בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
יחסים וזוגיות 
רחוב החלומות האדומים 
 
  צילום: אימג`בנק/GettyImages    
יחסים וזוגיות |
 
ארז מירנץ

ברור למה זנות נחשבת למקצוע העתיק בעולם, הביקוש תמיד עולה על ההיצע. אבל בעידן הסחר המזעזע בנשים והסרסורים האלימים, ברור שהמצב התדרדר. ארז מירנץ חולם על הפתרון שיסיר את הבושה מבית הבושת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
וילאם פוקנר כתב הרבה מספריו בבתי זונות כי "בבקרים שקט, בערב יש מסיבות, והיחסים עם המשטרה מצוינים", אך במציאות שלנו, ביציאה ממקומות הידועים כמכוני ליווי ברחוב בוגרשוב והסביבה, לא רואים סופרים ואנשי רוח, אלא טיפוסים מפקפקים בעלי אוצר מילים מצומצם.
 
משמשת השראה
 משמשת השראה 
 צילום: אימג'בנק/GettyImages 
 
בודלר מספר באחד משיריו שהוא הולך למוזיאון הלובר עם זונה של חמש פרנק, הם צופים ביצירה שיש בה עירום והיא אומרת: "מה זאת התועבה הזאת". זה לא מנע מבודלר ושאר "המשוררים המקוללים" להידבק בעגבת מזונות תוך כדי ניהול דיונים מרתקים על רפורמות בשירה המודרנית בתור לפרוצה האהובה אליהם שאף פעם לא מתפנה – סיטואציה ששימשה השראה להרבה שירים.

גם קפקא כתב ביומנו (שורה שמקס ברוד מחק) שהוא עבר ליד בית הזונות והרגיש כאילו הוא מביט בערגה על בית אהובתו. ובכן, פעם בתי זונות, או זונות בכלליות, בתי בושת וכיו"ב, היו משהו אחר. היום לאיש רוח, הוגה או כותב די קל להשיג מין או קשר שהוא רוצה גם מבלי לשלם על זה. המצב היום - למרות הקיטורים - טוב מאי פעם.
 

זנות במהירות לאיש הפשוט?

 
אבל מה עם האיש הממוצע שחושק בפורקן מיני בקלות ונוחיות? לא מגיע לו מינימום בטחון בריאותי והיגייני? על אחת כמה וכמה שלזונות מגיע יחס יותר הומני. הרי הן נשים ישרות שמרוויחות את לחמן בעבודה מוסדית, בניגוד לנשות חברה העוגבות על גברים עשירים ומוכרות את עצמן לכל החיים עבור כסף, ואוהבות יותר את הארנק של בעליהן אשר את האיש עצמו.
 
 
הפתרון - בתי זונות בפיקוח ממשלתי. כל זונה תועסק מרצון במקצוע שיוכר כבעל חשיבות חברתית-לאומית, נילחם בתופעת הסחר בנשים, ונקצין את הענישה בגין עבירה על החוק. הפיקוח הבריאותי ימנע הפצת מחלות מין , וגם בגזרת האלימות המרבה להתלקח בין הלקוחות לזונות ובינן לבין עצמן או הסרסור ייעלמו כלא היו.
 
מיסוד הזנות יצליח אף יותר אם יהיה חלק מסובסידיה רחבה - חלק מסל הבריאות של כל אזרח. ככה נוכל לבקר אצל זונה מדי פעם בעלות של ביקור אצל רופא מומחה שרובה ממומנת מביטוח הבריאות הממשלתי ומהביטוח המשלים שיאפשר ביקור כזה פעם ברבעון. בכל עיר גדולה יהיו מספר סניפים, בהתאם לצפיפות האוכלוסיה, כדי למנוע עומס. החוק יגדיר היקף עבודה מקסימלי לשמירה על בריאות נותנות השירותים. מדינת רווחה.
 

ומה עם הנשים?

מה לגבי נשים? רובן כך התרשמתי, לא זקוק לזה, אבל אם מישהי כן? הבעיה היום היא שרק עשירות יכולות להרשות לעצמן ג'יגולו צעיר, אולי אפשר להגדיר ג'יגולו כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים, או לגייס "גברים עובדים" כמקובל, אני מוכן לשלוח קורות חיים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by