בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
תזונה ומשקל 
מתוקים מדי  
 
 מתוק לו מתוק לו     צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages    
תזונה ומשקל |
 
מאיה אילה שמש, RED

מה אתם עושים כשהילד שלכם מבקש עוד ועוד תוספות? ומה אתם עושים כשהוא מבקש עוד ועוד ממתקים? מגבילים? על ילדים שאוהבים לאכול, על מיתוס כמות תאי השומן שנקבעת בילדות ועל ההורים כמודל לחיקוי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
החלום הוורוד של האמא היהודייה הוא שהילד שלה יאהב לאכול. בספרו "והילד הזה הוא אני" כותב יהודה אטלס: "אפילו הייתי שמן, כזה שלא נכנס בדלת ומאה קילו הייתי שוקל - אמא עדיין היתה שואלת: 'למה אתה לא אוכל'". בעיני חלק מהאמהות (ובעיקר הסבתות) ילד שאוכל טוב זה ילד שאוכל הרבה, ואכילה מרובה שווה בריאות. האמנם? מה עושים כשהילד כל הזמן מבקש עוד ועוד? האם כהורים עלינו להגביל את כמויות האוכל, שנראה לנו שהילד אוכל יותר מהמנה שאותה הוא צריך לקבל על פי גילו? על השאלה הזו ואחרות, משיבה אולגה רז, מומחית לתזונה, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי איכילוב וראש המחלקה לתזונה במרכז האוניברסיטאי אריאל.
 

מנות מדודות

עברו למזון בריא במשפחה
 עברו למזון בריא במשפחה  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
כשאנחנו בודקים מדוע ילד אחד אוהב לאכול ואילו אחרי השני אנחנו רצים ודוחפים אוכל לפה בדיוק ברגע שעברה ציפור, נמצא שהדבר תלוי בשילוב של נטייה מולדת של כל ילד וכן מהשפעת הסביבה. למעשה, רוב רובם של הילדים אוהבים לאכול וזה המצב הנורמלי. בנוסף, ילדים קטנים גם יודעים מתי להפסיק וקשה להכריח אותם לאכול אם הם לא רעבים (נשמע מוכר?). "אפשר לראות כמה הם אוהבים לאכול כשהם יונקים או אוכלים מהבקבוק. לרובם האכילה היא עונג, הם תופסים את הפטמה, נהנים, עושים קולות של עונג". אז נכון שיש כאלה שגם בגיל צעיר לא אוכלים הרבה, אך אם הם גדלים בצורה נורמלית, מחייכים, ומתפתחים בהתאם לגילם, לדברי רז, סביר להניח שזה בדיוק מה שהם צריכים לאכול.

החופש לאכול

אז כמו בהרבה תחומים אחרים בחינוך, גם כאן, הרגלי האכילה נובעים מהתנהגות המבוגרים. הדבר יכול להתבטא בהורים שמכריחים לאכול, שנותנים אוכל וממתקים כשהילד לא מבקש, בגיל הינקות מכניסים שוב ושוב את הבקבוק לפה גם כשילד כבר שבע ולא מעוניין לאכול. ההתנהגויות הללו עלולות לגרום לבעיות אכילה בעתיד, שחלקן מתפתחות לאכילת יתר והשמנה וחלקן לסירוב לאכול. לכן, על פי רז, כבר מגיל צעיר מאוד צריכים ההורים לסמוך על היכולת הטבעית של הילד לאכול בדיוק את הכמות שהוא צריך, וברגע שהוא מפסיק פשוט להניח לו לנפשו. ברור שבאופן טבעי יש ילדים שזקוקים ליותר אוכל ויש כאלה שזקוקים לפחות. על ההורים לתת להם את חופש הבחירה ולא להתערב, בתנאי, כמובן, שהילד גדל באופן נורמלי, מתנהג סביר ולא מראה סימני מחלה.

רז מזהירה כי ילד שחי בסביבה של מבוגרים שעושים עניין מאוכל מפתח בעיות והפרעות. הוא יכול לסרב לחלוטין לאכול, הוא יכול לשנוא את האוכל ואת כל תהליך האכלה, הוא יכול להשתמש באוכל ככלי שליטה בהורים, ככלי לעורר תשומת לב וכו'. "תתארו לכם אם כל פעם אומרים לילד שאוכל: 'ילד טוב, כמה טוב הוא אוכל' - הוא יחליט שאם הוא אוכל - יאהבו אותו. תתארו לכם שאם לילד שגומר את כל האוכל נותנים שוקולד כפרס- הוא יאכל רק כדי לקבל את הפרס, תתארו לכם ילד שאם הוא לא אוכל אז נותנים לו שוקולד- ברור שהוא יפסיק לאכול אוכל נורמלי כדי לקבל את השוקולד". רז מסכמת שבשורה התחתונה אין להיאבק עם הילדים על אוכל, אם הם ירצו - האם יאכלו.
 

הגדלת תאי שומן

 
מה בנוגע לסברה שמספר תאי השומן נקבעים בגילאים המוקדמים? אם נגביל כעת נמנע מהילד להפוך למבוגר שמן? "בגילאים שנה עד שלוש, חמש-שבע ובגילאי ההתבגרות אכן יש אפשרות להגדלת מספר תאי שומן, דבר שעלול לגרום להשמנה בגיל יותר מבוגר. אך זה קורה רק אצל ילדים מאוד שמנים".

רז מוסיפה, כי ישנם ילדים, אמנם לא רבים, שהם בעלי תיאבון מעבר לממוצע, אלו שהמנה לא מספיקה להם, אלו שתמיד מבקשים עוד, ולא יכולים לעצור. במקרה כזה יש לבדוק את התופעה גם מבחינת התנהגות ההורים (אם הכריחו, מנעו וכו') וגם מבחינה רפואית (סוכרת, מחלה גנטית).

תנו דוגמא אישית

ובכל זאת, כהורים קשה לנו לעמוד מנגד ולא להתערב. אנחנו הרי יודעים מהן התוצאות של אכילה מרובה. ועל פי רז, יש כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות. ראשית, עלינו להוות מודל לחיקוי עבור הילדים. הרי הם רואים אותנו אוכלים, שמים לב איך אנחנו מתייחסים לאוכל ומחקים אותנו. על כן עלינו להתייחס לאוכל כדבר טבעי, בלי הגזמות, בלי שיחות על אוכל ועל ההשמנה שלנו, בלי לקנות אוכל לא בריא, משמין ומזיק לשיניים. אם נקנה אוכל פוגע ונאכל אותו - גם הילד יאכל. שנית, מומלץ להכין כמויות קטנות של אוכל, לא סירים מלאים, כך שהאוכל נגמר אחרי שאוכלים את המנה. נכון שזה יכול להיות טרחה לאמא, אך ככל הנראה אין לנו ברירה. אם ילד יודע שאין יותר, הוא לא יעלה על דעתו לבקש. "במקרים אלה כמות האוכל הזמין בבית צריכה להיות סבירה ללא אפשרות לתוספת".
 
 

מתוק לו מתוק לו

טומנים ידם בצלחת
 טומנים ידם בצלחת  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
מה קורה כשהילד אוהב לאכול דווקא ממתקים? רז משיבה שצריך להגביל אך לא בלהגיד "לא" כל פעם כשהילד מבקש, אלא דרך ההתנהגויות בבית, כלומר, לא להציף את הבית בממתקים ואחר כך להגיד לילד לא לאכול. "ילדים לא יבינו את המוח המעוות של המבוגרים: אם הבאתם את זה הביתה, למה לא לאכול?". לכן ממליצה רז להביא או לקנות כל פעם ממתק או חטיף אחד על פי בחירת הילד. לא ליצור מצבורים של ממתקים וחטיפים בבית. אכילתם משמינה, גורמת למחלות בעתיד ומרעילה את הגוף, הרי מדובר בדבר היקר לנו ביותר, אז למה להזיק לו? ואם כשאתם באים לסבתא היא מציפה את הנכד בממתקים ומבטיחה כמו סבתא של אלצ'קו שמשוקולד עוד אף אחד לא מת, רז ממליצה להבהיר לה שעודף ממתקים גורם לכאבים בשיניים והרי אינה רוצה שהנכד שלה יסבול מכאבי שיניים. עוד מוסיפה רז, לא להגביל את אכילת הממתקים והחטיפים בימי הולדת ובאירועים אחרים, אך לא להחזיק אותם בקביעות בבית. "בכל גיל הכללים הללו צריכים להישמר".

רז מסכמת שעבור ילדים קטנים ההורים מהווים מקור לחיקוי. זה רק נדמה לנו שהם לא מבינים. הם מבינים הכל. דברים שיכולים לעזור כשהילד רוצה לאכול הם לא להכריח, להוות דוגמא אישית, לבשל מנות קטנות, לא להציף את הבית בממתקים ולהנהיג אכילת ממתקים מחוץ לבית, לא להתייחס לאוכל כפרס או כנחמה ולא לדבר על אוכל כמשמין וכמזיק, במיוחד כשהוא מוגש על צלחתנו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by