בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
הפרעות קשב ללא קשב  
 
 לומד בדרך הקשה     צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages    
הורים וילדים  |
 
רביד פלג

אמרו להם שהילד בעייתי, ואינו מתפקד כמו תלמיד מן המניין. לאחר שהגיעו ממצאי האיבחונים שנתבקשו לבצע ע"י המוסד החינוכי, בית הספר העלים עין. "אני לא מבינה מדוע נשלחנו לבצע את האבחון, אם ממילא לא מתכוונים ליישם את ההמלצות שלו", טוענת אם מהשפלה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האם כאשר המוסד החינוכי בו לומדים ילדיכם מתריע על קושי ודורש לבצע אבחון, מדובר בערובה לכך שהמלצות האבחון אכן ימומשו, למתן הסיוע הנדרש והושטת ידה של המערכת? פעמים רבות מתבקשים ההורים על ידי צוות בית הספר, לבצע אבחונים לילדיהם בחשד להפרעות קשב, ריכוז, היפראקטיביות או לקויות למידה. כיצד מתייחס בית הספר לממצאים והמלצות האבחונים? מה קורה כאשר בית הספר אינו מיישמם? מהי עמדת משרד החינוך באשר להתאמות וההקלות המצופות מצד ההורים? לאן תוכלו לפנות באין מענה מצד בית הספר?
 

בפקודה

 "הופתענו לגלות שהילד עדיין זוכה לאותה כמות אדירה של שיעורי בית בה הוא לא מצליח לעמוד, מקבל את אותן מטלות גם בכיתה ולמעשה נראה כאילו בית הספר לא רוצה באמת לשתף פעולה ולהקל על הילד." 
ילדנו מבלים חלק גדול משעות הערות בבית הספר, צוותו של זה אמון, בין השאר, על איתורם של אלו המתקשים לתפקד כמצופה. בין אם הקושי חברתי, או לימודי, יהיו תלמידים שיופנו, בהמלצת בית הספר, לבדיקה ואבחון לאיתור גורמי הקשיים. מרבית ההורים נענים לדרישה זו ומבצעים אבחונים (דידקטיים, פסיכו דידקטיים, לקויות למידה, קשב וריכוז), בין אם במסגרת בית הספר ובין אם מחוצה לו. משנמצא קושי וכחיילים ממושמעים, מצויידים בהמלצות אבחון, שבוצע על ידי גורמים מוסמכים ומתאימים, חוזרים ההורים למוסד הלימודי בציפייה הגיונית לטיפול, התחשבות ומציאת פתרונות תואמים לילדם. על אף ולמרות העובדה, כי בית הספר היה זה שהורה על ביצוע האבחון, פעמים מספר נתקלים ההורים בקושי וסירוב ליישום המלצות האבחונים.

זעקת שווא

אסנת, אם לשלושה מאזור השפלה, נדרשה על ידי בית הספר לערוך אבחון לבנה, הלומד בכיתה ד'. "המחנכת של בני, יחד עם היועצת המליצו לנו לעשות לילד אבחון, כי הוא מתקשה בלימודים מזה כמה שנים, לא מרוכז ויתכן ויש לו בעיה שדורשת התייחסות מיוחדת. הסכמנו לערוך את האבחון וקיבלנו המלצות למכון מחוץ לגבולות בית הספר, שיבצע אותו. לאחר תקופה, קיבלנו את תוצאות האבחון שגילה סוג מסוים של קושי בלמידה והומלצו המלצות שונות לטיפול והתמודדות עם הבעיה. הלכנו עם התוצאות לבית הספר, והופתענו לגלות שהילד עדיין זוכה לאותה כמות אדירה של שיעורי בית שאינו מצליח לעמוד בה, מקבל את אותן מטלות גם בכיתה, ולמעשה נראה כאילו בית הספר לא רוצה באמת לשתף פעולה ולהקל על הילד. אני לא מבינה מדוע נשלחנו לבצע את האבחון, אם ממילא לא מתכוונים ליישם את ההמלצות שלו".
 

לחץ פיזי בלתי מתון

 
אמה של תלמידת בית ספר יסודי, החליטה להיערך מבעוד מועד, ועם פתיחת שנת הלימודים העבירה לגורמים המתאימים בבית הספר את המלצותיו של אבחון דידקטי שנערך לבתה. "החלטתי שאת השנה החדשה היא תפתח ברגל ימין", היא מספרת, "כשהמחנכת החדשה וההנהלה יידעו מראש כיצד לסייע לה בתחום הלימודי. ההמלצות שנכתבו בדו"ח האבחון המליצו על הקלה במינון שיעורי הבית, עזרה בהעתקה מהלוח וקשר אישי בין המחנכת לביני במחברת קשר. למרות הבהירות של הדברים, וההבטחה שניתנה לי בראשית השנה על ידי המחנכת להתייחסות מתאימה לבתי, גיליתי שכדי שבתי תקבל את היחס המתאים שמגיע לה, אני נדרשת לשיחות נוקבות ותכופות עם המנהלת ועם המחנכת, שטוענת בכל פעם כי קשה לה ליישם את הדברים שכן הכיתה גדולה מדי, יש הרבה ילדים וכדומה. אני מתהלכת בתחושה קשה שלולא המלחמה היומיומית, הטלפונית הזו, בתי תזנח ולא תקבל את מה שלמעשה מגיע לה כדי להתמודד כמו כל ילד רגיל. המצב הזה הוא בלתי נסבל".
 
 

תגובת משרד החינוך

הכתובת נמצאת על הלוח
 הכתובת נמצאת על הלוח  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
ד"ר יהודית אלדור, מנהלת אגף ליקויי למידה במשרד החינוך מסבירה, כי בית הספר מעניק חשיבות גדולה לעובדה שיש ילד שמתקשה בתוך המערכת. "עצם זה שבית הספר שולח את הילדים לבירור סיבת הקושי, מעידה כי לבית הספר עניין לסייע לילדים. מטרותיו של אבחון הן שתיים: האחת, לבדוק כיצד ניתן לעזור לילד ללמוד, והשנייה, כיצד לעזור לו בדברים אחרים, שלא בהכרח קשורים ללמידה. האבחון מבהיר לבית הספר, כיצד הוא למעשה יכול ללמד את הילד אחרת, בהתייחס לקשיים שנמצאו אצלו. פעמים רבות נדרש סיוע בדרכי הוראה שונות, שנלקחות בחשבון ולוקחות חלק בשיעורים המתבצעים בכיתה. חשוב להבין, שהורים רבים, באופן מוטעה ושגוי, מצפים כבר בבית הספר היסודי להקלות בדרכי ההבחנות, בשיעורי הבית וכדומה. אם נשחרר ילד בראשית שנותיו בבית הספר, כיתה ב', או ג', משיעורי הבית, מקריאה או כתיבה, הרי שאנחנו עושים לו נזק. ילד שכזה, שיקבל הקלות באבני הדרך, יצא מהמסלול ולא ידע קרוא וכתוב. ילד שכזה יחונך לנכות. מה שכן נכון שיעשה הוא ההכרה בכך שלמרות שלילד יש קושי, הוא יקבל כלים להצלחה ולמידה, מבלי שהמערכת תוותר עליו או הוא יוותר על עצמו. לכן, אסור לוותר לילד על מטלות. העובדה שמקלים על תלמידי הכיתות הגבוהות, לקראת בחינות הבגרות, נובעת מכך שאותם תלמידים כבר עשו מאמצים בכיתות הנמוכות ללמידה, הכלים הבסיסיים בידיים שלהם, ובשלבים המאוחרים נותנים להם אפשרויות מותאמות יותר להביע את הידע שלהם. לכן, יש להבין כי ההתאמה, קשורה לגיל הילד. התאמה בכיתה י' מועילה ונותנת הזדמנות שווה להגיע לאוניברסיטה, בעוד שהתאמה בכיתות הנמוכות רק תוציא את הילד מן הכלל ומן האפשרות ללמוד".

מינון נכון

"גם ילד מתקשה צריך לגדול בחוויה נורמלית. הוא צריך שיהיה לו זמן למשחק כמו לכל ילד אחר, לשעות פנאי וכדומה. כאן נכנס עניין המינון, שידאג לכך שהדרישות מן הילד יהיו הגיוניות. ילד שכמות שיעורי הבית שלו לא משאירה לו זמן לפנאי בשעות אחר הצהריים, הוא ילד שנכון שיתקיים עבורו דיאלוג אל מול האבחון שנעשה לו, בין הוריו לבין המורה, כדי להגיע למינון הנכון עבורו. אסור לוותר לו על כל השיעורים, עליו לקבל מטלות, שישאירו אותו בלמידה ובמסגרת, אך גם לא ישתלטו על כל שעות אחר הצהריים. ההורה, יחד עם בית הספר, צריכים למצוא את השביל הנכון לסיוע לילד, שלא יהיה בחוויית למידה שלילית כל הזמן, ובה בעת ירכוש את הידע ההכרחי עבורו, להיות בעל זכות בחינה ולימודים גבוהים כשאר הילדים בחברה. באין מענה מצד בית הספר, ניתן לפנות לאגף ליקויי למידה במשרד החינוך, לטיפול נקודתי בבעיה בטלפון: 02-6503246, אנחנו מחויבים למציאת פתרונים למקרים אלו".
 

עוד בערוץ -

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by