בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות המשפחה 
עששת הגיל הצעיר 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages)    
בריאות המשפחה |
 
ד``ר טל פלג שולמן

גם ילדים בני שנה וקצת יכולים לסבול מעששת, שלימים כונתה עששת הנקה, והפכה לעששת הדור הצעיר. האם רק ההנקה אשמה? מסתבר שלא, גם תינוק שנרדם עם בקבוק פורמולת חלב בפיו עשוי לסבול ממנה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בין אם תינוקכם יונק או ניזון מבקבוק, החל מרגע בקיעת השן הראשונה בפיו, הוא חשוף להתפתחות עששת הגיל הצעיר. באמצעים פשוטים, ניתן לשמור על היגיינת הפה הצעיר, ולמנוע התדרדרות מהירה ופגיעה בשיניים הקבועות. על תופעת העששת שכבר מזמן לא מכנים אותה עששת הנקה, וכיצד תוכלו למזער את נזקיה, בפיות הדור הצעיר.
 

גם להנקה כמה חסרונות

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) לא הגיע הזמן להיפרד מהסביבה החלבית?
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) לא הגיע הזמן להיפרד מהסביבה החלבית?   
כ- 20% מהילדים נפגעים מעששת הגיל הצעיר, שעד לאחרונה כונתה עששת הנקה, או עששת הבקבוק. לדברי ד"ר רויטל שסקין-בלצן, מומחית לרפואת שיניים לילדים, אכן אין מקום להבחנה אם העששת מקורה בהנקה, או בהזנה מבקבוק. ד"ר שסקין-בלצן מדגישה כי אין טוב יותר מחלב אם, והבעיה ממילא כלל אינה נובעת מהחלב עצמו, בין אם מדובר בחלב אם, או בפרומולה. הבעיה טמונה בדרך ובתדירות של ההנקה או של ההזנה מהבקבוק בכלל, ומהירדמותו של התינוק על השד או עם פטמת הבקבוק בפיו, בפרט. שורש הבעיה הוא משך הזמן שהחלב נמצא במגע עם שיני התינוק. יניקה או האכלה בתדירות גבוהה בלילה, לאחר בקיעת השן הראשונה, עלולה להיות גורם מדרבן להתפתחות עששת בגיל צעיר. ככל שזמני ההאכלה ותדירותם עולים, כך עולה הסיכון להתפתחות העששת, בשל חשיפה ממושכת של השן הצעירה לחלב, ללא אמצעי היגיינה מתאימים.

יהיו שיטענו כי כשהילד מוצץ את השד או את פטמת הבקבוק כמו מוצץ, אין היקוות של חלב בפיו, אולם עובדתית, דבר זה אינו נכון. בעקבות כל פעולת יניקה או מציצה ישתחרר חלב מהשד או מהבקבוק, שיאגר בפי התינוק. בלילה, מתוך שינה, חלב זה לא בהכרח יבלע באופן מיידי, אך יצטבר בפה כקרקע מזון להתפתחות חיידקי העששת.
 

שיני חלב

 
בממוצע, שיני החלב בוקעות החל מגיל 6 חודשים, ועד גיל שנתיים. בהתאמה, עששת הגיל הצעיר עלולה להתחיל להתפתח החל בגילאים אלו, והלאה. ד"ר שסקין-בלצן מסבירה כי המאפיין המרכזי של עששת הגיל הצעיר יהיה פגיעה תחילה בשיניים הבאות במגע עם החלב, שהן השיניים הקדמיות העליונות. לאחר מכן יפגעו הטוחנות התחתונות, ולבסוף השיניים העליונות האחרות. לעולם אין מדובר בשיניים הקדמיות התחתונות, מאחר ואלו מוגנות על ידי הלשון. התלונה השכיחה בפי ההורים, אומרת ד"ר שסקין-בלצן, היא כי - "השן יצאה חומה". מאחר ומדובר בשיניים מאד צעירות, ההתדרדרות מאד מהירה, מאחר ועצב השן נמצא קרוב מאד, כ- 1.5 מילימטר, לפני שטח השן. לכן, חשוב להגיב ולטפל מיידית. טעות נפוצה של רופאי שיניים שאינם מומחים לילדים היא להמליץ על מעקב. בילדים צעירים, מדגישה ד"ר שסקין-בלצן, אין מקום למעקב. חשוב לטפל בבעיה מיד עם הופעתה.
 
 

מהי עששת?

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) חשוב לטפל החל מהשן הראשונה
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) חשוב לטפל החל מהשן הראשונה   
עששת היא זיהום הנגרם מחיידקים שמפרקים את שיירי המזון שבפה, ובדרך אגב יוצרים חומצה שנמצאת במגע עם פני שטח השן. בעקבות ההנקה או ההאכלה מהבקבוק, נשאר משקע של חלב על השיניים. כל עוד שאריות מזון אלו הן בעלות ערך קלורי או מכילות פחמימות, חיידקי השן הטבעיים יפרקו אותן ביעילות. בעקבות זאת, רמת החומציות, או ה- pH, בפה תרד מתחת ל- 5.5, ויתחיל תהליך של המסת השן. במהלך היום, כאשר יש הפרשה של רוק בפה, הרוק המופרש מוהל את החומצה ולאחר כשלושת-רבעי שעה, ינוטרל אפקט החומציות. הבעיה נוצרת כשהתינוק יונק או ניזון מבקבוק ונרדם. תוך כדי שינה אין כמעט הפרשה של רוק, ולכן, אם מדובר בתינוק שישן במשך לילה שלם, החומצה תישאר בפיו במשך שעות רבות. כל עוד לא מדובר בשתיה של מים מבקבוק, אלא בחלב או בכל שתיה מתוקה אחרת, האפקט של הנקה או של האכלה מבקבוק יהיה זהה בתוצאותיו.

כדי לצמצם את השפעתם ההרסנית של חיידקי העששת על השיניים הצעירות, ישנה חשיבות עליונה לשמירה על היגיינת הפה החל מיום בקיעת השן הראשונה. ד"ר שסקין-בלצן מציעה טיפול פשוט לניקוי השיניים הצעירות, באמצעות פד גזה ספוג במים. עם סיום ההנקה או ההזנה, יש לנקות את שיני הילד באמצעות ניגוב. ברגע שימנע מגע של חלב עם השן במשך הלילה, לא תיווצר בעיית העששת. למתנגדים, חשוב להדגיש כי הילדים מתרגלים מהר מאד לפעולת הניקוי, שאינה מייצרת הפרעה אמיתית לשנתו של התינוק.
 

הדבקה אחורית

במצבים קשים יותר חשוב לטפל בפלואוריד, ולקראת גיל שלוש, לבצע איטומים מתאימים. חשוב שלא להזניח בעיה של עששת בגיל הינקות, מאחר ושיניים בוגרות ידבקו בעששת הגיל הצעיר, והבעיה תימשך. ד"ר שסקין-בלצן מסבירה כי קיימת חפיפה של שש שנים בין השיניים החלביות לשיניים הקבועות. בעוד ששיניים טוחנות חלביות נושרות רק בגיל 12 שנים, השיניים הטוחנות הקבועות הראשונות בוקעות כבר בגיל 6, בסמוך לטוחנות הנשירות. אם האחרונות נגועות בעששת אזי הקבועות תדבקנה במהירות. כפי שעשויים להעיד מבוגרים רבים, השן בעלת הסתימה הגדולה ביותר בפיהם היא הטוחנת הראשונה הקבועה, מאחר ושן זו נדבקה עוד לפני שידעו כלל על קיומה. ההורים בדרך כלל ערים לחילופי השיניים בחזית הפה, וכלל לא שמים לב לשן אחורית שבוקעת.

בכל מקרה, מומלץ לקחת את התינוק לביקורת ראשונה אצל רופא שיניים מומחה לילדים כבר עם בקיעת השן הראשונה, לצורך מעקב והסתכלות. מאחר והטיפול בשלבים המוקדמים פשוט יחסית, ואילו ההשלכות ארוכות הטווח עלולות להיות כואבות ובעייתיות, כדאי להיות מודעים, ולטפל כבר עם הופעת הנגעים הראשונים של עששת הגיל הצעיר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by