בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות 10 
"רציתי לתעד את הנס הגדול של עדי" 
 
 מתוך הסרט ``הילדה שלי תחזור לשיר``, יום חמישי, 21:00, ערוץ 10   
בריאות 10 |
 
לימור גריף

ראיון בלעדי עם אימה של עדי אלימלך שנפלה מגובה של 5 מטרים, כששערה נתפס במדרגות הנעות, וחזרה לחיים. הרופאים קבעו: נס רפואי. האם בכוחה של האמונה לנצח?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך הסרט: הילדה שלי תחזור לשיר
 מתוך הסרט: הילדה שלי תחזור לשיר   
"תני לי שנייה לכבות את הגז" מבקשת שלומית, ומבהירה שהיא מתנהלת בתוך שגרה נורמאלית של חיים. שלומית אלימלך, אימה של עדי, שלפני שלוש וחצי שנים חוותה את אחת הטראומות הגדולות בחייה, כששיערה נתפס בגרמי המדרגות הנעות, נסחבה עד לגובה של חמישה מטרים וצנחה ממנו אל חיים אחרים, חדשים, מלווים בכאב. "כשקיבלתי את הטלפון האיום: 'עדי נפלה, מטפלים בה, היא תהיה בסדר', טסתי לקניון ונתקלתי בילדה הקטנה שלי שוכבת עם עיניים פקוחות, כמו בובה. הנס הראשוני היה שהיא נשמה בכוחות עצמה, בעיקר כשהרופא שהגיע למקום גמגם וטען לפגיעת ראש חמורה מאוד".
 

יותר משעתיים לחיות

 לאחר חודש שמתי לב שבני אלון מסתובב בין הקומות השונות בבית החולים ומושטט כל היום עם משחק מחשב. לא הבנתי מה עוללתי לבן שלי ומיד פניתי לעזרה אל בית הספר שלו ואל מוסדות הרווחה, ששיכנו אותו מיד בבית ספר סמוך לבית החולים בחיפה, ומשפחה תומכת נהדרת אימצה אותו אל חיקה וטיפלה בו למשך 4 חודשי שהותנו ברמב"ם 
לאחר כ - 40 דקות המתנה באזור מנחת המסוקים, הגיע מסוק שחילץ את עדי והוריה מהקניון בקריית שמונה, אל בית החולים רמב"ם בחיפה. "אני אחות במקצועי" מספרת שלומית, "ישבתי לידה באמבולנס דרוכה ומוכנה לבדוק בכל רגע שחלילה שום דבר אינו משתנה או מתדרדר".

בבית החולים עברה עדי סדרת בדיקות, ובדיקת סי טי שהפנתה אותה באופן בהול אל חדר הניתוח, מבלי לבקש את אישורי הוריה, בשל הדחיפות הרפואית. לאחר כשבע שעות של ניתוח, התבשרו הוריה כי עדי נמצאת במצב קריטי אנוש וכל שנותר להם היה להתפלל. "בזמן שהרופא ניגש אלינו וביקש בפנים חיוורות את הוריה של הילדה, זעקתי אליו שהוא כנראה לא עשה מספיק. והוא מיד אמר שלא נותרו לה יותר משעתיים לחיות".
 

כעבור שעתיים

 
הרופא המליץ להוריה של עדי לגשת לראותה בחדר הטיפול הנמרץ. "היא שכבה שם כל כך קטנה עם כיסוי ראש ענקי. אמרתי לה: עדי - אמא מקבלת על עצמה כיסוי ראש מלא. ובאותו הרגע גם ידעתי שתפילתי תיענה". כעבור שעתיים עדי הובהלה שוב אל חדר הניתוח בשל התדרדרות במצבה - לחץ תוך גולגולתי כבד, בצקת ודימום קשים. "באותו הזמן היינו, אני ובעלי יוסף, כל כך מבוהלים, ששני ילדיי הגדולים שהיו חיילים דאז, קיבלו על עצמם את האחריות וחתמו על אישורי הניתוח הנוסף".

לאחר הניתוח הזמן עבר ונמתח מדקה לדקה. "חיינו את הרגע" מספרת שלומית ומוסיפה כי במשך כל זמן שהייתם בטיפול נמרץ הרופאים לא בישרו תקווה. במהלך שהותה של עדי בטיפול הנמרץ הוריה של עדי ובני משפחה וחברים הגיעו במטרה לעזור ולעודד אותה לויאלית, שרו לה, דיברו איתה, ליטפו ונגעו, בכדי לתת לה להרגיש שאינה לבד.
 
 

בת אחרי חמישה בנים

מתוך הסרט הילדה שלי תחזור לשיר
 מתוך הסרט הילדה שלי תחזור לשיר   
"עדי היא הנס שלי. התפללתי כל כל חזק כדי שאקבל אותה. היא בת ראשונה אחרי חמישה בנים. 17 שנה חיכיתי לילדה קטנה שאלביש בוורוד, אסרק, אטפח". במשמפחת אלימלך סה"כ שבעה ילדים. שלושת הילדים הגדולים היו במסגרת צבא וישיבה, טל שהיה אז בכיתה ט', אלון שהיה בן 9 שנראה כי הוא הנפגע הקשה ביותר מבין אחיו מהטראומה האיומה, עדי בת ה - 3.5, ועוד אחות קטנה בת חמישה חודשים. שלומית מספרת כי בזמן שהותם בחודש הראשון עם עדי בבית החולים רמב"ם כשבית משפחתם מוצב בי"ם, אלון והתינוקת הקטנה נותרו יחד איתם. "לאחר חודש שמתי לב שבני אלון מסתובב בין הקומות השונות בבית החולים ומשוטט כל היום עם משחק מחשב. לא הבנתי מה עוללתי לבן שלי ומיד פניתי לעזרה אל בית הספר שלו ואל מוסדות הרווחה, ששיכנו אותו מיד בבית ספר סמוך לבית החולים בחיפה, ומשפחה תומכת נהדרת אימצה אותו אל חיקה וטיפלה בו למשך 4 חודשי שהותנו ברמב"ם".

לאחר מכן אלון עבר להתגורר עם סבו בירושלים, ולמשך שנתיים נפגש עם הוריו לסירוגין. הילדים הגדולים הבינו את המצב ותמכו, אבל אלון היה עמוס בבכי ועצבות שאופיינית לגילו. "כיום אנו מנסים להשלים עבורו ועבור שאר ילדינו את החסר, לתת ולעשות ולקרב את המשפחה להיות יחד".
 

יוצאים מטיפול נמרץ

לאחר 50 ימים בטיפול נמרץ עדי מועברת למחלקה הכירורגית. משם דרכם החוצה מבשרת שיקום. הרופא שבדק אותה הכריז שאינה כשירה לשיקום, והחליט כי בשל התרדמת שבה היא נמצאת, היא תועבר למוסד סיעודי. "נראה היה שעולמנו חרב עלינו, קיבלנו את העובדה בצורה מאוד קשה. בעלי פנה אל רב גדול שהבטיח כי ביום רביעי יבואו עלינו בשורות טובות. ואכן ביום רביעי האחות רצה אלינו עם איחולי מזל טוב - מזל טוב - ובישרה שהתפנה עבורינו מקום בבית לוינשטיין ברעננה - המוסד השיקומי הטוב ביותר".
 

רגע האמת

 היום היא יושבת בכסא גלגלים, נעזרת בהמון מכשירים, מבחינה קוגנטיבית אינה מתאימה לגילה, אך היא חיה, מתקשרת, שרה ומתפללת, והכי חשוב - עדי איתנו 
לאחר 7 חושדים בבית לוינשטיין עדי התעוררה. שלומית מספרת: "ישבנו על הדשא בשטח בית החולים, מטוסים חגו מעלינו וזימרתי לה: 'רד אלינו אווירון', לפתע הבחנתי ששפתיה, ללא קול מלוות אותי בשירה. בהתרגשות גדולה פנינו אל הרופאה האחראית שהצהירה: עדי שבה להכרה מלאה".

משם מסע השיקום רק החל, היה גדוש ועמוס בהתפתחות איטית אומנם, אך מבשרת טובות. לאחר 18 חודשים בבית לוינשטיין חזרה עדי אל חיק בית הוריה. המשפחה ניסתה לאסוף את עצמה לשוב למתכונת חיים רגילה, אך לא כך היה הדבר. "חזרנו הבייתה ועדי עדיין הייתה במסגרת שיקום ילדים, היום היא יושבת בכסא גלגלים, נעזרת בהמון מכשירים, מבחינה קוגנטיבית אינה מתאימה לגילה, אך היא חיה, מתקשרת, שרה ומתפללת, והכי חשוב - עדי איתנו".
 

גלגולו של נס

מן הרגע שעדי יצאה מכלל סכנה, החלה שלומית לצלם ולתעד כמעט כל רגע בחייה. "רציתי להראות לה איזה נס גדול קרה לנו". היום, יום חמישי, 21:00, ערוץ 10, ישודר הסרט "הילדה שלי תחזור לשיר" שעמוס בקטעים מקוריים שצילמה אימה מתוך החוויה שעברה משפחה שלמה, על דרך התמודדתם לאחר הפגיעה ועד היום.

"התחלנו בתקווה גדולה ואיתה גם נסיים", אומרת שלומית. "אנחנו אנשים שלמדו להאמין בתהליך מאוד איטי, שלמדו שהשמיים הם הגבול. ביתנו הפך לבית משקם, משפחה משקמת ותומכת. נכון יש חוסרים רבים שעלינו להשלים, החשוב הוא שאנו נמצאים כולנו יחד".

עוד בדוקו
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by