בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
גייז מחוץ למסגרת  
 
 אקטיביסטים למען נישואים חד מיניים    צילום: אימג`בנק/gettyiamges    
הורים וילדים  |
 
רביד פלג

כיצד מתייחס החוק במדינת ישראל ללסביות והומואים שהיו הורים לכל דבר, אך נפרדו מבן הזוג, שהוא למעשה ההורה הביולוגי?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
זוגות חד מיניים יכולים להפוך להורים, אך לעולם יתפוס מקום המצב בו לפחות אחד ההורים הוא לא ההורה הביולוגי של הילד. על מנת להפוך לאפוטרופוס של הילדים, מעמד שמאפשר לו לתפקד כהורה לכל דבר ועניין, על אותו הורה לא ביולוגי לאמצם. תהליך האימוץ כרוך באישורים ומיני הוכחות, אך ארוך ככל שיהיה, עם תומו הופך ההורה הלא ביולוגי להורה מאמץ על פי חוק. על המתכון להימנעות ממאבקי משמורת ודרכיהם הפתלתלות של בתי המשפט בתחומי האימוץ וה'משפחות החדשות' עם עו"ד דנה דרזנין, שותפה במשרד עורכי דין דרזנין ושות' המומחית בדיני משפחה.
 

מי רשאי לאמץ?

מצעד הגאווה, סן פרנסיסקו
 מצעד הגאווה, סן פרנסיסקו  
 צילום: אימג'בנק/gettyimages 
 
במדינת ישראל קיים חוק המסדיר את תהליך האימוץ. "סעיף 3 לחוק האימוץ עוסק בכשירות המאמץ", מבהירה עו"ד דרזנין. "על פי סעיף זה 'אין אימוץ, אלא על ידי איש ואשתו יחד', כשבהמשך הסעיף מצוין, כי 'רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד אם בן זוגו הוא הורה המאומץ, או אימץ אותו לפני כן'. על מנת להתאים את החוק לזוגות ומשפחות חד מיניות, נדרש היה תיקון בלשון החוק, המשנה את המונח 'איש ואשתו' למונח 'בני זוג', שהינו מונח רחב יותר, הכולל בין היתר גם זוגות חד מיניים. אולם, שינוי שכזה ייתקל בחומה בצורה מצד המפלגות הדתיות, שכן היהדות מוקיעה את נושא הנטייה החד מינית. נוסף על כך, עניין זה איננו מתיישב עם מטרותיה של מדינת ישראל, בין היתר כמדינה יהודית, על ערכיה וחוקיה".

כיצד הופכים שני בני הזוג החד מיני להורים כחוק במדינת ישראל?

"בהעדר הסדר חוקי מתאים, נדרש בית המשפט למגוון 'התחכמויות', כדי לעקוף את הדיון העוסק בשורש העניין, קרי המשפחות החד מיניות, ולקבל בקשות האימוץ בעניינן. פסק הדין הראשון בעניין אימוץ על ידי בני זוג חד מיניים התקיים בשנת 1999. פסק דין 'ברנר קדיש' (בג"ץ 1779/99 ברנר – קדיש נ' שר הפנים פ"ד נד (2) 368), עסק בעתירתן של בנות זוג, שאחת מהן ילדה ילד ביולוגי. בת זוגה, שקיבלה צו אימוץ ממדינת קליפורניה, ביקשה לאמצו חוקית גם בישראל. בפועל קבע בג"ץ, כי שתיהן ירשמו בתעודת הזהות כ'הורי' הקטין, לאור צו האימוץ הזר, שתקף בישראל היות ולא נפסל בהליך שיפוטי. הלכה למעשה, בית המשפט נמנע מלהביע אמירה ברורה לגבי מהות היחסים בין בנות הזוג. כבוד השופטת דורנר אף הביעה דעתה, כי שאלת תוקפו של האימוץ, נוכח מערכת היחסים המיוחדת שבין השתיים איננה רלוונטית".

בית המשפט מאשר, אך לא מביע עמדה חד משמעית

פסק דין נוסף בו בנות זוג חד מיניות ביקשו לאמץ, היה בשנת 2001, כאשר בנות זוג לסביות ביקשו לאמץ כל אחת את ילדה של השנייה. "פסק דין ירוס חקק (ע"א 10280/01 ירוס חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נט(5) 64, 142), עוסק במקרה בו נידונו שני 'מקרה יחיד' לאימוץ, כלומר כל מקרה לגופו. בית המשפט, בפסק דין תקדימי, נתן אפשרות לאימוץ לכאורה, אך בכל זאת נמנע מכל אמירה נורמטיבית, כלומר, העותרות לא הוכרו כבנות זוג והרטוריקה בפסק הדין הייתה שמדובר באימוץ בודד הדדי, כשכל אחת מאמצת את ילדי השנייה, ללא הכרה שמדובר במבנה חדש של משפחה, כבנות זוג".
 

פריצת דרך

 
"בשל העלייה במספר בקשות האימוץ של זוגות חד מיניים, קבע היועץ המשפטי בפברואר 2008, הנחייה כי 'איש ואשתו יחד', המופיע בחוק האימוץ, יכלול גם בני זוג מאותו מין, כשאלו יוכלו לאמץ זה את ילדו של זה, בכפוף לשיקולי 'טובת המאומץ' המקובלים. היועץ המשפטי איפשר התרחשותם של שני מקרים: האחד, מקרה בו האחת נכנסת להריון ויולדת ילד ביולוגי, ובת זוגה מבקשת לאמצו, בכפוף לשיקולים של טובת המאומץ. השני, מצב בו שני בני הזוג החד מיני מבקשים יחדיו לאמץ ילד, או אז נבחן המקרה כ'מאמץ יחיד', כשנבדקת אפשרות האימוץ, על כל השיקולים הכרוכים בכך, עבור כל אחד מבני הזוג. למעשה, באופן תיאורטי, יתכן מצב בו מאושר אימוץ של אחד מבני הזוג בעוד של האחר אינו מאושר. הנחייה זו הביאה לגל של התנגדויות נחרצות מצד המפלגות חרדיות, שטענו לרמיסת התא המשפחתי".
 
 

קופאים על השמרים?

לא נחים לרגע. אקטיביסטים חד מיניים
 לא נחים לרגע. אקטיביסטים חד מיניים  
 צילום: אימג'בנק/gettyimages 
 
"פסקי הדין וקביעת היועץ המשפטי בשנת 2008 פתחו את הדרך לזוגות החד מיניים לאימוץ ילדי האחר ונתנו פתרון משפטי לבעייתיות הנוצרת משני הורים, שבפועל הינם הורים לכל דבר ועניין, אך לא על פי דין. לשם המחשה, יש להבין כי הורה שאיננו הורה 'חוקי' של הילד לא יכול להתלוות באופן בלעדי לילד לעניינים שגרתיים בהם נדרשת הסכמת האפוטרופוס של הקטין, כדוגמת טיפול רפואי שגרתי, טיפול אצל שיננית וכדומה. אולם, על אף החלטתו התקדימית של היועץ המשפטי, נראה כי בפועל, זוגות חד מיניים רבים, אינם פונים לבית המשפט על מנת להסדיר את עניין אימוצם של הילדים המשותפים".

מאבקי משמורת

מאבקים בתחומי המשמורת מתקיימים עת זוגות חד מיניים מחליטים להיפרד, ועולות בעיות הקשורות לילדים, שאינם מאומצים. "דיון תקדימי מתנהל בימים אלה בבית המשפט לענייני משפחה במרכז הארץ, לאחר שאישה, שחיה עם בת זוגה במשך שנים וגידלה עימה את ילדיה הביולוגיים, פנתה לבית המשפט לקביעת משמורת משותפת, שכן ראתה עצמה כאימם של הקטינים, לכל דבר ועניין, גם אם אינה אימם הביולוגית. לעומתה, טענה האם הביולוגית, שהיא אישה עימה רק חלקה בית עם ילדיה. התובעת תומכת, בין היתר, את טענותיה בסרטי וידאו בהם צולמו הילדים קוראים לה 'אמא'".

מיעוט או העדר פניות של זוגות חד מיניים לבתי המשפט, לשם טיפול בנושא האימוץ, נובע ככל הנראה מן התחושה שמערכת יחסים טובה ויציבה תצלח גם מחלוקות. אולם, כאשר דבר מה במערכת מתערער ועולה שאלת הפרידה, הבעייתיות הטמונה בהעדר ההסדר החוקי מרימה ראשה ופוגעת בכל. ההליך אמנם מסובך ואורך זמן רב, אך תוצאותיו מהוות בסיס יציב ובטוח לדור העתיד, לאותם ילדי המשפחות ה'חדשות'.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by