בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
ילדים נחטפים פה  
 
 איפה אבא שלי?    צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages    
הורים וילדים  |
 
רביד פלג

800,000 ילדים נעדרים בעולם בכל שנה. 50% מהם נחטפים ע"י הוריהם. עד כמה נפוצה בישראל חטיפת ילדים ע"י הוריהם לחו"ל? איזה גוף עשוי לעזור לכם במקרה כזה, ולאילו מדינות "כדאי" לחטוף את הילדים?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחד מכל שלושה זוגות הנישאים בארץ, עתידים למצוא עצמם על מדרגות הרבנות. את מקום החיבה העצומה ששררה בהם עת נישאו, תופסים איבה, כעס ורצון לברוח. סכסוכים משפחתיים תופסים מקום גם בין זוגות נשואים. לעיתים, שיא הדרמה מתרחש עת אחד ההורים מעביר את ילדיהם המשותפים למדינה אחרת ללא הסכמת ההורה השני. חטיפות ילדים לחו"ל מתרחשות גם בישראל. עד כמה נפוצה התופעה? מי הגוף האמון על כך במדינתנו? מתוקף איזה חוק ניתן להשיב את הילד חזרה לביתו? לאילו מדינות 'עדיף' לחטוף ומדוע? הכרעות קשות וטובות גם יחד.
 

אמונה באמנה

רחוק מהבית
 רחוק מהבית  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
אמנת האג, שנחתמה בשנת 1980, עוסקת בחטיפות בינלאומיות של ילדים מן ההיבטים האזרחיים. אחת ממטרות האמנה היא לקיים שיתופי פעולה בין המדינות החתומות עליה, לשם החזרת הילד (תחת גיל 16) למדינה ממנה נחטף. בשנת 1991 נקלטה האמנה גם בחוק הישראלי, באמצעות חקיקת 'חוק אמנת האג' (חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א 1991). בבסיס החוק ניצב העיקרון הטוען כי הזכות לקבוע את מקום מגוריו של הילד היא משותפת לשני הוריו. לכן, אין להעביר ילד ממדינה אחת לאחרת ללא הסכמת שניהם. מטרת החוק הישראלי הייתה לדאוג שבית המשפט, במקום מגוריו הקבוע של הילד, הוא שיקבע את המשמורת על הילד. לכן, על בתי המשפט במדינות אליהן נחטף הילד, לדון ולדאוג להחזרת הילד למדינה ממנה נחטף.

הכתובת למשלוח

היועץ המשפטי לממשלה הסמיך את המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה להיות הרשות המרכזית בעניין חטיפות ילדים לפי אמנת האג. תחת המחלקה מתבצע טיפול 'דו כיווני' – הן בפניות של הורים ישראלים שילדיהם נחטפו מחוץ לגבולות ישראל על ידי ההורה האחר והן בבקשות ממדינות אודות ילדים שנחטפו לישראל. למרות כל זאת, מקרי חטיפה רבים אינם זוכים לטיפולה של המחלקה. "המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה מטפלת בעשרות רבות של חטיפות ילדים", אומר משה כהן, דובר משרד המשפטים, "עם זאת, לא כל הבקשות עוברות דרכה, מאחר ומדובר בהליך משפטי שמתנהל בעיקרו בין ההורים, שלא תמיד פונים לעזרת הרשות המרכזית, או נזקקים לה".
 

מספרים חיים

 
שאלת מידת התופעה בארץ נשארת ללא מענה. "בשל העובדה כי לא כל ההורים פונים לעזרת הרשות המרכזית, קשה להעריך את האומדן המספרי של ההליכים המתנהלים בישראל. בדומה, בעניין מיקום מדינת ישראל ביחס לעולם בנוגע לחטיפות ילדים לחו"ל, אין בידינו סטטיסטיקה מסוג זה ואף לא ידוע על מחקר שנעשה בעניין. באופן כללי, בחלוף השנים, ניתן להצביע על עלייה מסוימת במספר המקרים של חטיפות ילדים מישראל". הקלות הטמונה ביציאה מן הארץ, אפשרויות התקשורת עם מדינות ופרטים מעבר לים והגלובליזציה בעיקרה, הופכות את אפשרות חטיפת הילדים לפופולרית ככל שהשנים חולפות.

עלייה מתמדת

האף.בי.איי האמריקאי מעריך כי בכל שנה כ-800,000 ילדים (תחת גיל 18) מדווחים כ'נעדרים', מתוכם קרוב ל50% הן חטיפות המתבצעות על ידי בן משפחה (לרוב הורה), חלקן מערבות מעבר בין גבולות המדינה וחלקן אל מחוץ לגבולות היבשת. כוחות המשטרה של אנגליה מחזיקות במידע המעיד כי מספר החטיפות שמתבצעות בידי הורים עלה בשני שליש בין השנים 2001 ל-2003. מדינות שונות בעולם מעניקות הגדרות שונות בתחום חטיפת הילדים, כך שלמעשה איחוד נתונים סטטיסטיים הם בבחינת מידע קשה לאיתור וניתוח. יחד עם זאת הממצאים מעידים כי באופן כללי במהלך השנים ניכרת עלייה במקרי חטיפה על ידי אחד ההורים.
 
 

השיבה הביתה

ממתינה לסיום הפרשה
 ממתינה לסיום הפרשה  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
לא כל המדינות חתומות על אמנת האג. נכון להיום, על פי נתונים שמסר דובר משרד המשפטים, רשימת המדינות מונה 81 מדינות בלבד. תחת המחויבות לאמנה על המדינה אליה נחטף ילד מתחת לגיל 16 להשיבו למדינת המקור. ארצות מזרח אירופה וחבר העמים לשעבר הצטרפו לאמנה, עם זאת, בין המדינות שאינן חתומות נמצאת רוסיה, שמהווה מוקד מוכר לחטיפת ילדים, אף מישראל. החזרת ילד ממדינה שאיננה חתומה היא מורכבת במידה רבה יותר, עלולה לארוך זמן רב ולהצריך פעולות נגד יצירתיות. באוקטובר 2004 נחשף סיפור חטיפתו של עולה חדש בן 10 על ידי אביו המוסלמי לרוסיה, בעת ששהה בביקור משפחתי במולדובה. בחלוף 3 חודשים הצליחה האם להחזיר את בנה לישראל ב'חטיפת נגד' מוצלחת בסיוע ארגונים יהודיים והאינטרפול.

הכרעות קשות

שיקולים שונים ורבים נלקחים בחשבון בבחינת השבת ילד חטוף למדינתו ולעיתים לא יושב הילד למדינה בה נולד, או ממנה נחטף. בראשית אפריל השנה הוכרע סופית סיפורו של ילד בן 8, בן לישראלי וגרמניה, שנולד בגרמניה וחי לאחר לידתו בישראל עם שני הוריו. אמו של הילד, טסה עימו לגרמניה ובהגיעה לשם הודיעה לאביו כי בכוונתה להישאר עם ילדם המשותף בגרמניה. בית משפט בגרמניה פסק כי על האם לשוב לישראל עם בנה. מאז שיבתה לארץ נמצאו ההורים בדיונים חוזרים בבית משפט. באוקטובר 2008 קבע בית המשפט העליון כי צריך לאפשר לקטין להגר עם אמו לגרמניה תחת מספר תנאים (ביקורים תכופים בארץ, ביקורי אביו בגרמניה וכדומה), שכן הישארותה בארץ ללא רצונה עלולה להשליך חמורות ולפגוע בטובתו של הקטין. בקשה נוספת של האב לדיון נוסף, כאמור, הניבה בראשית החודש הזה אף היא תוצאה דומה ואישור בקשתה של האם להגר עם בנה לגרמניה.
 

שנות מאבק

שלוש שנים לאחר שנחטף פעוט מישראל על ידי אמו לשווייץ הכריע לבסוף בית המשפט האירופי הגבוה לזכויות האדם כי הקטין יוחזר לישראל לזרועות אביו. בשנת 2005, עת התגרשו הוריו בישראל, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי אסור לאמו, אזרחית שוויץ, להוציאו מן הארץ. זו, למרות הצו, הבריחה את בנה לארץ מולדתה. לאחר התערבות המחלקה לעניינים בינלאומיים במשרד המשפטים בארץ, בדרישה מבית המשפט בשוויץ להורות על החזרת הילד לישראל, קבע בין המשפט העליון בשווייץ כי על האם להחזיר את בנה לישראל. למרות כל זאת, פנתה האם לבית המשפט האירופי לזכויות אדם בטענה כי השבת הילד לאביו פוגעת בזכויות האדם שלה ושל בנה מטעמים שונים. בית המשפט בשוויץ נעתר לבקשתה ובשנת 2007 הקפיא את פסיקות בתי המשפט בישראל ובשוויץ, שהורו על החזרת הילד לישראל. בינואר השנה הורה בית המשפט האירופי הגבוה לזכויות האדם להשיב את הילד לארץ ישראל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by