בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
ילד מזדקן  
 
 מי קבוצת השווים שלו?    צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages    
הורים וילדים  |
 
רביד פלג

יובל המבולבל לא נמצא אצלו בלקסיקון, הילדים בגילו משעממים אותו וחברת מבוגרים מסקרנת אותו עד מאד. האם ילדים "מבוגרים" הם תופעה נורמלית או כזו המצריכה התערבות?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הם טוענים שהילדים בגן לא מעניינים אותם, 'יובל המבולבל' בכלל לא מצחיק, ומשעמם להם לשחק עם כל מי שאיננו גדול מהם. האם מדובר בילד 'בוגר' לגילו או אולי כזה שמתקשה בתקשורת בין – אישית? מיהם הילדים שנהנים יותר מחברת מבוגרים? מדוע קבוצת השווים איננה בראש מעייניהם? האם מדובר בתופעה נורמלית או כזו שמצריכה התערבות? מהם הכלים הנכונים לסייע לילדים אלו לחבור ולתקשר גם עם אלו שילוו את מיטב שנותיהם והתבגרותם? עדותה של אם ל'ילד מזדקן' והסברים אפשריים מאת אורית גודקר, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בת.ל.מ. תל אביב, המרכז לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון.
 

מענה אישי

לא כולם נראים כך
 לא כולם נראים כך 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
"זה לא שהוא לא יכול", אומרת מ', אמו של עמרי בן החמש, בנה הבכור והיחיד. "הוא פשוט לא מתאמץ מספיק. הוא משחק עם עצמו או בוחר לשבת לידי, להקשיב ולדבר עם ההורים הנוספים. אם הוא מוצא ילד גדול יותר בסביבה, הוא מיד מתחבר אליו ולעיסוקיו. אני באמת לא מצליחה להבין את זה". "כמו כל התנהגות אנושית, הסיבות תמיד מורכבות ומגיעות ממספר מקורות", מסבירה גודקר. "יש ילדים שגדלים בסביבה של מבוגרים, כדוגמת ילדים יחידים או בני זקונים. ילדים אלו מתורגלים יותר בתקשורת עם מבוגרים ולכן נוטים להעדיף תקשורת שכזו. ישנם ילדים, שמעדיפים חברת ילדים בוגרים מהם או מבוגרים, מפני שאלו עונים על מיני צרכים רגשיים שהם נזקקים להם, למשל, מתפעלים מהם, מוותרים להם מפני שהם קטנים יותר או משרים עליהם בטחון בהיותם מבוגרים מהם. אפשרות נוספת היא של ילדים שמעדיפים תקשורת מאד אינטלקטואלית ולכן פונים למבוגרים מהם. עשויות להיות סיבות נוספות להתנהגות הספציפית הזו, כשיש לבחון ולהעריך בעבור כל ילד, מה מביא אותו להעדיף את חברת המבוגרים ממנו".
 

כוח וקושי

 
"אי אפשר להסיק באופן חד משמעי כי ההתנהגות הזו, שמעדיפה חברת מבוגרים או בוגרים מכפי גילו, מעידה על קושי. אך נכון יהיה לשאול את עצמינו, האם ילד שכזה מסוגל לתקשורת הדדית עם בני גילו? האם הוא מסוגל לתקשר עם עצמו ועם צרכיו? האם ישנם מאפייני התנהגות נוספים בלתי שגרתיים? לאור התשובות לשאלות הללו, עבור כל מקרה ספציפי, תהיה אפשרות להשיב על מה מעידה ההתנהגות ובאם היא אמורה לעורר דאגה או צורך בהתערבות של מבוגרים".

סימני מצוקה

מ' מספרת כי בנה מפליא להתחבר עם בני דודיו וקרוביו, הסמוכים לו בגילו. "כשאנחנו בחיק המשפחה, הוא משחק עם כולם, הקטנים והגדולים. נראה שהוא נהנה מאד וממש לא צריך אותי בסיטואציה, לכן אני מתקשה להחליט, אם זו בכלל בעיה הדורשת התערבות?". גודקר מציעה מספר מדדים על מנת להעריך, האם מדובר בתופעה חריגה המצריכה התערבות וסיוע או שמדובר בהעדפה גרידא, שאינה מהווה סיבה לדאגה. "ראשית, יש להעריך את מידת הנוקשות או הגמישות בהתנהגות. ככל שההתנהגות חוזרת על עצמה בנוקשות, במצבים נרחבים ולאורך זמן ממושך, יש סיבה לדאגה. אם מדובר בתקופה קצרה של העדפה או בהעדפה שהיא תלוית מצב ולא נמשכת מעבר לסיטואציה יחידה, הרי שיש פחות מקום לדאגה. מדד נוסף להגדרת הנושא כ'בעיה' הוא התחושה הסובייקטיבית, שמתלווה להתנהגות של מצוקה או קושי. אם הילד מבטא תסכול במפגש עם ילדים בני גילו או מתלונן על הצורך לתקשר איתם, יש לשים לכך לב. הילדים מספרים לנו דברים חשובים מאד אודות עצמם וכדאי להקשיב בתשומת לב. מדד אחרון הוא שאלת הבחירה, האם מדובר בבחירה של הילד או במצב שבו לילד פשוט אין אפשרות אחרת. להעריך האם הוא מסוגל בעת רצון לתקשר בצורה טובה והדדית עם בני גילו או שמא, גם אם נדרש לכך מכורח הנסיבות, הוא מתקשה בכך מאד".
 
 

יד לילד

תחומי התעניינות שונים
 תחומי התעניינות שונים  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
נוכח הפצרותיה של הגננת, החליטה מ' להפגיש את בנה עם שותפיו לגן גם בשעות אחר הצהריים, בתקווה שהתקשורת עימם תשתפר. מיני פעולות והתערבויות יכולות לסייע במצבים שכאלה. "חשוב לעודד ילדים להתנסות חברתית מגוונת", מרחיבה גודקר, "כמובן, לא בצורה כופה או כוחנית, אלא מתוך תמיכה ורצון. נכון יהיה לנסות ולהפגיש את הילד עם ילדים בני גילו במגוון מצבים: בבית שלו, בבית החבר, במגרש המשחקים או בפארק, באירועים משפחתיים, בקבוצות או ביחידים, במקומות בילוי של ילדים כמו משחקיות וכדומה. ההתנסות עצמה היא התחלה חשובה. במהלך ההתנסות, חשוב לתווך לילדים הללו את המצבים ולעיתים, במידת הצורך, לתווך את כוונותיהם ורגשותיהם לילדים אחרים. אפשר להציע משחק או פעילות שגם המבוגרים יהיו שותפים בה. לדוגמא: "בואו נאפה עוגיות ביחד" או "מה דעתכם שנשחק יחד בX" ואפילו "שיר מאד אוהבת את המשחק הזה, אולי גם החברה תאהב אותו?". התיווך של המצבים החברתיים חשוב מאד גם בגן, לא רצוי להשאיר את הילדים הללו להתמודד לבד, ללא תמיכה. יש להתערב, להציע צרכי פעולה, להסביר את המניעים של הילדים וכדומה. חשוב לעשות זאת במיוחד בשעת החצר, שפעמים רבות היא זירה פרוצה ולא מספיק מוגנת או בהירה בחוקיה לילדים. נוסף על כך, אם יש בני דודים הקרובים או זהים בגילם לגיל הילדים, זו הזדמנות נהדרת לתרגל את ההתנסות החברתית בסביבה אוהדת, ולקבל משוב מבני הגיל באופן שהוא מרוכך ואוהד יותר. אם הקושי הוא משמעותי ומורגשת רמת תסכול גבוהה, נכון יהיה לפנות לייעוץ מקצועי. לעיתים יש צורך להתנסות בקבוצה טיפולית עם ילדים בעלי קשיים דומים ולעיתים נכון יהיה לפנות לטיפול פסיכולוגי פרטני, בליווי הדרכה להורים ולצוות החינוכי".

ילדים המפחדים כמעט מכל דבר
כיצד נחזק את בטחונם העצמי?
האם הצלחה בגיל צעיר תביא לאובדן הילדות?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by