בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
אמהות כותבות תחת מטר הקסאמים  
 
 הכי קרוב לאמא     צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages    
הורים וילדים  |
 
חגית מוסקוביץ ישעיהו

הן לא מצליחות לישון בלילה, חרדות לילדים, לבטחונם ולמה שצופן בחובו העתיד. בקומונה אחת כותבות אמהות על כל מה שעובר עליהן תחת האיום

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האיום החג מעל ראשיהם של תושבי הדרום גרם לאם אחת לפתוח קומונה ב"תפוז", ולהזמין אמהות לשתף ולדבר על הפחדים, החרדות וההתמודדויות בצל הקסאמים והגראדים, שנורים מכיוון עזה. כך חשות אמהות כשחוסר האונים והאימה מאיים על משפחותיהן.
 

אני כותבת והמסוקים חגים באוויר - Shampile

 
" קולות של נפילה ברקע ומפחדת ממה שצפוי לנו בימים הקרובים"

הבוקר אמרתי לבעלי שהגיע הזמן להכין את הממ"ד לשהייה ממושכת.
כבר לא מספיק 2 כסאות ועוגיות לבנות...צריך להכניס מזרון, שתייה ואוכל לכמה ימים.
המתח מתחיל להשפיע.
אוף


מצטרפת גם... - אביטלתלתל

אני עובדת באשקלון ונחשפת לנפילות הרקטות ולפחד...
מאד מתחברת לשם הקומונה- אמהות בצל הקסאמים, הפחד הכי גדול שלי הוא על הילדים.
כרגע הקסאמים לא הגיעו אלינו הביתה, אבל זה רק עניין של זמן.
מאחלת לכולנו ימים שקטים וחופשה נעימה.
 

שלום אפשר להצטרף?

שלום שמי עליזה ואני מקרית שמונה,

מה שאתם עוברים לא קל, לא ביום ולא בלילה
הפחד מחלחל ואי שקט מה יקרה בעוד רגע
ועוד לאחר שקט יחסית של כמה חודשים, לא קל להתחיל מהתחלה
גם עלנו עברו לילות וימים לא שקטים ולא קל לומר מתרגלים
כמה אני לא אוהבת את המילה זאת. אין הרגל בזה. עד היום אני שומעת מסוק או בום הכי קטן והלב מפרפר ומבט מישיר לאופק בחלון לראות מה קורה
הפחד לא מפסיק, לא קל
אבל תהיו חזקים ואנו פה בצפון איתכם.
 
 

זה לא פשוט - ברוריהה

מה חשות אמהות טריות תחת האיום?
 מה חשות אמהות טריות תחת האיום? 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
אצלנו עד לא מזמן הילדים ישנו בחדר הביטחון עד שהגדולה רצתה להיפרד מאחיה. הסברנו לה שזה אומר שנצטרך להעיר אותה כדי שתעבור לחדר הביטחון במקרה הצורך. היום הקטן בחדר הביטחון, השארנו שם את מיטת הקומותיים, כך שהגדולה תוכל רק לעבור ולחזור לישון. התינוקת שצפויה להצטרף תהיה בחדר רגיל (עם אחותה) אבל עם תינוקות יחסית קל, כי קל להרים אותם ולנייד אותם.

מעבר לזה בהתנהלות היומיומית אני משלבת הרבה אופטימיות מצד אחד (עד כמה שאפשר) ושיקול דעת מצד שני (שוב, עד כמה שאפשר). מנסה לשלב בין חופש מוחלט לילדים והענקת תחושת ביטחון של "עניינים כרגיל" לבין הצורך לגונן עליהם. מה זה אומר? הרבה פעמים אני נותנת להם לשחק בחוץ והלב דופק בטירוף עד שחוזרים הביתה. לגדולה (כמעט 7) אני גם נותנת לטייל עם האופניים לבד ומתה מפחד. כמובן שהיא קיבלה הנחיות וכבר יצא לי לראות אותה (מרחוק) במצב אמת מתפקדת יפה ויודעת להתגונן בהתאם לסיטואציה.

קשה. אני כל הזמן מנסה לאזן בין הגנה לחופש. וזה לא הולך ביחד.

ובינתיים, הלב דופק שעות נוספות ...

ובצד השני, אמהות פלסטיניות כותבות על המתרחש
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by