בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
מקללת כמו אמא  
 
 חיים ומוות ביד הלשון    צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages    
הורים וילדים  |
 
מאיה אילה שמש, RED

מילים, התנהגות, הבעות פנים ואפילו רגשות - את הכל הם סופגים ומגיל מאוד צעיר. אבל מה עושים כשהם מאמצים לעצמם דווקא התנהגויות אלימות ומוסיפים ללקסיקון קללות ומילים כמו: שיט, יא-ווילי ופאק? עלינו כמודל לחיקוי ועל ילדינו התמימים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"למה הגדולים לא לומדים מהקטנים לשחק תופסת קלאס או מחבואים", שר דודו זכאי בפסטיבל שירי הילדים בשנת 1974. אז אולי באמת אנחנו לא לומדים מספיק מהילדים שלנו, אך מה שבטוח זה שהם לומדים מאיתנו ומהחברים שלהם. אז נכון שמדובר בלמידה שתורמת להתפתחות שלהם, אך מה עושים כשהגוזלים שלנו מחקים התנהגויות שליליות? על כך משיב ד"ר דרור אורן, פסיכולוג קליני וחינוכי, מדריך, מנהל המכון לטיפול וייעוץ רגשי במרכז הקליני הבין תחומי, אוניברסיטת חיפה.
 

תורת החיקוי

ככה לא מתנהגים
 ככה לא מתנהגים 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
ד"ר אורן מסביר שחיקוי מתבצע כשילד מבחין בפעולה שהסביבה עושה ומחליט לאמצה. וכן, הדבר יכול להתרחש גם באופן לא מודע. החיקוי מתחיל מגיל צעיר מאוד ואף יש הטוענים שכבר בגיל מספר שבועות (חלק מהחוקרים סבורים שחיוכי הפעוט, שגורמים לנו לאושר כה רב, הם לא יותר מאשר חיקוי). אנחנו מתחילים לראות בחיקוי כבעיה כשהפעולה שהילד מאמץ לעצמו היא פעולה שהסביבה לא אוהבת (קללות, התנהגות אלימה ואפילו מקרה שבו אחד הילדים במשפחה חולה ואחיו מחקה אותו). ד"ר אורן מסב את תשומת ליבנו כי הסביבה היא זו שנותנת את ההקשר, והיא זו שקובעת אם הפעולה חיובית או שלילית, ואל תשכחו שפעולה חיובית בסביבה אחת יכולה להיתפס כלא חיובית בסביבה אחרת ובעצם תלוית הקשר תרבותי. אם בעינינו, ההורים, התנהגות הילד נחשבת כדפוס שלילי, בעיני הילד וחבריו אותה התנהגות יכולה שלא להיתפס בצורה כזו ואף להיפך. ילד שדוחף בגן, בניגוד לעמדת הבית, יכול לקבל חיזוק חיובי מחבריו.

לא מעניין אותי מה עושים החברים שלך

ד"ר אורן מסביר שבאופן כללי לא מומלץ לומר לילד משפטים בסגנון: "אל תתנהג כמו...", כיוון שכך מתייחסים לילד ממנו נלמדה ההתנהגות, בעוד שעדיף להתייחס להתנהגות עצמה. לדבריו, עדיף לומר: "לא נכון שתתנהג כך". ואם הילד שואל אתכם למה ליאיר מותר? אתם בהחלט יכולים לענות לו שהוריו של יאיר מגדלים אותו על פי דרכם, ושאתם מגדלים אותו, לפי הדרך שנראית לכם נכונה. אגב, העצה הזו נכונה גם לנושאי הגבולות ולגידול מתבגר.
 

מטומטמת אחת

 
במקרה שהילד מחקה קללות שלמד בגן, ד"ר אורן מציע לומר לילד :"ככה לא מקובל שתדבר", ואם הילד עונה שכל חבריו מדברים כך, אפשר לומר: "עם חברים שלך זה אולי עניינך, למבוגרים לא מדברים ככה". ד"ר אורן מציין שמשפט בסגנון של: "בגן אתה יכול לדבר ככה בבית שלנו - לא", יכול להעביר מסר מעט בעייתי, כיוון שכך אנחנו למעשה אומרים שהבית מדבר אחרת מהסביבה. לכן עדיף לומר: "ככה לא מדברים למבוגרים". ובמקרה שמדובר בקללות שאתם מעוניינים שהקטן יוציא מהלקסיקון, אתם יכולים לאסור עליו לומר אותן, אבל קחו בחשבון שייתכן שמחוץ לבית זה לא יעבוד.
 
 

אמא, אני ארצח אותך

יש דברים שלא אומרים לאמא
 יש דברים שלא אומרים לאמא 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
במקרה שהילד מחקה משפטים אלימים כמו: "אני ארצח אותך". ד"ר אורן ממליץ לנו לשאול את הילד למה הוא התכוון. בדרך כלל מדובר בכעס, כיוון שלא אפשרנו לו דבר מה שביקש, ולכן אפשר ללמד אותו שפה חדשה: "אם אתה כועס, תגיד:'אני כועס'". בנוסף אפשר להסביר לו שלא הורגים מישהו רק מפני שלא קיבלנו ממנו מה שרצינו. ד"ר אורן מציע לומר: "אתה לא תרצח אותי, אתה לא תהרוג אותי, אתה גם לא מתכוון לזה, ואם אתה כועס תגיד: 'אני כועס'". עוד הוא מדגיש, כי לתגובת ההורים יש השלכות על התנהגות הילד בסביבה שמחוץ לבית. "אם ההורים יתעלמו מכך ולא ילמדו את הילד להשתמש בשפה אחרת, כשהילד יגיד את הדברים בחוץ, יהיו לכך השלכות שיתכן ויהיו מאד לא רצויות, וניתן למנוע אותן אם מגיבים".

האקדמיה החדשה ללשון

במקרה שהילד אימץ לעצמו מילים וביטויים שלא שגורים בביתכם כמו :יא-ווילי, שיט ופאק, חוץ מלבדוק למה זה מפריע לכם, ד"ר אורן מציע לכם שוב ללמד את הילד שפה חדשה ולשאול אותו למה הוא התכוון. "אפשר ללמד אותו שכאשר קורה לנו בבית משהו לא נעים, אנחנו אומרים, למשל, אוי ואבוי, ולהסביר שבאנגלית אומרים ככה, בערבית אומרים אחרת ואצלנו אומרים: 'אוי ואבוי'". ד"ר אורן מזכיר לנו לא לשכוח שבבתים אחרים כן מקובל להשתמש במילים האלו. עוד הוא מסביר, שכשילד משתמש במילים כמו שיט ופאק, הוא בדרך כלל לא יודע מהי המשמעות שלהן ולכן אפשר להסביר לו: "אתה רוצה שנדבר קקי פה? קקי שם?", לדברי ד"ר אורן, השאלה מצחיקה את הילד (ובטח גם אתם העלתם חיוך), כיוון שזה קצת מביך לדבר כך על קקי. ד"ר אורן מציע להסביר לילד שמדובר במילה לא כל-כך יפה שמביעה אי שביעות רצון, ושאולי עם חברים אפשר להשתמש בה אבל עם מבוגרים בהחלט לא.
 

יאללה מכות

במקרה שהילד שלכם אימץ לעצמו התנהגות אלימה והתחיל להרביץ, ד"ר אורן דווקא מציע לא לומר לו:"אל תרביץ", כי אם למשל נלמד את הילד לא לנקוט בשום אופן באלימות, מה יקרה כשאדם זר יתקוף אותו ברחוב או ינסה להכניס אותו לרכב? "המסר הנכון לומר לילד הוא שאלימות היא לא דרך, ושבדרך כלל לא נשתמש באלימות. מתי כן? כשאתה מגן על החיים שלך". במקרה שהילד מספר שדחפו אותו בגן, ולכן דחף בחזרה כדי להגן על עצמו, למדו אותו לפנות למבוגר האחראי - הגננת. אך מוטב להסביר שבמקרה בו אין מבוגר אחראי, הוא יכול להשתמש באלימות בכדי להגן על עצמו. "הדברים כאן אינם גורפים ומקום ההורים הוא לכוון מתי ההתנהגות נכונה ומתי לא".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by