בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
אם אין גן עדן 
היא 
 
  צילום: אימג`בנק/GettyImages    
אם אין גן עדן |
 

בין אם היא קיימת במציאות או שהיא מתקיימת רק בדמיונו, איסי ברגר
תשוש ממחול החיזור מולה, אבל לא יכול להפסיק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היא כמעט לא נשמעת, כמעט לא נראית, אבל היא הכי שם שמישהו מסוגל להיות, לפחות מבחינתי. אני רואה אותה המון, כנראה הרבה יותר מדי, והיא מצליחה לחרפן לי את המוח. מה זה בכלל, אני שואל את עצמי ולא מסוגל לענות לעצמי תשובה פשוטה. זה לא שאני רוצה לזיין אותה חזק עד שהיא תצעק שהיא לא מסוגלת יותר; גם לא לנהל איתה שיחות ארוכות כי בכל פעם שזה קורה אני נהיה נבוך, סמוק ומצחקק הרבה יותר מהרגיל; נשבע לכם שאפילו לא בא לי להחליף איתה מתכונים, או סתם לעשן סיגריה קטנה ביום. אז מה זה, לעזאזל?
 
ואתם יודעים שאני חצי נשוי (באושר שלם), מאוהב לגמרי בבת הזוג שלי וממש משתדל לא לפזול לצדדים. ויותר משאתם יודעים, אני יודע את זה. ולמרות הקשיים של זוגיות בת ארבע ומשהו שנים, בשורה התחתונה זה לגמרי עובד. אבל בכל זאת, היא גורמת לי לפקפק בכל מה שיש לי, לרצות לבעוט אותו רחוק ולהתמסר למשהו שאין לי מושג בכלל מהו.
 
 
לא מושכת, לא קיימת
 לא מושכת, לא קיימת 
 צילום: אימג'בנק/GettyImages 
 
איתה אני מרגיש בחיזור תמידי שחג סביב עצמו במעגלים מטופשים, קטנים כאלה, כמו של ציפורים שאין להן באמת מושג לאן הן עפות, אבל הן מתמידות בזה, כנראה בשביל להראות לעצמן שהן מסוגלות. והחיזור הזה באמת לא מוביל לשום מקום. בכל פעם שהיא מדברת עם החבר שלה, אני קם והולך, כאילו כדי לשמר את הפנטזיה שאין לי שמץ של מושג מה היא, כי היא לא מושכת אותי מינית, גם לא אינטלקטואלית, אפילו לא סתם בשביל לשבת ללאנץ' קצר ולהעמיק בעוד כמה אחוזים את כל הידע הלא רלוונטי שאני אוגר על חייה.
 
גיגלתי אותה, אבל לא מצאתי משהו מעניין. הצצתי לאיזה מסמך סודי שלה, אבל לא מצאתי כלום מלבד כתובת שלא אמרה לי דבר. היתה לי הזדמנות אחת לראות את החבר שלה – אומרים שהם מתוקים ביחד – אבל תפסתי מרחק והשתדלתי לא לפזול לכיוון שלהם, כדי לא להיפגע. למרות שאני לא רוצה שום קשר איתה מלבד מה שיש עכשיו. ואין עכשיו. נתתי לה פעם הבטחה ממש מטומטמת, כזו שאף אחד לא באמת מצפה ממך לעמוד בה, אבל אני שומר עליה כאילו היתה אוצר.
 
ה י א מחרפנת אותי. ואני מתחרפן ממנה בקלות. היא המשקה האלכוהולי שלי; בכל פעם שיש בינינו אינטראקציה יש לי הנגאובר מטורף למשך כמה דקות. אני רוצה שהיא תיעלם לי מהחיים, אבל לא מסוגל לחשוב מה יקרה אם אני לא אראה אותה לעולם. והדבר הכי טוב בכל הסיפור הזה הוא שאין לה ולא יהיה לה שמץ של מושג מה עובר לי בראש, בעמוד השדרה או בישבן, כי אין לי כל כוונה לספר לה. זה הסוד הפרטי שלי. זו הפנטזיה הכי תמימה שבנאדם יכול לבקש. זה פשוט לא באמת קיים.




* כל השמות ב'אם יש גן עדן' בדויים, אבל כל הסיפורים והמחשבות אמיתיים. באלוהים.


עוד "אם אין גן עדן"
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by