בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות האישה 
בדיקת אמת 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) מה קורה שם בפנים?   
בריאות האישה |
 
ד``ר טל פלג שולמן, נענע 10

איזו בדיקה יעילה יותר בהיריון: מי שפיר או סיסי שילייה? על מה ממליצים הרופאים ואילו סיכונים עלייך לקחת בחשבון. כתבה שנייה בסדרה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בכתבה הקודמת עסקנו בזכאות לביצוע דיקור מי שפיר ובדיקת סיסי שליה. כעת, לחלק המעשי. כיצד מבוצעות שתי הבדיקות, ממה נובע הסיכון המוגבר להפלה בבדיקת סיסי השליה דווקא, ומתי צריך לקבל את ההחלטה, איזו בדיקה מבצעים.
 

סיסו ושימחו

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) החלטה זוגית משותפת?
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) החלטה זוגית משותפת?   
מהי בדיקת סיסי השליה? זוהי בדיקה שבה נלקחים מספר סיסים מהשליה, ואינה פוגעת בעובר. הבדיקה אינה חודרת לשק שבו נמצא העובר, ולכן אין חשש לפגיעה ישירה בו. בדיקת סיסי השליה מבוצעת בין השבוע ה- 10 לשבוע ה– 13 להריון. במידה ומתקבלת תוצאה לא תקינה, תתבצע גרידה. אלא שהסיכון בביצוע בדיקה זו גבוה יחסית, ומספר ההפלות הנגרמות עקב בדיקת סיסי השליה עולה על מספר ההפלות הנגרמות עקב בדיקת מי שפיר. לדברי פרופ' שלמה ליפיץ, מנהל היחידה לרפואת העובר במחלקת נשים ויולדות בבית החולים שיבא-תל השומר, מספר ההפלות בבדיקת סיסי שליה עומד על 1:100 עד ל-1:200, בעוד שבבדיקת מי שפיר, מספר זה עומד על 1:800 עד 1:1000. הסיכון בבדיקת סיסי שליה גבוה יותר, מסביר פרופ' ליפיץ, הן בשל גיל ההריון בו מבוצעת הבדיקה, והן בשל החדרת מחט או קטטר בעלי קוטר גדול יותר.

קיימות שתי צורות לביצוע את הבדיקה. הצורה השכיחה ביותר היא באופן וגינלי, ואילו במקרים אחרים, פחות שכיחים, הבדיקה נעשית באמצעות דיקור הרחם דרך דופן הבטן. בשני האופנים, הבדיקה מתבצעת תחת בקרת אולטרה סאונד. ההחלטה על צורת הבדיקה נקבעת על פי מיקום העובר ומיקום הסיסים שרוצים לדגום.
 

בדיקה אחת וגמרנו?

 
במקרים נדירים, יהיה צורך בביצוע דיקור מי שפיר בנוסף לבדיקת סיסי השליה. הדבר עשוי לקרות בשני מצבים: הראשון - למרות שבדיקת סיסי השליה היתה תקינה, בשבוע ה-16 התקבלה תוצאה גבוהה של חלבון עוברי המעוררת חשד לפגם בתעלת העצבים. במקרים אלה, יבוצע הדיקור על מנת למדוד את רמת החלבון העוברי במי השפיר. מצב אחר בו יתעורר צורך לבצע דיקור מי שפיר, עשוי לקרות אם בדיקת סיסי השליה לא היתה תקינה וגילתה מצב של מוזאיקה (שינוי כרומוזומלי שנמצא רק בחלק מהתאים). מאחר וישנם מקרים בהם שינוי זה קיים רק בסיסי השליה ולא בכרומוזומי העובר, יש צורך לבצע דיקור מי שפיר על מנת לוודא או לשלול את הממצא.

בשל הסיכוי הגבוה יותר להפלות, והחסרונות האחרים, בדיקת סיסי השליה איננה נחשבת היום לבדיקה שגרתית.אם כן, מתי בכל זאת מומלץ לבצע אותה? נשים שיודעות מראש שיש להן סיכוי גבוה לבעיה כלשהי, כמו נשאיות של מחלה גנטית, נשים שילדו בעבר ילד עם בעיה שיש לה סיכויי חזרה גבוהים יותר, נשים שבבדיקת סקר השליש הראשון קיבלו תוצאה שניבאה להן סיכון מוגבר מאד, ונשים חרדות שאינן מוכנות לחכות עד שבוע 16 לבדיקת מי שפיר.
 
 

דיקור שפירי

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) זה הזמן להדגיר תאי עובר
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) זה הזמן להדגיר תאי עובר   
אזמהו דיקור מי שפיר? בדיקה זו מבוצעת בין השבוע ה- 16 לשבוע ה-20 להריון, ובדרך כלל בין השבוע ה- 16 לשבוע ה- 18. בתחילת הבדיקה מבצעים בדיקת אולטרה סאונד, על פיה קובעים את המקום שבו תוחדר המחט דרך דופן הבטן והרחם לתוך שק מי השפיר, ממנו ישאבו כ- 30-20 סמ"ק מנוזל מי השפיר. החדרת המחט נעשית תחת בקרת אולטרה סאונד.
לאחר הבדיקה מומלץ לנוח בבית למשך 24 שעות, ולהרבות בשכיבה.

מי השפיר שנשאבו מכילים תאים שנשרו מהעובר. תאים אלו מודגרים במעבדה במשך כ- 2-4 שבועות, עד שניתן לבצע אנליזה מלאה של הכרומוזומים. מאחר ותהליך ההדגרה אורך זמן, חולף פרק זמן ארוך יחסית עד לקבלת תשובה. יתרונה של בדיקת מי השפיר הוא באחוז הנמוך של ההפלות הקורות אחריה. בנוסף, במי השפיר נמדד גם החלבון העוברי, המהווה מדד למום בתעלת העצבים של העובר. כאמור, בבדיקת סיסי השליה, אין אפשרות לבדוק את רמת החלבון העוברי. חסרונה הגדול של בדיקה זו הוא ביצועה במועד מתקדם יחסית בהריון, ולכן אם מתקבלת תוצאה בלתי תקינה, הפסקת ההריון תבוצע על ידי גרימת לידה מוקדמת, ולא באמצעות גרידה.

במקרים בהם יש צורך לקבל תשובה ראשונית מהירה לבדיקת מי השפיר, ניתן לבצע בדיקת פיש, המתבצעת ללא הדגרה, ולקבל את התשובה תוך יום-יומיים. בדיקת פיש עושה שימוש בגלאים פלורוסנטים זוהרים, שתפקידם לזהות כרומוזומים מסוים. לכל הפרעה כרומוזומלית גלאי מיוחד שמתאים לה. למרות שבאופן תאורטי ניתן לבדוק בצורה כזו מחלות רבות, בפועל נבדקים חמישה כרומוזומים בלבד, ולכן הבדיקה מסוגלת לזהות אך ורק כ- 63% מכלל המומים הכרומוזומליים הקיימים. לכן, בכל מקרה, יש צורך לחכות לתוצאות הסופיות של דיקור מי השפיר.
 

החלטה קשה?

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) הגיל כן קובע
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) הגיל כן קובע   
כאמור, שתי הבדיקות מבוצעות על מנת לקבוע האם העובר סובל מתסמונת דאון או מליקויים כרומוזומליים אחרים. בנגוד לבדיקות הסקר, כמו בדיקת החלבון העוברי, רק בדיקות אלו יכולות לתת תשובה חד משמעית. לעומת זאת, אופן ביצוע הבדיקות שונה מאוד, וגם הסיכונים הכרוכים בכל אחת מהבדיקות שונים לחלוטין. בהתאם למגוון רחב של שיקולים, בין אם הומלץ לאישה ההרה לבצע אחת מבדיקות אלו, ובאין אם האישה החליטה על כך בעצמה, מומלץ לפנות לייעוץ גנטי על מנת לשקול את כל האפשרויות, ואת הזכאות לביצוע הבדיקות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by