בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
כפית של זהב וחיבוק של אופר  
 
 לא כל הזהב, זהב    צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages    
הורים וילדים  |
 
רביד פלג

מה מתרחש במשפחות בהן הכסף זורם וניתן להעסיק ידיים עובדות שיטפלו בילדים? האם תשומת לב של אופר יכול להשתוות לחיבוק של אמא? מה יעלה בגורלם של הילדים הגדלים כך?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הכסף אינו בסולם הדאגה, יש ממנו והרבה. אם המשפחה, שאיננה עובדת, מעסיקה מיני זוגות ידיים ברחבי משכנה. כוח העזר כולל אופר למספר שעות בלתי מוגבל ונני במשרה מלאה, העיקר שיהיה מי שידאג לילדים. הרווחה הפיזית של אלו כמעט שאיננה מוטלת בספק, אך מה על זו האחרת, הנפשית? האם העושר מביא את האושר? האם אהבתה של הנני תשווה לזו של האם? כיצד נראה עתידם של הילדים? היכן בכל זאת נמצאות נקודות האור? כפית של זהב וחיבוק של אופר – רוע הגזרה או הרע במיעוטו? ציפי רוזנברג, עובדת סוציאלית M.S.W, מטפלת זוגית ומשפחתית, משמשת פה לילדי הזהב.
 

מניעים זרים

ומה יקרה כשזו תעזוב מבחירה?
 ומה יקרה כשזו תעזוב מבחירה? 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
משפחות המעסיקות אופר ומטפלת, האמונות על הילדים, מעבירות חלק ניכר מהאחריות ההורית לאדם זר. בחירה זו איננה טבעית וקשורה בנסיבות נוספות פרט למצב כלכלי מאפשר. מה בכל זאת עומד בבסיסה של אותה החלטה גורלית? "מדובר במניין של סיבות אפשריות", מציינת רוזנברג. "לרוב, התוצר המיידי של העסקת דמות, שלוקחת חלק נכבד בגידולם של הילדים, הוא בהפחתת הנטל והעיסוק של ההורים בכך. אחת הסיבות לרצון ולבחירה להוריד או לחלוק את הנטל יכולה להיות העובדה כי אותו זוג הורים, או אם, הביאו את הילד לעולם שלא מסיבות אישיות של רצון עז, אלא מציפיות הסביבה, מלחץ חברתי ומנורמה תרבותית שקיימת. או אז, כשלא מתוך בחירה ורצון אמיתי, גידול הילד יכול להיות קשה, וכדי לתפוס מרחק, תבחר עזרה ממשית ואינטנסיבית".

אני פה בשבילי

"הבחירה להביא ילדים לעולם היא במידה רבה בחירה 'אגואיסטית', כלומר, אנחנו בוחרים להרות וללדת ילדים בשבילינו. הלכה למעשה, כשהתינוק נולד, ישנו היפוך בעלילה, הצרכן העיקרי של המערכת המתהווה הוא התינוק – הילד. האם נדרשת להיות מכווננת לצרכיו של הילד שבאים הרבה לפני אלו שלה. אמהות שאינן בנויות לכך מבחינה רגשית, לא מסוגלות להתכוונן, לגייס את עצמן, להכיל את הצרכים העזים והאינטנסיביים של התינוק, יבקשו לחלוק את הנטל, לצאת מן הבית ולהיות פחות שותפות. פעמים רבות מדובר במה שקרוי 'העברה בין דורית', כלומר, זה שלא קיבל, גם לא יוכל או יכול לתת. עיקר ההורות הוא נתינה ללא תמורה, שכן הילד לא באמת 'מחזיר' את מידת ההשקעה בו. הורים שמצפים לתמורה בעד הנתינה שלהם יגלו קושי, שכן אין תעודה או הכרת תודה על הורות או אמהות טובה. המקרה הקיצוני של הסיפור, כשכל נטל כולו נופל על מטפלת או אופר, והאם כמעט ואיננה שותפה לגידול של הילד, מתרחש כשמדובר באמהות נרקיסיסטיות, שכל התכווננותן היא לעצמן ועצמן בלבד, ומעוניינות שהילד לא יפריע להן בדרכן".
 

החלום ושברו

 
"אם הרה, מפנטזת רבות אודות תינוקה. הציפייה הרווחת היא לתינוק מתוק, חייכן, יפה ומוצלח. לפעמים, הרך הנולד איננו עומד בציפיות ואינו מממש את החלום בו החזיקה. יתכן ומקרים שכאלה, שיפלו על שבר גדול של החלום, יביאו אם לבקש לעצמה עזרה בדמות אדם נוסף, אחר, שוב - לשם המרחק".

הטווח האפור

רבות מהאמהות היו שמחות לסיוע ועזרה ממשית בכל הקשור לניהול הבית והילדים. בין 'השתמטות מאחריות', לבין עזרה מועילה יש טווח רחב של פעולה. "המינון והמידתיות הם שעושים את ההבדל. ככלל, בעת הערכת המצב, יש לקחת בחשבון באיזו אם מדובר, מהם הכוחות והמניעים שלה, כמו כן מי היא המטפלת ומה היא מסוגלת להעניק. במקרה קצה, בו האם נעדרת מן הבית שעות רבות, נטל הילדים מונח על מטפלת, האם ממעיטה לתקשר עימם כשהיא כן נוכחת, עסוקה בדברים אחרים (שוליים או הכרחיים), נתקשה למצוא יתרונות. אך, אם, שלדוגמא החליטה ללכת ללמוד וזה מיטיב את מצבה הרגשי, גם אם מדובר בהיעדרות אינטנסיבית, תהיה נכונה, חיובית ושמחה יותר כשתשוב הביתה לילדיה לזמן קצוב ומועט. האיכות של הזמן עם הילד, בנוכחות מלאה והתכווננות מלאה, יכולה להיות תורמת וחיובית, גם במציאות שתובעת מהאם היעדרות רבה. הערך הוא בעובדה שהילד יודע שהיא שם בשבילו. יתרון אחר, שמצוי במצב בו האופר היא שאמונה ודואגת לילדים, הוא כאשר מדובר באם מאד נרקיסיסטית, שדואגת רק לעצמה ולא פנויה רגשית לילדיה, או אז יתכן והמטפלת תעשה עבודה טובה יותר מאותה אם. אם הילדים כן זוכים לדמות מיטיבה, אוהבת, מכילה ואוהדת, היא לעיתים עדיפה על אם שאיננה עושה כן. מלבד שני יתרונות אלו, מצבים שכאלה מערבים חסרונות בעלי משקל מכריע".
 
 

שחור משחור

יש מטפלות שיאהבו אותם כאילו היו ילדיהן
 יש מטפלות שיאהבו אותם כאילו היו ילדיהן 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
"השפעת הנוכחות ההורית על הילדים, עם כניסתם לחיים, היא מכרעת. האובייקטים הראשונים שהתינוק פוגש הוא הוריו, יחסי האובייקט הללו הם המכוננים את היחסים הבין-אישיים בהם ייקח הילד חלק בכל חייו. ילד שגדל עם אם שאיננה פנויה עבורו, יגדל להיות ילד, מתבגר ובוגר פגוע. הילד זקוק, ללא עוררין, למבוגר שידע מהם צרכיו ויספק אותם החל מראשית הדרך. מלבד הצרכים הפיזיים מדובר בצרכים של חום, אהבה, מגע, התכוננות טוטאלית למהותו וצרכיו. אני חוששת, כי אם דרושה 'אם טובה דיה', כדי לגדל ילד בריא נפשית ופיזית, הרי שדרושה מטפלת טובה מאד (יותר מזו האם), כדי להביא לתוצאות טובות. כמדומני, אין כאהבת אם, וכמה שתאהב מטפלת את הילדים, אין האהבה הזו דומה לזו של אם לילדיה. מטפלת/אופר/נני לא יכולה להיות מושקעת רגשית בילד, כשם שאם נורמלית צריכה להיות. על מנת לבסס את אישיותו, ערכו העצמי, בטחונו העצמי, הילד זקוק לשיקוף והתפעלות של הוריו ממנו. נוסף על כך, גם בהימצא מטפלת מוצלחת, סביר כי זו תתחלף ותערב פרידה של הילד ממנה בשלב זה או אחר. תוך כך הילד מאבד את הדמות המיטיבה שלו, עניין המערב קושי עצום. עוד יאמר, שילד שגדל עם אופר צמודה וחוסר באם, חווה למעשה נטישה של אמו, גם אם זו איננה נטישה פיזית, זו עלולה להיות נטישה רגשית בעלת השפעות מכריעות על אישיותו. מקרים פחות קשים, כמו אם קרייריסטית שחוזרת מאוחר מאד, נשים שנוסעות תדירות לחו"ל, גם הם בעלי השפעה קשה ודומה".

הילד הבוגר

"פעמים רבות הילד גדל להיות ילד עם דימוי עצמי נמוך, או הערכה עצמית נמוכה, שכן בהגיעו לגיל בו הוא עומד על דעתו, הוא רואה בתים אחרים והתנהלות אחרת, וחושב לעצמו 'מי אני בשבילה בכלל'? 'אולי אני אשם בכך שהיא לא נמצאת', 'אולי אני לא מספיק טוב'. מכאן שתי תוצאות, בלתי רצויות, הן שאפשריות. האחת, ילד שיעשה מאמצים לרצות את אותה אם או הורים נעדרים, בניסיון למצוא חן. מאוחר יותר יהיה זה מתבגר שלא מסוגל למרוד (דבר שחשוב מאד לפיתוח הזהות העצמית שלו!), שכן הוא נטוע במקום המרצה. השנייה, המצב ההפוך, מתבגר שיעשה 'אקטינג-אאוט' – פעולות מאד קיצוניות ולפעמים גם מסכנות (סמים ואלכוהול, עבריינות), כדי שאמו תשים לב שהוא שם, אז היא תצטרך להתייצב ולעשות משהו. ההשלכות הקשות בגיל ההתבגרות מפריעות בהמשך לקשרים זוגיים, יש סיכוי אף לפתח אישיות נרקיסיסטית - נזקקות גדולה מאד למצוא ולמלא את הצרכים של עצמו, שלא מולאו.

לא כל הזהב יקר, חיוני ומיטיב. חשובה יותר מכל הכוונה האימהית והנוכחות בהוויה, יותר מבעשייה. אין כל רע בקבלת עזרה, בשיתוף וחלוקת הנטל, אך חשובה הנוכחות האמהית, המיטיבה, זו שרוצה את הילדים בכל מאודה. כי אין אהבה בעולם, כמו אהבה של אמא.

מה כרוך בהעסקת אופר?
במה שונים חייהם של ילדי העשירים?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by