בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מיכל מייעצת  
ילדי האינטרוויזיה  
 
 עושים את זה בהליכה     צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages    
מיכל מייעצת  |
 
מיכל סבן

כיצד תתמודדו עם מהפכת המדיה האלקטרונית, שהפכה את הילדים שלכם לאשפי טכנולוגיה מנוסים? עד כמה להיות מעורבים ואיך בדיוק עושים את זה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עם התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הגובר במדיה האלקטרונית, מתחילים תינוקות לצפות בטלוויזיה כמעט ברגע הניתוק מחבל הטבור, ילדים צעירים שולטים ברזי האינטרנט ויודעים לפקד על דיוויזיות שלמות, לברוח מהמשטרה ולגבור על מפלצות במשחקי הטלוויזיה והמחשב השונים. בגילאים הצעירים אנו שולטים בקלות יחסית במה יצפו הילדים ובמינון, אך ככל שהם גדלים, הם יודעים לתפעל באופן עצמאי, ולא פעם טוב יותר מאתנו, את הטלוויזיה, המחשב, הפלייסטיישן וכל מכשיר אלקטרוני אחר. אנו לא תמיד יודעים במה הם צופים ועם מי ומה הם באים במגע. מכאן עולות השאלה עד כמה עלינו להיות מעורבים? ואיך ניתן להוביל את הילדים לשימוש מבוקר ואחראי במדיה האלקטרונית?
 

מישהו קרא לבייביסיטר?

אופס, כרגע פרצתי לפנטגון
 אופס, כרגע פרצתי לפנטגון 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
הטלוויזיה משמשת אותנו לא אחת כבייביסיטר, אנו מושיבים את התינוק לזמן קצר במהלך היום מול הטלוויזיה כדי לרחוץ כלים, לתלות כביסה או כל דבר אחר. כשהתינוק גדל, אנו מרגישים בטוחים לאפשר לו צפייה ממושכת יותר מול ערוצי נישה המותאמים לילדים. פעולות אלה הן שגרתיות ובוודאי שאינן מזיקות, אך אנו צריכים להיות מודעים לכך שההרגל של צפייה בטלוויזיה הוא הרגל שהולך ומתפתח ויש חשש כי בעתיד, הרגל זה יוביל לכך שרביצה מול הטלוויזיה תהיה חלק ניכר מסדר יומו של ילדנו. על כן אני ממליצה לא למהר ולחשוף את תינוקנו הרך לטלוויזיה, וגם אם אנו עושים זאת, לעשות כן בצורה מבוקרת ולזמן קצר בלבד במהלך היום.

שבט צופים

אני מאמינה, שעלינו כהורים, להיות מעורבים ככל שניתן בחיי ילדנו בכדי שנוכל להדריך אותם, לתת להם כלים ובכלל להכיר אותם טוב יותר. לכן אני ממליצה לצפות עם הילדים בתוכניות שהם אוהבים, להכיר את משחקי המחשב והטלוויזיה שהם משחקים, ולנצל את הזמנים הללו לשוחח על נושאים שונים העולים מתוך התוכניות, על תחושות ורגשות ועל המציאות כפי שהיא ולא כפי שהיא נתפסת דרך תוכניות הטלוויזיה. "ראית איך הוא נסע עם האוטו שלו בסרט, אם הוא היה עושה את זה במציאות זה יכול היה להיגמר באסון, אסור לנהוג כל כך מהר זה מאוד מסוכן. אבל בסרט הכל אפשרי", "מאוד מפריע לי שהבנות בסדרה מתעניינות רק באיפור ובגדים. במציאות זה בכלל לא ככה, יש הרבה דברים נוספים שמעניינים גם אותי וגם את חברותיי. זה נראה לי חיים כל כך משעממים כשכל מה שמעניין אותך זה רק בגדים." אני מאמינה שבמקום לשלול ולהתנגד, ובכך ליצור אצל הילדים התנגדות וחוסר הקשבה, ניתן בהחלט לראות בתוכניות ובמשחקים הזדמנות לשוחח על נושאים שונים, להקנות ערכים ולהביע את דעתנו במגוון רחב של תחומים. בנוסף לכך, רצוי לבדוק שהמשחקים והתוכניות מותאמים לגיל ילדנו ורצוי למנוע חשיפה לתכנים שלא מתאימים לגילו של הילד, מפני שלא מצויים בידיו הכלים להתמודד עם תכנים אלה.
 
 

חיים בסרט

דרך נוספת שיכולה לעזור מנסיוני, היא להכיר לילדנו תוכניות, סרטים ומשחקים שאנו אוהבים ולהזמין אותם לצפייה משותפת. "מחר משודר סרט נהדר שראיתי לפני כמה שנים, אנחנו חייבים לראות אותו יחד, זה סרט פשוט מעולה." אם אנו נתלהב מהעניין, נוכל לסחוף את ילדנו ולהוביל לכך שיהיו לנו תחומי עניין משותפים שמקובלים עלינו. "נראה לי ששנינו אוהבים קומדיות, מה דעתך שמחר בערב אני אביא לנו איזה קומדיה טובה מספריית הווידאו?"

לוח שידורים

פעמים רבות ילדים נוטים לשבת מול הטלוויזיה זמן ממושך ולצפות בתוכנית אחר תוכנית ללא גבול. אנו יכולים לקבוע משך זמן שבו מותר להדליק את הטלוויזיה בכל יום. אם אנו בוחרים בדרך זו, חשוב להקפיד להיות עקביים ולא לוותר. אם נוותר ולו פעם אחת, הדבר יוביל לכך שבכל פעם יווצר ויכוח מחודש לגבי הארכת משך זמן הצפייה. בנוסף לכך, חשוב להזכיר מספר דקות לפני סיום הזמן "בעוד כחמש דקות נגמר הזמן להיום ועליך לכבות את הטלוויזיה." בכדי לתת לילדנו הזדמנות להתארגן לכך. חשוב כמובן לפרגן ולהחמיא לכל הצלחה ולהעביר לילד את התחושה שאנו יודעים שזה קשה, אך אנו סומכים עליו שיצליח.
 

יצירת אלטרנטיבות

חולות על ריקוד מושחת
 חולות על ריקוד מושחת  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
דרך אחרת, שמובילה לדעתי לפחות עימותים, היא להציע פעילות אחרת. "נראה לי שראית היום כבר מספיק טלוויזיה, אולי נרכיב פאזל ביחד או נצייר בצבעים החדשים שסבתא קנתה לך." "כמה פעמים אפשר כבר לראות את הפרק הזה, נדמה לי שזה שודר גם אתמול, אולי במקום זה נזמין חבר?" בדרך זו אנו מבהירים לילדנו מהי הפעילות העדיפה בעינינו, ואם נחזק, נחמיא ונתמוך בו כשהוא בחר בפעילות העדיפה בעיננו, נוביל לכך שהוא ירבה יותר בפעילויות אלו.

מיקום אסטרטגי

מניסיוני, כדאי למקם את המחשב והמשחקים השונים בסלון או בחדר המשפחה. מקומות שאנו מבלים בהם יחד, ומשום כך יש לנו שליטה גדולה יותר על התכנים. נוכל להיות שותפים למידע, להביע את דעתנו ולהתייחס לנעשה. יהיה לנו קשה הרבה יותר להיות שותפים להתנהלות כאשר כל הפעילות נעשית מאחורי הדלת הסגורה של חדר הילדים. המדיה האלקטרונית תופסת חלק הולך וגדל בחיי הילדים של ימינו. אני מאמינה שבמקום להיאבק בכך ניתן להשתמש בכך לטובתנו, להכיר את הילד, להתחבר לרגשות, לשוחח על נושאים שונים ולחנך את ילדנו לערכים ונורמות המקובלים עלינו.

מיכל סבן - הדרכה ויעוץ להורים בגובה העיניים
עוד במדור - מיכל מייעצת
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by