בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות המשפחה 
היי היי היפו 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) הקפידו על תזונה מאוזנת   
בריאות המשפחה |
 
ד``ר טל פלג שולמן, נענע 10

יורדים או עולים במשקל ללא שליטה? ייתכן שאתם סובלים מפעילות יתר או תת פעילות של בלוטת התריס. על דרכי הטיפול ושילוב של תזונה נכונה באיזון הבלוטה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלוטת התריס אחראית, בין היתר, על וויסות חילוף החומרים בגוף, ולכן משפיעה על ירידה או עליה במשקל. תת או יתר פעילות של בלוטת התריס הן בעיות שכיחות בקרב האוכלוסייה, ובפרט אצל נשים. במקרים מסוימים, ניתן באמצעות התזונה, לשפר את תפקוד הבלוטה, אולם חשוב להבין כי 'מניפולציות' של פעילות בלוטת התריס, הן לא הדרך לדיאטה והרזיה בטוחה.
 

עניין של לוקשיין

 
בלוטת התריס, המכונה גם בלוטת המגן, ממוקמת בקדמת הצוואר מתחת לעור, ומפרישה את הורמוני התריס ישירות אל מחזור הדם. תפקידם העיקרי של הורמוני התריס בגוף הוא בוויסות חילוף החומרים (מטבוליזם), ובכלל זה, ישפיעו על רמות החלבונים, הסוכרים, השומנים, ועל וויסות חום הגוף.
 

הפרעות שכיחות

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) הכירו את הבלוטה
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) הכירו את הבלוטה   
הפרעות שכיחות בבלוטת התריס הן תת או יתר פעילות של הבלוטה, היפו- והיפר-תירואידיזם, בהתאמה. מצב של תת פעילות יתבטא בחילוף חומרים איטי מדי, בעוד שבמצב של יתר פעילות, חילוף החומרים בגוף יואץ.

הפרעה בפעילות בלוטת התריס אינה נדירה. כ- 5-10% מהאוכלוסייה סובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, אשר שכיחה יותר מאשר יתר פעילות של הבלוטה. גורם שכיח לתת פעילות של הבלוטה הוא חסר ביוד במי השתיה, אולם בישראל, זהו אינו המצב. הסיבה העיקרית לתת פעילות של הבלוטה בקרב ישראלים היא מחלות על רקע אוטו-אימוני. אלו הן מחלות דלקתיות בהן הגוף מייצר נוגדנים כנגד עצמו, ותוקף את רקמותיו הוא. בקרב נשים, התופעה שכיחה עד כדי פי שלוש בהשוואה למצב אצל גברים, וכ־ % 30 מהנשים מעל גיל 35 עלולות לפתח תת פעילות של בלוטת התריס.

במקרים אחרים, תת פעילות של הבלוטה יתפתח כתופעת לוואי לטיפול ביתר פעילות, או בעקבות טיפול תרופתי, או בשל פגם מולד בתפקוד התקין של בלוטת התריס. בכ- 80% מהמקרים, תת פעילות של בלוטת התריס יהיה נטול סימנים קליניים. אם בכל זאת קיים ביטוי קליני, הרי שאדם עשוי להתלונן על מגוון רחב של תופעות, ובכלל זה, חולשה ועייפות, עלייה במשקל, קשיי ריכוז, דיכאון, ירידה ביכולת הקוגניטיבית, עצירות, נפיחות בפנים וברגליים, יובש בעור ובעיניים, צרידות, וחוסר סבילות לקור.
 
 

טיפול בתת פעילות

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) בלוטת חכמה קונה נכון
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) בלוטת חכמה קונה נכון   
הטיפול הקליני בתת פעילות של בלוטת התריס כולל מתן חיצוני של תחליף להורמון המופרש על ידי הבלוטה (הנקרא תירוקסין). גורם חשוב שכדאי להקפיד עליו במצבים אלו היא התזונה, מאחר והורמוני בלוטת התריס מכילים יוד ואת החומצה האמינית טירוזין.
חדוה בן משה, דיאטנית קלינית ומאמנת אישית, מסבירה כי מקור מצוין ליוד הוא המלח השולחני, שבו קיימת תוספת של יוד ביחס של 70 מיקרוגרם יוד בכל גרם מלח. בעצם, זהו המקור העיקרי של היוד בתזונה. לדברי בן משה, ההמלצה לצריכת יוד היא ל- 150 מיקרוגרם, כך שצריכה של כ-2 גרם מלח, תספק את הכמות המומלצת לצריכת יוד. יחד עם זאת, מדגישה בן משה, מומלץ לא לצרוך יותר מכפית מלח אחת ביום, שהיא כ- 6 גרם מלח, מאחר ועודף מלח עלול להעלות את לחץ הדם.

בישראל, יוד מצוי גם במי השתיה, אולם מים מותפלים אינם מכילים יוד. מקורות תזונתיים נוספים ליוד כוללים מזונות מהים, כגון אצות חומות, סרטני ים ופירות ים, סרדינים ודגי ים מלוחים. יחד עם זאת, אם תת הפעילות של הבלוטה אינה על רקע מחסור ביוד, אלא למשל על רקע אוטו-אימוני, הרי שצריכה מוגברת של יוד לא תסייע בפתרון הבעיה. מאידך, קיימים גם מזונות המכונים גויטרוגנים, מהם יש להימנע במקרה של תת פעילות בלוטת התריס. מזונות גויטרוגנים, מפרטת בן משה, כוללים לפת, כרוב, כרובית, צנון, צנונית, ברוקולי, קולרבי, עלי חרדל, שורש קסווה, פולי סויה, בוטנים, צנוברים ודוחן, אולם בישול ימנע את ההשפעה הגויטרוגנית.

גם אבץ וויטמינים מקבוצת A ו - E , וכן קומפלקס B ו-C , תורמים ליצור הורמוני בלוטת התריס, ולכן חשוב להקפיד לצרוך גם אותם בכמויות מספקות, מאחר ומחסור עשוי לגרום לירידה ברמות של הורמוני בלוטת התריס. בן משה ממליצה להקפיד על הכמויות הבאות: אבץ - 30 מ"ג, ויטמין 25000 - A יחב"ל וויטמין E - 400 יחב"ל ,ויטמיני 50 - B מ"ג וויטמין C - 1000 מ"ג.
 

פעילות יתר

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) השכיחות גבוהה יותר בקרב נשים
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) השכיחות גבוהה יותר בקרב נשים   
כאמור, מצב של פעילות יתר של בלוטת התריס, שכיח פחות. 'המחלה על שם גרייבס (Graves’ Disease), היא השכיחה בקבוצה זו, ושכיחותה בקרב נשים, ובכלל זה נערות צעירות, גבוהה פי שמונה עד עשר משכיחותה בקרב גברים. יתר פעילות של בלוטת התריס תתכן גם בעקבות גידול, או כתופעת לוואי של טיפול בתרופות אחרות. יתר פעילות של הבלוטה תתבטא בעצבנות יתר, ירידה במשקל, הזעת יתר, נשירת שיער, דפיקות לב, שלשול, וכן רעד בידיים ועיניים בולטות, והגדלה של בלוטת התריס עצמה, מצב המכונה גויטר, או בעברית, זפק.

במקרה זה, הטיפול עשוי לכלול טיפול תרופתי שמטרתו לעכב את ייצור הורמוני הבלוטה, או טיפול ביוד רדיואקטיבי שמטרתו הרס הבלוטה. תופעת לוואי שכיחה של טיפול זה היא תת פעילות של הבלוטה. אפשרות נוספת היא כריתת חלק מהבלוטה באמצעות ניתוח. מאחר שהורמוני בלוטת התריס מכילים יוד, מקובל לחשוב שצריכה מוגברת של יוד תגביר את פעילות הבלוטה. בעבר נעשה ניצול ציני כמעט של הלך מחשבה זה, כדי לעודד צריכה של מוצרי דיאטה מבוססי יוד. אולם, גם אם חסר ביוד אכן גורם לתת פעילות של הבלוטה, עודף יוד אינו גורם ליתר פעילות שתתבטא בירידה מואצת במשקל. במידה מסוימת, טיפול מסוג זה עלול להשיג תוצאה הפוכה, מאחר ועודף יוד לאורך זמן יחליש את תפקוד הבלוטה. לאורך זמן, עשוי להתפתח מצב של היפו-תירואידיזם, או תת פעילות של הבלוטה, שיגרור עמו ירידה במטבוליזם, ובעקבותיה, עליה במשקל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by