בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
תמונות מחיי גירושין 
בא מתוך געגוע - חלק ב' 
 
  צילום: אימג`בנק/GettyImages    
תמונות מחיי גירושין |
 

סבתא נונה ניהלה חיים כפולים, מלאת חיים וצוחקת בנוכחותי, קפואה ובכוננות ספיגה בנוכחות סבא. נונה ד. מתגעגעת לאישה היחידה במשפחה שבאמת קיבלה אותה כמו שהיא

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
באמצעו של בוקר אחד, בגיל חמש בערך, הופיע אבי בגן הילדים בו שהיתי. לראות את פניו של האיש האהוב עליי ביותר – סתם כך, באמצע היום – נשא בחובו הבטחה להמשך יום מאושר ומיוחד. אבל רחוק מזה – אבא בא לקחת אותי לרופא שיניים בפעם הראשונה בחיי. בלי שום הסברים או הכנות הפקיר אותי אבי בידי הדנטולוג שפקד עליי לשבת על הכיסא/מיטה האימתני שהיה מעוטר במכשירים וצינורות.
 
 כשנפלתי לרצפה ניסו שני הגברים להשתלט עליי, תוך כדי שאני שוכבת על הרצפה, בועטת בהם וצורחת צרחות מטורפות, כשל מישהו העומד להישחט 
מיד כשהתיישבתי הזריק הרופא בפי חומר הרדמה, פעולה שליוויתי בצרחות ובניסיונות לבעוט ולהימלט שנבלמו על ידי אבא, שריתק בכוח את רגליי וידיי, מוסר אותי חסרת אונים לאכזריותו של המזריק. כשאני עדיין בפאניקה, החל הרופא לפמפם ברגלו את המגבה של הכיסא.
 
 
התרחקותי מהקרקע הביאה גל נוסף של היסטריה. ניצלתי את הרגע שאף אחד לא אחז בי וקפצתי ממרומי הכיסא, שנראה בעיניי אז כגובהו של גורד שחקים. כשנפלתי לרצפה ניסו שני הגברים להשתלט עליי, תוך כדי שאני שוכבת על הרצפה, בועטת בהם וצורחת צרחות מטורפות, כשל מישהו העומד להישחט. לבסוף הצלחתי להשתחרר וברחתי מהמרפאה.
 
התמונה הבאה שזכורה לי היא שאני יושבת נכלמת כשחצי מפניי רדום במושב ליד אבי שנוהג בדממה ומכונס בכעסו. בשלב מסוים זיהיתי את מסלול הנסיעה והבנתי שאנחנו בדרך לביתה של סבתא נונה, אם אמי. שוב עלצתי בתוכי וחשבתי שהנה, הגלגל מתהפך ובכל זאת היום הזה נושא בחובו הבטחה מיוחדת.

המקום הכי נעים ובטוח כילדה היה ביתה וחיקה של סבתא נונה. שם הייתי מוגנת - לא ירדו עליי ולא פתרו את שאלותיי הדעתניות מדי לילדים בחוסר סבלנות. שם לא צעקו עליי, שם יכולתי לאכול מבלי שבכל ביס יינעצו בי מבטי תיעוב, ומעל לכל אלה – שם לא חטפתי מכות.
 
אך שוב טעיתי בהערכת המצב – אבי חסר האונים, שלא עמד בהתקפת הזעם שפרצה ממני אצל הדנטולוג האכזר, החליט להפקיד אותי בידי מי שכן יכול להשתלט עליי – אמא. בפתח ביתה של סבתא כבר ראיתי שמשהו לא כשורה – אמא שלי ישבה עם שלושת אחיה על מזרונים שהונחו על הרצפה ועיניה היו נפוחות מבכי. אף אחד מדודיי לא קם אלי להניף אותי בזרועותיו והיא רק שלחה מבט זועם ומלא בוז באבא ואמרה לו שהוא אידיוט ושייקח אותי משם מיד.
 
 סבא כל כך שנא את חייו לצד נונה, שהיה שותה לשוכרה באופן קבוע וממעט ככל הניתן להימצא בביתו 
אומנם אותו יום אומלל התחיל כהבטחה ובעצם נצר בחובו רצף של זעזועים לנפש של ילדה בת חמש, אבל לימים הפך אותו יום לתאריך השחרור של סבתי האהובה מיחסי זוגיות מחורבנת בת ארבעים שנים.

שנאתי ופחדתי מהאיש הזה שנקרא סבי, למרות שבפועל ראיתי אותו פעמים ספורות בלבד. סבא כל כך שנא את חייו לצד נונה, שהיה שותה לשוכרה באופן קבוע וממעט ככל הניתן להימצא בביתו.
 
בלילות שנשארתי ללון שם היינו צוחקות עד לכדי דמעות ושתן שבורח. סבתא, שהייתה מלאת הומור עצמי, הפליגה בסיפורי ילדותה. בכל פעם שהפליצה הייתה סבתי המצחיקה מזיזה ברעש את הכיסא פן תשמע את הפלוץ השכנה הסמוכה ותרכל על כך עם שאר השכונה. כשצלצול הטלפון היה מרעים את קולו הייתה סבתי מתיישרת על מושבה ומטפיחה את שיערה לפני שענתה, כאילו עיניים סמויות מביטות בה דרך האפרכסת.
 
כל הצחוקים, ההפלצות ואכילת הממתקים בעונג התקיימו עד לרגע שדמותו המאיימת של סבי הייתה מופיעה בפתח הדלת. אז הייתה סבתי מתכווצת בשקט ומסמנת לי עם אצבע על שפתיה שאצטרף לדממה עד שיעבור זעם. סבא מצידו היה יורק לעברה רבע משפט זועף, נכנס לחדרון השני ומסתגר שם עד שהיה יוצא למחרת בבוקר לעבודתו.
 
רמזים בחרוזים
 רמזים בחרוזים 
 צילום: אימג'בנק/GettyImages 
 
כשגדלתי למדתי הרבה פרטים על ההיסטוריה של האיש הזועף והמנוכר שהיה סבי, אבל באותם ימים ראשונים שלי בעולם לא סבלתי את האיש הגורם לסבתי להתכווץ בנוכחותו לכדי כלום. כשהבנתי שהוא מת, עלץ לבי בשמחה מרוגשת על ימי התענוג והצחוקים המצפים לי מעתה עם סבתי האהובה מבלי שאף אחד יפריע לנו.

וכך באמת היה, אני הרביתי ללון אצל נונה שהפליגה בסיפורים מרתקים ופיטמה אותי בעוף מכובס שוחה בקטשופ ולקינוח בצעה לי פרוסות לחם לבן עבות, מרוחות בטונות מרגרינה שעליה זרתה מלא סוכר לבן. באחד הלילות הללו סיפרה לי סבתא סוד משפחתי שהצית את דמיוני, אבל כשבאתי לאמי ושאלתי אותה בדבר העניין, היא פטרה אותי ב: "אל תבלבלי לי את המוח, את וסבתא שלך, שפולטת רק שטויות!".
 
שנים אחרי שסבתא נונה מתה החזקתי ברשותי כל מיני מחברות דפתר בכריכת בז' מחוספסת ואסופת דפים מצהיבים המלאים בכתב ידה המחובר, בצרפתית. שלושים שנים אחר כך תרגמה לי חברה חלק קטן מהכתבים. הסתבר לי שסבתא נונה כתבה מעין יומן על פחדיה וחרדות קיומיות אחרות, הכול בחרוזים. מאחד הכתבים המחורזים בצרפתית מחוברת למדתי על הבגידות הרבות של סבי.
 
סבתא נונה חרזה מכתב סליחה למאהבת של סבא שלי, וביקשה ממנה למחול לה על שעקבה אחריהם והתנפלה עליה. סבתא גם כתבה לאותה מאהבת שהיא מבינה לנפשה, משום שאי אפשר לעמוד בקסמו של האיש הזה, שהמון נשים מבקשות את חסדיו והוא מתמסר להם כמתבקש.

מכתב הסליחה למאהבת לא הרפה ממני ולאחרונה ניצלתי את השינוי לטובה ביחסים עם אמי כדי לספק את סקרנותי. גיליתי שאותו סוד שחלקה עמי סבתי לפני שלושים וחמש שנים אכן נכון – לסבי נולדה ילדה טרם הכיר את סבתי.
 
האישה הראשונה של סבי ברחה ממנו כשהתינוקת שלהם הייתה בת חצי שנה וחזרה להוריה באוסטריה שהחרימו אותה בגלל הקשר שלה עם יהודי. באוסטריה גדלה בתו של סבי עם אב חורג שהפך קצין נאצי גבוה ב"פלוגות החץ". חצי האחות העלומה של אימי גילתה את דבר מחצית יהדותה רק כשהייתה כבר אישה בוגרת וסירבה בכל תוקף להכיר את אביה היהודי עד שהייתה כבת ארבעים. אך כדרכו המתעתעת של הגורל חטף סבא שלי דום לב ומת כמה שעות לפני הטיסה לפריס, שם עמד להיפגש עם בתו אחרי ניתוק בן ארבעה עשורים. ובזכות הסיפור הטראגי הזה קיבלתי את סבתא נונה משוחררת מהפחד לשחרר נפיחות ולהתפקע מצחוק.


"בא מתוך געגוע" - חלק א'


עוד "תמונות מחיי גירושין"
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by