בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות המשפחה 
חולי ניקיון 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) מחלה או סתם פטיש לפני פסח?   
בריאות המשפחה |
 
רויטל קיבק ארמה, נענע 10

האם חולי ניקיון נכנסים לטירוף דווקא בגלל ניקיונות הפסח? כיצד הם יתמודדו אם הם מארחים את החג בביתם, ומה הם יעשו עם כל הבלאגן שנותר? סוג של פריק קונטרול? לא בטוח

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פסח בפתח ומכונת הניקיון הפרטית שלכם עובדת שעות נוספות. אוהבי סדר וניקיון שכמותכם, חרוצים ונמרצים דווקא בשבוע זה, אתם סופרים את השעות עד לרגעי הנחת שאחרי החג, מתי שתרשו לעצמכם לחזור לשגרת "המריחה" בלי יותר מידי אקונומיקה. אך מה קורה כשהניקיון הוא אצלכם אובססיה וסדר הפסח נמתח על פני כל ימות השנה? על החרדים מלכלוך ותאווי הניקיון, שהחריץ האפור ופרור האבק לא נותנים להם מנוח.
 

חרדים מלכלוך

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) מתחיל בגיל ההתבגרות
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) מתחיל בגיל ההתבגרות   
"ראשית יש לציין כי המושג "חרדת ניקיון" אינו מדויק, אלא נכון יותר לומר אובססיית ניקיון או דאגה לניקיון", מבקשת להבהיר ד"ר אורית צוקר, יועצת טיפולית, מטפלת בבעיות מתח, כאב והפרעות חרדה. לדבריה, אין פה חרדה מניקיון אלא בדיוק ההיפך: חרדה מלכלוך ומזיהום, וכפועל יוצא דאגנות והקפדה על ניקיון באופן חריג וקיצוני. "יש לשים לב לקשת הרחבה של דואגים לניקיון מבחינת חומרת הדאגה. יהיו מי שירבו לנקות את עצמם ואת הסביבה באופן תדיר ורב יחסית לאחרים, ויהיו מי שיעסקו בניקיון באופן כפייתי עד כדי הפרעה לאורך חיים תקין".
 
 

הכירו את המנקה הכפייתי

מנקים כפייתיים עסוקים רבות במחשבות מפחידות על זיהום וחיידקים ובעיקר על ההשלכות והסכנות שיש באלוף כגון מחלות ו/או מוות. "הם ירחצו ידיים פעמים אין ספור, יתקלחו , יחליפו בגדים ויכבסו אותם עשר פעמים ביום, יקרצפו את הבית במשך שעות. פעולות אלו מטרתן להוריד את רמת החרדה שמקננת בתוכם ולהיפטר מן המצוקה שבמחשבה על התוצאות המסוכנות והמפחידות של קירבה ללכלוך. יהיו גם כאלו, שמתוך דאגה לקרוביהם ותחושת האחריות, ייאלצו גם אותם לרחוץ ולהתנקות פעמים רבות במשך היום". לדבריה, יש דיווחים על אנשים אשר "מבלים" יותר מעשר שעות ביום בפעולות ניקיון.
 

מהו הגורם להפרעת חרדה?

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) לא יכולים להיפרד מהסמרטוט?
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) לא יכולים להיפרד מהסמרטוט?   
"קשה לשים את האצבע במדויק על סיבה אחת ספציפית או אחדות וודאיות, כל מקרה לגופו. לעיתים אחת מהסיבות רלוונטית ולעיתים יותר מאחת או כולן יחד. אנחנו למעשה מדברים פה על תחושת סכנה ופחד. אבל מה גורם לפחד כזה? הרי רציונל אין פה וגם המנקים הכפייתיים לרוב מודעים לכך שהחששות שלהם לא לגמרי הגיוניים. הרי אין באמת חשש שמישהו ימות מזיהום רק בגלל שלא קרצפתי את הרצפה. השערה אחת היא כי מדובר בהפרעה ושיבוש בפעילות התקינה של מערכת העצבים והטרנסמיטורים העצביים, כגון הסרוטונין האחראי על הפעלת מערכות החרום לשעת סכנה של המוח והגוף. הפרעה כזו תיצור תחושת סכנה גם כשזו לא באמת קיימת.כלומר, הגורם הוא פיזיולוגי.השערה אחרת מדברת על מבנה אישיות.
 

התפרצות התופעה

"תופעות של ניקיון כפייתי לרוב יחולו בגיל ההתבגרות" אומרת ד"ר צוקר. "ישנם המדווחים על התפרצות התופעה רק בשנות העשרים שלהם אבל בברור מעמיק יותר אנחנו מוצאים סימנים מקדימים שהיו שם כבר הרבה קודם. ההנחה היא, כי גיל ההתבגרות הוא זמן בו מפתח הפרט תחושת אחריות אישית על מעשיו והחלטותיו. תחושה זו מעלה חשש משגיאות ומתוצאות לא רצויות של מעשים והחלטות. חשש זה מעיד גם על חוויית ערך עצמי נמוך. כל שגיאה נתפסת כקטסטרופה - בעיקר כי כל שגיאה מעידה על "יכולתי התפקודית הנמוכה"".
 

הורמונים בהשתוללות

"חשוב לציין, כי גיל ההתבגרות הוא גם הגיל בו מתחילה הפעילות ההורמונאלית בגוף. מערכת העצבים והמערכת ההורמונאלית הן מערכות אשר פעולותיהן שלובות בצורה הדוקה. על סמך ניסיוני, אני יכולה לדווח על כך שנשים סביב המחזור החודשי יחוו סימפטומים חזקים יותר של חרדה. הפעלת המערכת ההורמונאלית בגיל ההתבגרות עשויה להוות טריגר להופעת חרדה אצל מי שיש סיכוי להופעת חרדה אצלו (שוב, רקע פיזיולוגי)".
 

חשיפה לתכנים

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אובססיה משפחתית הקשורה בחרדה
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אובססיה משפחתית הקשורה בחרדה   
אנשים מדווחים על התפרצות של ניקיון אובססיבי אחרי שעברו שיעור על חיידקים, אחרי ששמעו הרצאה על איידס או שימוש בסמים בבית הספר, על חשיפה לסיפור של חולה סרטן וכד'. יש פה גם מוטיב של פחד מאיבוד שליטה עקב ההבנה שבחיים ישנם אירועים בהם קשה לשלוט, כמו הדבקות במחלה או העברת חיידקים וניסיון לשלוט באירועים ובגורל בכל זאת על ידי רחצה וניקיון.

האם ישנו גורם תורשתי? "התשובה גם פה אינה וודאית. מניסיוני אני יכולה לדווח, כי במרבית המקרים יש סיפור משפחתי - לאו דווקא של אובססיית ניקיון, אלא הפרעת חרדה כזו או אחרת ולעיתים מצבי דיכאון. במקרים אחרים אין סיפור משפחתי, אבל בהחלט רקע, כמו הורים או סביבה ביקורתית במיוחד אשר מחזקים את החשש מטעויות ואת חוויית הערך העצמי הנמוך, שהשפיע על התפתחות של אישיות, שתיטה לפתח הפרעת חרדה".
 

מה אחוז הסובלים מההפרעה בישראל ובעולם?

"קשה לתת הערכה לגבי מספר הסובלים מהפרעה זו בארץ או בעולם היות והסטטיסטיקה מתייחסת להפרעות חרדה ככלל. הסטטיסטיקה אומרת כי כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת חרדה כזו או אחרת. לדעתי האומדנים אף עלו בשנים האחרונות.זו לא רק תוצאה של שינויים במציאות החיים, אלא גם דיווח רב יותר של הסובלים עקב ההכרה בבעיה כבעיה והפתיחות והמוכנות לטפל בה. אובססיית ניקיון הינה אחת מהנפוצות והשכיחות מהפרעות החרדה המוכרות".
 

דרכי התמודדות

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) מתחיל בהגיינה אישית
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) מתחיל בהגיינה אישית   
ד"ר צוקר מדגישה, כי אובססיית ניקיון היא מצוקה שמשבשת את אורך החיים התקין של הסובל ממנה ושל הסובבים אותו, על כן חשוב לטפל בבעיה וכדאי כמה שאפשר בסמוך להתפרצותה. "בין אם הגורם פסיכולוגי ובין אם הוא פיזיולוגי, הטיפול שנמצא כיום כיעיל ביותר הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. כלומר, שינוי בתפישה ובהתנהגות של המנקה, בעיקר בטכניקות של חשיפה הדרגתית ללכלוך או לכל מה שמפחיד אותו בעצם. במקום שבו נמצא הפחד נמצא גם הריפוי. מחקרים מראים, כי שינוי התנהגותי משפיע גם על ההפרשות הכימיות במוח ולכן גם במידה וההפרעה נובעת מגורם פיזיולוגי, כביכול, הרי שהטיפול ההתנהגותי יעיל גם פה".

"במקרים מסוימים שילוב של תרופות המיועדות לטיפול במצבי חרדה יעזרו לקדם את הטיפול. בטיפול אותו אני נותנת אני משלבת גם טכניקות שמלמדות את המטופל להוריד רמת מצוקה באמצעות טכניקות נשימה ועבודה במגע, שמטרתה ללמד את האדם כיצד נבנית המצוקה שלו ומתוך כך לשחרר אותה ולהצליח לשנות דפוסי התנהגות בצורה קלה יותר".







.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by