בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים 
אמאל'ה איזה פחד 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) מה עושים עם היצור התמים הזה?   
הורים וילדים |
 
רביד פלג

מהם הפחדים הגדולים של אמהות? עין הרע, איבוד ילד, מחלות קשות, ניכור חברתי ועוד. על אמהות, פחדים ומה שביניהם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) שחס וחלילה לא תמעד
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) שחס וחלילה לא תמעד   
על משקל 'נכנס יין יוצא סוד', 'יוצא תינוק – נכנס הפחד'. מילא היה זה פחד אחד, יחיד, עוצמתי ככל שיהיה, הוא עדיין 'רק' אחד. אך לא כך. אוכלוסיית האמהות מסתובבת עם מזוודה בלתי נראית המכילה צבר של פחדים, מלווים אותן כשומרי ראש צמודים - 24/7. יש מי שהפחד הוא שמניע את פעולותיה, ויש מי שעבורה הוא כתמרור של אזהרה, נקודות בזיכרון ששומרות על ערנות. מהם הפחדים הכי גדולים של האמהות? מה מסתתר מאחורי הפחד מהכיליון? כיצד הפחדים נוגעים בחוויות האישיות של האמהות? על אמהות, פחדים ומה שביניהם.
 

שקט שיהיה פה

 
יש מן קשר של שתיקה בין ה'פחד' לבעליו. מעין הסכם שאומר, 'נכון, אתה כאן, אך אם לא אשוחח איתך או אודותיך, תעלם'. חמורה מכך התחושה כי אם חלילה אזכירך, תראה בכך הזמנה ותתממש. אחרת כיצד תוסבר תופעת הגירוש האישי, שמבצעת כל אם, בראשית, מהלך וסוף אזכורם של הפחדים? בין אם ה'טפו טפו' המוכר, ובין אם, "תרשי לי אבל אעדיף שלא להרחיב בנושא". אמהות רבות פוחדות מהפחדים. שתיים אפילו סרבו לשתף פעולה, הן, לדבריהן 'פותחות פה רק אצל רופא השיניים'.
 

השְליטה השַליטה

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) סומכת רק על עצמי
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) סומכת רק על עצמי   
רבות מאלו שכן הסכימו לשתף התגלו כחובשות את כתר השליטה. הן פוחדות מכל מן המצבים בהם השליטה לא תהיה בידן וילדיהן יגדלו תחת שרביטו של אחר. גם אם זהו האבא, עליו הן במקרה הטוב סומכות, הן עדיין טובות ממנו במיני דברים ופעולות. "אני קשובה ממנו, מגיבה נכון יותר לילדים. אני חוששת שהם לא יגדלו כמו שאני חושבת שהם צריכים לגדול", אומרת אם לארבעה, שהתפטרה מעבודתה בתחום ההיי-טק עם לידת בתה הבכורה ובחרה להישאר בבית עד אחרון ילדיה. "אני מעניקה להם רשת של בטחון, שבהעדרי היא אולי תאבד". אם לשלושה מודה כי הפחד הגדול מכל טמון בעובדה ש"אין אף אחד בסביבה שאני סומכת עליו שיוכל לגדל את ילדיי, אם חלילה יקרה משהו לי ולבעלי. דרכי החינוך של הורינו שונים מאד מדרכי, ולא הייתי רוצה כי ילדיי יחיו תחת חסותם". הפחד הגדול מציב בראש את הילדים, את שאלת קיומם והתמודדותם נוכח היעדרותה של האם.
 
 

ללא מוצא

"איך אפשר לחיות אחרי שמאבדים ילד?", אמרה אחת האמהות והעלתה את הפחד הכרוך בהתמודדות שלה עצמה עם סיטואציה כואבת וקשה. "לא נראה לי שאהיה מסוגלת להמשיך לחיות לאחר דבר שכזה", הוסיפה. הפחד מהתמודדות עם אובדן של ילד מדומה לכיליון. בהיותו הפחד העז מכל, מעטות הסכימו לשתף במחשבה הנתפסת כבלתי אפשרית - של חיים לצד אובדן של היקר מכל.
 

חוזר חלילה

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) האם היא תהיה מקובלת חברתית?
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) האם היא תהיה מקובלת חברתית?   
לאחר אזכור הפחדים המערבים, אובדן של מי מהצדדים, תפסו מקום הפחדים הנובעים משחזור החולשות והחוויות הכואבות לאמהות עצמן, בהיותן ילדות. אם לשניים הזכירה את הפחד מקשיים בתחום החברתי, "אני חוששת שהם לא יהיו מקובלים מבחינה חברתית, שיחושו בדידות, שיתקשו למצוא אהבה. אני אישית חוויתי קשיים חברתיים שלא הייתי מאחלת אותם לילדיי. זה הרי תמיד עובד ככה, אני חרדה בנושאים שהיו קשים לי במיוחד". אם נוספת לשניים הזכירה את הפחד מחרם חברתי והעובדה כי בניה יהיו לצחוק בעיני קבוצת השווים.
 

זה לא הוא זו אני

המשימה ההורית מציבה את האם בתפקיד רב אחריות, המעצב, בונה ומתווה את דרכם של הילדים. פחדים רבים של אמהות קשורים לכישלונותיהן בתפקיד. "אני חוששת לפספס משהו שקשור בילדים, כלומר לפספס שאחד מהם מתקשה במשהו ומתוך כך ייגרם לו נזק. אני חוששת שלא אשים לב שעובר עליו משהו, שלא אהיה מודעת מספיק לראות את זה וחלילה יהיה מאוחר מדי. עוד יותר מכך, אני פוחדת שהילד יאותת, יגיד ואני לא אתייחס מספיק. מפחידה אותי מאד המחשבה שהם יתמודדו לבד עם משהו נורא ואני אפספס את האפשרות לעזור להם כי הם פחדו לספר לי. האחריות על כך היא שלי, אני צריכה לדאוג לערוץ תקשורת פתוח".
 

אמא מאכזבת

"אני חוששת לאכזב את הילד שלי", אומרת אם אחרת, "קראתי לא מזמן על ילד שהתאבד, שזה נחשב בעיניי לכישלון נוראי בתור אמא. גם אם זה לא תמיד נכון בפועל, ההרגשה שלי היא שאת אותה אם מלווה תחושה שהיא יכולה הייתה לעשות משהו כדי למנוע". אם שלישית מדגישה את החשש מהיותה בלתי מספיקה. "יש בי פחד שלא אהיה חמה מספיק, תומכת, שלא אציב מספיק גבולות שהילדים זקוקים להם, שלא אדע להתמודד עם גיל ההתבגרות שלא אשמש דוגמא מספיק טובה עבורם".

"עוד לא נולד האנס, הרוצח, הפושע, שאין לו אמא", מעזה לזעוק אחת האמהות. "עד כמה שאנחנו מנסות לעשות עבודה טובה, אף פעם אין לדעת לאן יובילו החיים את הילדים שלנו. אין מנוס מן המחשבה 'איזה מן איש יהיה הבן שלי לכשיגדל?'. תמיד ישרור הפחד שמא אהיה בין האמהות של אותם אנשים פורעי חוק".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by