוקדמים של המחלה. הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה: 75% מהנשים שיפתחו את סרטן צואר הרחם לא עברו בדיקת פאפ מעולם. לדברי ד"ר אלון בן-אריה, מנהל המחלקה לגניקו-אונקולוגיה במרכז הרפואי קפלן ברחובות, המודעות לחשיבותה של בדיקת הפאפ בציבור הנשים נמוכה, ורק כ-15 עד 20% מהנשים, נבדקות. ההיענות הנמוכה בקרב המטופלות נובעת מחוסר מודעות מחד, ומחוסר המלצות אחידות ומחייבות לביצוע הבדיקה בקרב ציבור הרופאים, מאידך.
 

חוק זה חוק

שרת הבריאות הבריטית המליצה בחודש האחרון לשקול מחדש את נכונותן של ההמלצות הקיימות, הנוגעות לביצוע בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם עבור נשים מעל לגיל 25 בלבד.
באנגליה למשל, הועלה גיל בדיקות הסקר לסרטן צוואר הרחם מ- 20 ל-25 בשנת 2004.
בישראל, אין המלצה ברורה לגבי הגיל המומלץ לביצוע בדיקת פאפ לראשונה, או לתדירותה. במצב הקיים כיום, רופא כישר בעיניו יעשה. משרד הבריאות, באמצעות קופות החולים, מממן את בדיקת הפאפ כחלק מסל שרותי הבריאות בקבוצת הגיל 35-54, אחת לשלוש שנים. ואולם, האיגוד הישראלי לגניקולוגיה ממליץ לבצע את בדיקת הפאפ אחת לשלוש שנים, החל מגיל 25. בארצות הברית, ההמלצה מחמירה אף יותר - לבצע את הבדיקה כבר מגיל 21. ההנחה היא שמחלת סרטן צואר הרחם היא מחלה המתקדמת בקצב איטי, ולכן גם אבחון החל מגיל 25 הוא מוקדם דיו בשעת הצורך. יחד עם זאת, מציין ד"ר בן-אריה, מתגלים גם מקרים של סרטן מתקדם בקרב נשים צעירות.
 
 

בדיקת סקר

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/getyimages) אל תשכחי להתייעץ עם הרופא האישי שלך
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/getyimages) אל תשכחי להתייעץ עם הרופא האישי שלך   
יתרונה הגדול של בדיקת הפאפ הוא בהיותה בדיקת סקר – כלומר, היא בדיקה שמבוצעת באופן שיגרתי, ללא צורך בהצגת סימפטומים של המחלה בנשים הנבדקות. מכיוון שסרטן צוואר הרחם מתפתח באופן הדרגתי, יעברו מספר שנים עד שיהפוך לפולשני, וזהו בדיוק חלון הזמן הנדרש לאבחון מוקדם וטיפול. בממוצע, בבדיקה אחת מתוך עשר מתגלים שינויים תאיים, אך ברוב המקרים שבהם תוצאות הבדיקה חיוביות אין מדובר בסרטן. ברוב התאים החריגים שנמצאים מדובר בשינויים מזעריים או במצבים הניתנים לטיפול פשוט. במספר קטן של מקרים השינויים עשויים להיות יותר משמעותיים ועשויים לדרוש חקירה מעמיקה יותר והמשך טיפול, ואלו הם בדיוק אותם מקרים שבדיקת הסקר באה לאבחן בזמן. אם כן, כשהיתרונות כל כך ברורים, האין זה מין הראוי שבדיקת הפאפ תקבל מעמד לאומי, גורף?

על מנת שבדיקת סקר תהפוך גורפת, צריכה להתקבל החלטה ברמה הלאומית. החלטה כזו, לדברי ד"ר בן-אריה, מונעת מכמה גורמים. ראשית, הוכחת cost-effectiveness, או עלות-תועלת. עד כמה ישתלם לקופת המדינה לבצע את בדיקת הסקר. נתון זה טרם נבדק במדינת ישראל, ולאור העובדה ששכיחות מחלת סרטן צואר הרחם בישראל היא הנמוכה בעולם המערבי, הנתונים אינם לטובת הבדיקה. יחד עם זאת, מציין ד"ר בן-אריה, עדיין ישנם לא מעט מקרים של מחלה קשה המתגלים בשלב מאוחר. כל מקרה 'מפוספס', גורר עימו עלויות טיפול גבוהות מאד, הן של הטיפולים עצמם, הן בטיפול במקרה של מחלה חוזרת, בטיפול התומך, ובהוספיס אם צריך. וכל זה עוד לפני כל התייחסות לסוגייה האנושית; מאחורי כל 'פיספוס' אבחנתי עומדת אישה, שמחלתה מתקדמת, ואולי אפילו תמותתה, שיכלה להימנע באמצעות אבחון מוקדם. "לרופא, זהו מצב מתסכל ומעציב", אומר ד"ר בן-אריה.
 

כיצד נגביר מודעות?

כדי להגביר את המודעות לביצוע הבדיקה, יש צורך בנקיטת מספר צעדים. תחילה, יש להוריד את רף הגיל לביצוע הבדיקה ב-10 שנים, כדי שיתאם את המלצת הארגון לגניקולוגיה, ויתקרב לנעשה בשאר העולם המערבי. בנוסף, ראוי להפוך את בדיקת הפאפ לבדיקת סקר לאומית, במסגרתה ישלחו זימונים רשמיים לאוכלוסיות היעד, בדומה לנעשה כיום בבדיקות הסקר לאבחון סרטן השד. ברגע שהאחריות לבדיקה הופכת לאומית, המדינה הופכת אחראית לקביעת הקריטריונים לזכאות לבדיקה, לבקרת איכות הביצוע והתוצאות, למעקב והמשך מעקב, וכן להערכה של התוצאות בכלל האוכלוסיה. תוכניות לאומיות שמות להן למטרה להוריד את כלל מקרי המוות מהמחלה, באמצעות הורדת מספר מקרי הישנות המחלה עצמה. בהתאם לכלכלת השוק, ביצוע לאומי יוזיל את הבדיקה, בהשוואה לבדיקות בודדות עבורן כל מבוטחת צריכה לשלם, שלא לדבר על החיסכון העצום לקופת המדינה שבבסיסו מניעה של מקרי מחלה קשה. ולבסוף, יש לעשות שימוש ככל האפשר במדיה פירסומית; אין כמו פירסומת להגברת המודעות, ואפילו הפרסומות הנרחבות בזמן האחרון לחיסון למניעת סרטן צואר הרחם, העלו באופן משמעותי את המודעות לנושא בכללו.

עובדתית, בדיקת הפאפ מקטינה את מספר מקרי מחלת צוואר הרחם שלא מאובחנים בזמן. מכאן שגם מספר מקרי המוות מהמחלה יקטן אם תשכיל המדינה להנגיש את בדיקת הפאפ כבדיקת סקר. במצב היום בישראל, זמינות הבדיקה, עלותה היחסית, ועצם הענין שייזום הבדיקה מוטל על האישה, יוצרים סוג של איפא ואיפא –אוכלוסיות מבוססות ומודעות יותר, יבדקו יותר, ולכן יהנו יותר מיתרונות האבחון המוקדם, בהשוואה לאוכלוסיות דמוגרפיות חלשות יותר או מודעות פחות, בהן סוגיות של בריאות האישה אינן בהכרח על סדר היום של השיח השכונתי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by