בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות המשפחה 
גאוני הדור 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) חשיבה מתמטית מפותחת מילדות   
בריאות המשפחה |
 
ד``ר טל פלג שולמן, נענע 10

מחקרים כבר הוכיחו את יעילותה של ההנקה והשפעתה הבריאותית, אך מה בנוגע ליתרונותיה ההתפתחותיים? ההנקה בראי שנות האלפיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחקרים חדשים ורחבי היקף מצביעים כי להנקה יתרונות לא רק בהגנה מפני זיהומים וחיזוק מערכת החיסון, אלא גם בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים שינקו, בהשוואה לאלו שניזונו מתרכובות מזון לתינוקות. ילדים שלא ינקו השיגו תוצאות נמוכות יותר במבחני IQ, בהשוואה לילדים שינקו בתחילת דרכם. להניק או לא להניק – זו השאלה.
 

יתרונות ההנקה

(צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) יצירת קשר אימהי טוב יותר
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) יצירת קשר אימהי טוב יותר   
על חשיבות ההנקה להתפתחות החיסונית של התינוק דובר לא מעט. פרשת רמדיה העגומה חידדה היטב את חשיבות ההנקה וההזנה בחלב אם, בעיקר אצל תינוקות רכים או אצל תינוקות עם רגישות מיוחדת. עובדתית, הנקה מפחיתה סיכון לזיהומים שונים המגבירים תחלואה של תינוקות, ולעתים, בעיקר במדינות מתפתחות, גורמים אף למוות של תינוקות. חלב אם מספק לתינוק הרך רכיבים ייחודיים אשר חיוניים לבריאותו ולהתפתחותו התקינה, תורם לחילוף החומרים התקין של התינוק, מחזק את מנגנוני ההגנה של הגוף, ומשפר את יכולת היונקים להתמודד עם זיהומים ועם גורמי מחלה שונים. קיימים דיווחים רבים על כך שחלב אם מספק הגנה בפני אלרגיה, סרטן (וזו הגנה כפולה - גם לתינוק וגם לאם), מגן מפני זיהומים במערכת העיכול ובדרכי הנשימה, ואף מונע השמנה בקרב תינוקות.
 

יתרון התפתחותי

(צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) פיתוח חשיבה עצמאית
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) פיתוח חשיבה עצמאית   
גם אם תעשיית תחליפי חלב האם התפתחה והתקדמה מאד בשנים האחרונות, טרם נמצא תחליף שווה ערך לחלב אם, ולכן, בשנים האחרונות במיוחד, יש חזרה מסיבית להנקה, לעתים על גבול המיסיונריות. כיום, ממליץ ארגון הבריאות העולמי על הנקה בלעדית למשך 6 חודשים, ולאחר מכן ועד גיל שנתיים לפחות - המשך הנקה כחלק מתזונת התינוק.

בשנים האחרונות מתברר כי לחלב אם יתרונות לא רק בהגנה מפני זיהום ובחיזוק מערכת החיסון, אלא גם בהתפתחות היכולות הקוגניטיביות של התינוק. התפתחות היכולת הקוגניטיבית משמעותה עלייה ביכולת החשיבה, ביכולת לשקול, להבין ולפתור בעיות. באופן הפשטני ביותר ניתן לומר כי מחקרים חדשים מוכיחים שילדים יונקים מצליחים יותר במבחני IQ (איי קיו, מבחני אינטליגנציה), בהשוואה לתינוקות שאינם יונקים, אשר מצליחים פחות.

במחקר משווה רחב-היקף (מטה-אנליזה) אשר כלל את תוצאותיהם של 20 מחקרים קודמים, נמצא קשר בין הנקה לבין התפתחות קוגניטיבית גבוהה יותר, בהשוואה להזנה בתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל, או פורמולה). הבדל זה בין הנקה לבין הזנה מבקבוק, נצפה כבר בגיל 6 חודשים ונמשך עד גיל 15. תינוקות שינקו הנקה מלאה במשך שלושת חודשי החיים הראשונים, או מעבר לכך, הדגימו יתרון משמעותי במבחני ה-IQ, שבוצעו כאשר הילדים הגיעו לגיל שש שנים. חשוב לציין כי מבחני ה- IQ מספקים מדד כמותי אובייקטיבי, בניגוד לתצפיות ומדדים סובייקטיביים אחרים. הילדים שינקו השיגו בממוצע 6 נקודות יותר, בהשוואה לילדים שלא ינקו. בעקבות מחקר זה, המליצו החוקרים על הנקה מלאה במשך שלושת חודשי החיים הראשונים, והמשך הנקה חלקית או מלאה במשך שנת החיים הראשונה.
 
 

יונקים בעלי ציונים אקדמיים גבוהים יותר

(צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) רוצה לעזור לאמא בעבודה?
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) רוצה לעזור לאמא בעבודה?   
מחקר נוסף עקב אחרי קרוב ל- 14,000 ילדים החל בשנת 1996, ועד לשנת 2005. זהו המחקר האקראי הנרחב ביותר שנעשה אי פעם בתחום ההנקה. כאשר נבדקו הילדים, בגיל 6.5 שנים, התקבלו תוצאות דומות לאלו של המחקר שלעיל – שוב מדובר במדדים אובייקטיביים, וגם כאן נמצא כי ילדים שינקו כתינוקות באופן מלא וממושך, היו בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר, בהשוואה לאלו שהשיגו ילדים שהוזנו מתרכובת מזון לתינוקות. בקרב ילדים שלא ינקו, התקבלו ערכי IQ נמוכים יותר, בהשוואה לאלו שנמדדו עבור ילדים שינקו. כמו כן, גם הציונים האקדמיים בקריאה ובכתיבה שהשיגו תלמידים שינקו כתינוקות, היו גבוהים יותר באופן משמעותי, בהשוואה לאלו של תלמידים שלא ינקו.

הסיבות לתוצאות שהתקבלו לא לגמרי ברורות. יתכן כי מדובר בשילוב בין מרכיב פעיל בחלב אם, והקשר המיוחד והחזק שנרקם בין התינוק היונק לאימו, במהלך תקופת ההנקה. כיום עדיין לא ידוע כיצד תורמת ההנקה למשכל, ולכן לא ניתן להצביע בברור האם מדובר במרכיבים מסוימים בחלב האם, או דוקא עקב הקשר הרגשי בין האם לתינוק. ד"ר מירה ליבוביץ', מומחית לרפואת משפחה, יועצת הנקה מוסמכת, ומנהלת המרכז הרפואי להנקה במושב אודים, מסבירה כי קיימות השערות לפיהן יש חומרים בחלב אם התורמים להתפתחות מערכת העצבים והמוח. "חשוב להדגיש נקודה זו, מאחר ורוב ההורים מדברים כל הזמן על החשיבות למערכת החיסונית, ולא ממש מודעים לנושא ההתפתחות הקוגניטיבית". לדברי ד"ר ליבוביץ, בנסיונות שנערכו, ניסו במידת האפשר לנטרל גורמים כמו השכלת ההורים והרקע ממנו הם באים. יחד עם זאת, אומרת ד"ר ליבוביץ', גם אם מדובר בקשר רגשי ייחודי בין האם לתינוק היונק, גם זה כשלעצמו מידע חשוב. "הרי אי אפשר לתת לתינוק יונק לשבת בסלקל ולהחזיק בקבוק לבד, כפי שעושים עם תינוק המקבל בקבוק החל מגיל כמה חודשים. כך שגם הקשר אם-תינוק אולי חשוב מאד. בהנקה כל פעם שהתינוק אוכל – הוא נמצא באינטראקציה הדוקה עם אימו, ואין כל דרך אחרת להתייחס לכך".
 

הבטיחו השכלה גבוהה

 
תוצאות הניסויים האחרונים הללו, ובעיקר לאור העובדה כי מדובר בניסויים רחבי יריעה במיוחד, תומכות באופן חד משמעי בכך שהנקה ממושכת ובלעדית משפרת את ההתפתחות הקוגניטיבית של הילדים. יתרה מכך, מסבירה ד"ר ליבוביץ', ההבדל בין יונקים ללא יונקים גדול יותר עבור פגים ותינוקות שנולדו קטנים יחסית לגיל ההריון. עבור תינוקות אלו, ההנקה נמצאה כחשובה עוד יותר להתפתחות הקוגניטיבית וליכולת האקדמית העתידית של התינוק.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by