בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
השנה הראשונה 
פיפי קקי ולישון 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages)    
השנה הראשונה |
 
מיכל הרפז, red

כיצד תעברו בשלום את תהליך הגמילה, מתי תדעו שילדכם מוכן פיזית ורגשית וכיצד לא תיפלו קורבן למיתוסים אימתניים? למיכל הרפז כמה עצות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
(צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) תהליך משותף להורים ולגננת
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) תהליך משותף להורים ולגננת   
הגמילה מטיטולים יכולה להיות תהליך איטי, מעייף ומסורבל. בכל זאת הרי מדובר בשינוי סדרי עולם, יציאה ממסורת מוכרת וכניסה לעולם חדש ומאיים. הילד שרגיל להיות עטוף ביצירה הטבעית שלו מיום היוולדו אמור להיפרד מהריח, מהחמימות, לשלוח את הפיפי והקקי הכל כל מוכרים אל הלא נודע. זה לא פשוט רגשית, פסיכולוגית וחברתית. איך הופכים את הגמילה לא רק לנוחה ונעימה, אלא גם מעצימה ומקדמת עבור הילד? דרך תהליך שמעניק לילד תחושת ביטחון, עצמאות, וכוחות להמשך הדרך, תגלו שפע של סבלנות, בעיקר מודעות ושיתוף פעולה עם הגן.
 

מתי כדאי לגמול ילד מטיטולים?

(צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) אל תמשכו לגיל מאוחר
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) אל תמשכו לגיל מאוחר   
"גמילה" בהגדרתה שחרור מהרגל או התמכרות, שמזיק או מפריע לתפקודינו. מבחינת הילד מדובר בתהליך מורכב. עד היום הוא הורגל לעשות את צרכיו בחיתול, ופתאום משהו הִשתנה. אם הפרשותיו יקרות - מדוע מורידים את המים? אם משהו נופל מהגוף - מי יודע מה עוד יעלם? אם הקקי יקר כל כך - מדוע לא אוהבים את ריחו? אם הוא אוהב את אמא ואבא - מדוע שלא ייתן להם שי בצורת פיפי או קקי על ברכיהם?

על השאלה מתי כדאי להתחיל בתהליך הגמילה אין תשובה מקובלת ומוסכמת. מחקר שנעשה בנושא גיל הגמילה, הראה כי בשנת 1961 רק 10% מבני השנתיים וחצי לא היו גמולים עדיין, בעוד שבשנת 1977, 78% מבני שנתיים וחצי לא היו גמולים. כלומר בדור האחרון הושפעו השינויים בגיל הגמילה מתיאוריות פסיכולוגיות, אווירת דמוקרטיה במשפחה, עבודתן של אימהות מחוץ לבית וזמינותם של חיתולים חד פעמיים. הציפייה היא שילד עד גיל 3- ½3 ייגמל ביום, ועד גיל 5 ייגמל בלילה.

אם כן - מתי נכון להתחיל? בעצם כבר התחלנו. ברגע שההורה מקשר את החלפת החיתול לניקיון הצרכים הוא יוצר קישור אסוציאטיבי ביניהם. ובכל זאת לא רצוי להאיץ את התהליך וללחוץ על הילד. הוא עלול להתנגד לגמילה, לפתח תחושות של כישלון ודימוי עצמי נמוך, לפתח שינויים במצבי הרוח, לסבול מעצירות, להראות סימני מצוקה וחרדה כשהוא מפספס, לפתח קשיי הסתגלות, בעיות בשינה ובמקרים קיצוניים אף גילויי תוקפנות.
 

טיפים להצלחת התהליך:

 
שתפו את הגננת והתייעצו עימה במחשבה הראשונית שלכם לגמול את הילד מחיתולים. היכנסו לתהליך בסבלנות כאשר אתם פנויים מנטאלית ופיזית. לא בזמן שינויים: מעבר דירה, כניסה לגן חדש, הולדת אח.

קבעו שיחה עם הגננת, בסיכומה של השיחה קבלו החלטה משותפת מהי הדרך הנכונה לצרכי אותו הילד. חשוב ששני הצדדים ידבקו באותה דרך, כך רק באמצעות שיתוף פעולה מלא בין הצדדים- יצלח התהליך.

הפספוסים הראשונים הם לגיטימיים, הם חלק בלתי נפרד של התהליך. קבלו אותם בחיוך גדול. התייחסו באמפטיה, החליפו לילד ועברו לסדר היום הקבוע מבלי לשדר אכזבה.

השאירו את הסיר בשירותים, הוא לא צריך לבקר במטבח, בחדר המשחקים או מול הטלוויזיה.

מסרים כמו: יופי, כל הכבוד, איזה בוגר - מספיקים בכדי לתת לילד את התחושה שאנו מרוצים ממעשיו. הוא לא זקוק לגלידה או שוקולד.

יש ילדים שיוזמים את הגמילה בעצמם. אם זה בהשפעת ילדים אחרים בגן, חיקוי של אח בוגר, רגישות לרטיבות בחיתול או רצון לקבל הערכה ואהבה מצד ההורה או הגננת. אותם ילדים מבקשים שלא לחתל אותם, מבקשים סיר, או עזרה בללכת לשירותים. גמילה מתוך הנעה פנימית היא התהליך האופטימלי. היו קשובים לילד, היו זמינים, היענו לו ושתפו איתו פעולה. תנו לו תחושה שאתם מאמינים ליכולות שלו להיגמל, חזקו אתו על היותו בוגר ונבון.
 
 

בחנו את עצמכם:

(צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) לא מומלץ לגמול בעת שינויים רבים
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) לא מומלץ לגמול בעת שינויים רבים   
במידה והגמילה הייתה קצרה והסתיימה עד שבועיים דעו שילדכם היה פנוי ומוכן לה מכל הבחינות.

לחכות לקיץ/ לא נכון
זה נכון שהקור מגדיל את תדירות ההשתנה, ויכול להקשות על ההתאפקות. יחד עם זאת, לא כדאי להתחיל את תהליך הגמילה לפני שהילד בשל, רק כדי לא לפספס את הקיץ. מבחינת הילד אין לקיץ יתרון חד משמעי, ובבתים שבהם יש הסקה, ההבדל בין חורף לקיץ פחות קריטי. יש מקרים, לא שכיחים, שבהם ילד שנגמל בקיץ שב להרטיב בחורף.

גמילה קולקטיבית בגן עדיפה/לא נכון
הגישה החינוכית היום מכוונת יותר לייחודיות של כל ילד ולקצב ההתפתחות שלו. כבר לא מנסים לגמול את כל הפעוטות באופן קולקטיבי, באותו אופן ובאותו הגיל, ובמקום זאת מנסים למצוא עבור כל אחד את הקצב והאופן המתאימים. עדיין, יש לחץ חברתי שמופעל על ההורים לעמוד בנורמות חברתיות ולגמול את ילדם בגיל מסוים, וחבל.

שווה לחכות כמה שיותר עם הגמילה/לא נכון
דחייה לגיל 3, או מעבר לו, אינה מבטיחה תמיד את קיצור התהליך. הילד עשוי להתקבע בהרגל המוכר לו, ולהבין שלא מצפים ממנו להיגמל. עיכוב בתהליך מעבר לזמן הבשלות יכול לטעת בילד מסר של "אתה קטן", לנטוע תחושות של אי אמון, או חשש מתהליך הגמילה.

יש ילדים שכדאי לחכות עם הגמילה שלהם/נכון
זה נכון שעם חלק מהילדים כדאי לחכות: ילדים שנולדו טרם זמן (ולכן "חסרה להם" תקופה. ילדים שהיו חולים תקופה ממושכת בינקות, ילדים הסובלים מקשיי התפתחות (קושי בהתפתחות מוטורית, קושי בדיבור או בהבנת שפה) או מפיגור שכלי. ילדים שהאנרגיה שלהם מופנית להתמודדות עם שינויים כמו גירושים, הולדת אח, מעבר דירה, ילדים הסובלים מטראומה כמו תאונת דרכים, מוות במשפחה.

חשיבות מכרעת לשיתוף הגננת בתהליך/נכון
כדאי לשמור על העברת מסרים אחידה. אם הגננת סבורה שיש להמתין, הקשיבו לה. מסרים כפולים יבלבלו את הילד ובמקום לקדם אותו, יקשו על התהליך.

מיכל הרפז, היא יועצת חינוכית ופדגוגית לגני ילדים
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by