בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות המשפחה 
זרקו עצם 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) בדיקת דם פשוטה   
בריאות המשפחה |
 
לימור גריף

מדוע המאגר הישראלי והעולמי יחד, אינו מצליח ברוב המקרים לספק תורם מתאים לתרומת מח עצם? למה אנו כל כך חוששים מבדיקת דם פשוטה והאם ללא מוח העצם חיינו הבריאותיים יפגעו? פרופ' ראובן אור מבטל את כל המיתוסים בנוגע לבדיקה הפשוטה ביותר ומנסה לעורר בכם רגשות חמלה

הסרט כנגד כל הסיכויים, ישודר ביום חמישי, 21:00, בערוץ 10

 
 
 
 
 
 
 
 
 
(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) כך מתחילה השתלה פשוטה
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) כך מתחילה השתלה פשוטה   
כשאנו שומעים את הביטוי מח עצם, הרבה לפני שאנו מזעדזעים מחיבורו למילה – תרומה, עולה בראשנו קונוטציה של מוח, עמוד שדרה, נוזל שדרה, עצמות, כאבים ומחלות קשות, לא עלינו. אך האמת היא שמח עצם מושתל מאדם בריא לאדם חולה, בעיקר למטרת ריפוי מחלות דם, ביניהן, סרטן, אנמיה, מחלות גנטיות קשות ועוד. השתלת מח העצם בכל אחד מן המקרים הרפואיים, עשויה להגדיל את סיכויי הריפוי של החולה ממחלתו. אז מדוע אינינו נרתמים לבדיקת דם פשוטה?
 

סקירת מח

 המאגרים הישראלים זוכים לרייטינג גבוה. הרקע הגנטי בעם היהודי הוא מאוד גבוה ולכן הרבה תורמים נמצאים מתאימים כתורמים להשתלה 
מח-עצם הוא רקמה המצויה בחלק הספוגי של העצם. בתקופת הילדות מח העצם נמצא בכל עצמות הגוף. עם ההתבגרות הוא מתרכז בעיקר בעצמות האגן ועמוד השדרה. רקמה זו מורכבת מתאים שונים אשר מקורם מתא אב אחד. התוצרים העיקריים של תאי האב במח-עצם הם: תאי דם אדומים המובילים חמצן לרקמות לרקמות הגוף; תאי דם לבנים המגינים על הגוף מפני זיהומים הנגרמים על ידי נגיפים וחיידקים; טסיות דם הגורמות לקרישת דם; תאים נוספים הנלחמים בגורמים מזיקים זרים שפולשים לגוף; תאים המשמשים כמפרקי עצם, השותפים בייצוב העצם. כל אלו מעידים על מח-עצם בריא ותקין. תקלה או הפרעה כלשהי בתפקודו עלולה להיות קטלנית עבור בן אדם.

פרופ' ראובן אור – מנהל המחלקה להשתלת מח עצם במרכז הרפואי האוניברסיטאי של הדסה עין כרם מקטלג את מח העצם כבית החרושת המופלא של הטבע, שמייצר בגופינו את כל מה שאנו זקוקים לו. "בית החרושת הזה נמצא בתוך העצמות הגדולות שלנו" מסביר פרופ' אור ומוסיף כי העצמות הגדולות בגופינו נמנות עם עצם הגולגולת, עמוד השדרה ועצמות האגן.
 

מלאכת הייצור

 
פרופ' אור מתקיל ושואל: כמה כדוריות דם אדומות נוצרות בגופינו בכל שנייה? כבורה שלא ממש חותרת לכיוון התשובה, הופתעתי לגלות כי במצב נייח קבוע, נוצרות בגופינו 3 מיליון בשנייה. פרופ' אור מוסיף: "24 שעות ביממה, 365 יום בשנה, עד 120". אופטימי מידי? הכדוריות הלבנות שמגינות עלינו מפני חיידקים – מיוצרות באיכות של 120 אלף בשנייה, אנחנו מוגנים ומוצפים. אם כן מתי חלה בעיה? "חס וחלילה אם אדם סובל מדלקת חיידקית למשל דלקת ריאות, אז הייצור של הכדוריות יכול לעלות פי אלף בשנייה". כיצד הדבר מקביל למח העצם? מח העצם, מסביר פרופ' אור, הוא מעין רקמה ספוגית שבה כל הזמן זורם דם, התאים הבשלים שצריכים להשתחרר כל הזמן לזרם הדם, יוצאים החוצה מן העצם לזרם הדם הכללי.
 
 

קיצוניות יתר

 אחוזי ההצלחה במחלות הלא ממאירות עומד על למעלה מ – 80% הצלחה. לגבי המחלות הממאירות עדיין אחוזי ההצלחה תלויי גיל וסוג המחלה, סביב 50%. 
גם במצב של דלקת חיידקית, נראה כי גופינו כמכונה משומנת היטב, יודע לעשות את מלאכתו נאמנה ולהגן על עצמו. אם כן, מתי אדם זקוק לתרומת מח עצם? "מכיוון שהמערכת הזו כל כך מתוחכמת ועובדת ביעילות, היא גם חשופה לתקלות כמו: בעיות של חוסר עמוק בייצור מח העצם (אנמיה אפלסטית), מצבים של מחלות גנטיות למשל מחלה שפוגעת בתינוקות, או אנמיה חריפה כרונית שגורמת לילד להיות תלוי בעירוי דם, תינוקות בועה שנולדים ללא מערכת חיסון, מחלות ממאירות של מח עצם – לוקמיה, לימפומה, ועוד.

כיצד נעשית פעולת ההחלפה? "הסילוק של מח העצם החולה נעשה על ידי תרופות כימותרפיות או לפעמים גם בשילוב עם הקרנות". המטרה הסופית בתהליך החיסול היא לסלק את כל מה שמח העצם מייצר. בדרך כלל הטיפול המכין להשתלה נמשך בין 8-10 ימים, ולאחריו מבצעים את ההשתלה. כיצד נאסף השתל? תלוי בתורם, מסביר פרופ' אור. הדרך האחת היא היישר מעצמות האגן האחוריות – עם מזרק ידני – אין בכך שום סיכון, רק עניין של כאב, ואם האזור מורדם גם לא חשים בכאב. הגישה השנייה שיותר מקובלת בעשור האחרון – היא לגייס את תאי מח העצם הראשוניים שנקראים תאי שורש, תאי גזע בתרגום מופשט, אל תוך הדם ההיקפי – ובתרגום פשטני – הדם נשאב מהתורם לתוך מכונה שמרכזת רק את תאי מח העצם היעילים, ושאר הדם חוזר אליו דרך היד השנייה. סירקולציה פשטנית? אולי כך זה נשמע, אך היא בהחלט מורכבת ויעילה.
 

האם בך גלום הפוטנציאל?

מי יכול לתרום לחולה? "אח או אחות בקרבת החולה שנמצאים מתאימים, או לעיתים נדירות אחד ההורים, או תורם מתנדב. אצלנו בארץ קיימים שני מאגרי תרומת מח עצם: האחד של ברכה זיסר והשני בהדסה עין כרם". את פועלה של ברכה זיסר תוכלו לפגוש בסרטה הדוקומנטארי של אורנה בן דור –"כנגד כל הסיכויים" שישודר ביום חמישי, 21:00, ערוץ 10, שידבר על פועלה למטרות איסוף תרומות.
מקור טבעי ונוסף, אותו מציין פרופ' אור בהתלהבות הוא בהזדמנות חד פעמית שחלה מיד לאחר לידת תינוק, מה שנקרא בנק דם טבורי, כאשר האיסוף מתבצע מחבל הטבור והשלייה. "כל הדם של העובר הוא כמו מוח עצם, רק אחרי הלידה, הדם של התינוק מתיישב בעצמות ונשאר שם". אם כן, למה מלאכת הקודש הזו לא נעשית עם כל אישה ואישה? "התהליך יקר יותר מלבדוק מתנדב: חל איסוף, בידוק ושימור של המנה, שיכולה להישמר עד 20 שנה". אך כאמא וכאישה, אני יודעת שקיימת מודעות גבוהה בנושא, לפחות בחמשת השנים האחרונות. "המודעות גבוהה בגלל שיש הרבה שיווק של בנקים אישיים פרטיים. מה בנוגע לבנק ציבורי?"

פרופ' אור מספר כי הוא הקים מיזם בהדסה, בשיתוף פעולה עם מגן דוד אדום, במטרה לבנות מאגר של מנות דם ציבוריות. האם בכל לידה שלא נאסף בה דם טבורי, מח העצם הולך לפח? הרי במדינת ישראל מתרחשות כל כך הרבה לידות. כיום במיזם של פרופ' אור יש למעלה מ – 2000 מנות, אך כדי שהן תעזורנה לכל נזקק הסבירות נמוכה, בשל הבעיות התקציביות שמשתלטות על העניין (מרבית התקציב מיועד להקפאה עצמה).
 

האם יש קשר לסוג הדם שלנו?

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) איסוף דם טבורי הדרך הטבעית ביותר
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) איסוף דם טבורי הדרך הטבעית ביותר   
"בדיקת התאמה נעשית על תאי דם לבנים שקשורים למערכת החיסון, שם נמצאת האינפורמציה של התאמת רקמות. מערכת החיסון שלנו מכירה את כל הרקמות שלנו כחלק מהגוף. אין קשר בין סוגי דם. סוג הדם מתחלף לסוג הדם של התורם לאחר ההשתלה, וגם החומר התורשתי של מח העצם משתנה לזכר/נקבה".

איך נבדקת קליטת מח עצם אצל החולה? "דרך בדיקת דם פשוטה או בדיקת מח עצם. ההשתלה עצמה מתבצעת דרך זרם הדם, מהווריד, התאים עצמם יודעים דרך זרם הדם לחזור חזרה לעצם, לעשות את תהליך ההפוך ולהתיישב שם מחדש. בעגת החולים – "להתנחל"".
 

הכירו גם את הסיכונים

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) רק ילדים מעוררים בכם חמלה?
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) רק ילדים מעוררים בכם חמלה?   
הקליטה של מח העצם מתבצעת לאחר כשבועיים שלושה, ועלולים לחול סיבוכים שונים: דחייה של השתל, מאחר ועד הקליטה המלאה הגוף בדיכוי חיסוני, ישנה אפשרות של זיהומים קשים. סיבוך עיקרי – "מאחר בהשתלת מח עצם אנו בונים מערכת חיסון חדשה שבאה ממקור התורם, יכול להיות מצב שמערכת החיסון החדשה תתקיף את גוף המקבל – ואז נוצרת מחלה חדשה שנקראת מחלת השתל כנגד המקבל – שמופיעה כפריחה בעור, בעיות בכבד, בעיות קשות במערכת העיכול, באיזו מערכת שהמחלה פוגעת. בערך בשליש מהחולים חל הסיבוך הנ"ל".

שאר הסיבוכים מופיעים בשכיחות נמוכה, בעוד הסיבוך הרביעי , הוא שלאחר ההשתלה יש סכנה שהמחלה היסודית עלולה לחזור. כאמור - הישנות של המחלה בעיקר כשמדובר במחלות ממאירות. בדרך כלל בטווח של שנתיים. פרופ' אור מבהיר שהסיכונים לא בהכרח פוגעים בכל חולה, תלוי בגילו ובסוג המחלה שלו.
 

בזבוז תרומות?

לאחר קמפיין זועק וקורע לב של ילד קטן ותמים שזקוק להתשלת מח עצם, ופרויקט ארצי שנתרם כולו למטרת איסוף הבדיקות לשם התאמה, האם יכולותו של המאגר לגדול אכן מציל נפשות נוספות? האם עתידם של חולים נוספים תלוי בכל התרמה שיווקית מחודשת?לאן נעלמות שאר התרומות?
"כל המידע נכנס לתוך מאגר ממוחשב והנתונים זמינים עבור כל מרכזי ההשתלה בארץ ובעולם, וכך בעצם ניתן לאתר תורמים. זהו מפעל בינלאומי. למאגרים הישראלים יש מענה מאו גבוה, והם גם זוכים לרייטינג גבוה. הרקע הגנטי בעם היהודי הוא מאוד גבוה ולכן הרבה תורמים נמצאים מתאימים כתורמים להשתלה".

במאגר הישראלי והבינלאומי יחד יש למעלה מ – 12 מיליון בני אדם שנבדקו, ונאמר שביום התרמה מיוחד אנו מצליחים להוסיף למאגר עוד 30,000 אנשים, מספר פרופ' אור ומוסיף כי מבחינה סטטיסטית זו טיפה דלוחה בים. "מי שאין לו תורם מתאים במאגר הקיים, הסיכוי שיימצא תורם חדש דרך התוספת של תרומה חדשה, באופן סטטיסטי מאוד קטן. ולעומת זאת זה כן יעזור להרבה חולים אחרים בעתיד".
 

תפסיקו לחשוש

האם תרומת מח עצם היא מסוכנת לתורם? "הציבור צריך לדעת שהתרומה בטוחה לחלוטין, יש בה כמובן המון אנושיות, אך אין בה שום סיכון. יש לי תורמת שתרמה פעם אחת לאחותה ועקב כך נכנסה למאגר ולאחר כשלוש שנים נמצאה מתאימה לתורם אחר ותרמה גם לו. זה נדיר שמישהו יתרום פעמיים אך אין הגבלה. מח העצם היא מערכת בלתי מוגבלת שמיוצרת כל הזמן".

אולי אחוזי ההצלחה יצילחו לעורר בכם עניין עכשיו, ולאו דווקא רק ביום שבו יבצבצו אליכם פניו התמימות של ילד שזקוק לעזרה כאן ועכשיו. אחוזי ההצלחה תלויים בהתאם למצב המחלה – המחלות הלא ממאירות עומדות על למעלה מ – 80% הצלחה. לגבי המחלות הממאירות עדיין אחוזי ההצלחה תלויי גיל וסוג המחלה, סביב 50%. אך אצל ילדים ההצלחה גבוהה יותר.

אז למה אנשים כל כך מפחדים מזה? "זה רק עניין של מודעות. אנשים חושבים שיש בכך סכנה של תחלואה מהתרומה, או חסר במוח עצם. אם היינו מבינים שייצור של כדוריות לבנות יכול לעלות פי אלף, לא היינו כל כך חוששים". פרופ' אור מסכם שבתרומה עצמה, אפילו למטרת בדיקת התאמה ראשונית יש המון חמלה, ואולי בחמלה, יש מן היכולת לרפא מחלה, בהיפוך אותיותיה, בכוונותיה, לא משנה אם הגעתם לבדיקת דם פשוטה דרך זעקה טלוויזיונית חריפה, דרך סרטה של אורנה בן דור, או דרך הכתבה הזו, תפסיקו לפחד, כולנו יכולים להציל חיים, גשו לתרום.

עוד בדוקו
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by