בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
אני אפס? 
 
הורים וילדים  |
 
מאיה אילה שמש, RED

השלכת צעצוע, הריסתו ואפילו הימנעות ממשחקים, יכולים להעיד על קושי בהתמודדות עם כישלון. איך נעזור לילדינו ללמוד להפסיד בכבוד? האם אנחנו צריכים לתת להם לנצח אותנו? ומה הקשר להורה תחרותי וחסר סבלנות?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
למה אנו בכלל מאפשרים לילדים שלנו לנצח? אולי כדי למנוע התפרצות זעם ולחסוך מהם את התסכול? ד"ר דרור אורן, פסיכולוג קליני וחינוכי, מדריך ומנהל המכון לטיפול וייעוץ רגשי במרכז הקליני הבין תחומי, אוניברסיטת חיפה, מדבר על הקושי להפסיד, ומייעץ כיצד לעזור לילדינו להתמודד עם ההפסד והאם באמת אנחנו צריכים לתת להם לנצח.
 

לדרבי חוקים משלו

לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים
 לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
בסביבות גיל ארבע ולעיתים אף מוקדם יותר, ילדינו מתחילים לשחק במשחקים שיש בהם מנצח ומפסיד. בשונה מהמשחקים ששיחקו בהם עד כה, כאן עליהם לקבל חוקים חיצוניים הקובעים מנצח ומפסיד. כתוצאה מכך הילד נאלץ להתמודד עם תחושת ערך - האם אני שווה יותר? האם אני שווה פחות? וכשאני שווה פחות, יכולה להתלוות לכך גם תחושת עלבון. אך אל תדאגו, ד"ר אורן מספר שהדבר תורם להתפתחות הילדים. "אריקסון קבע שחלק מהמדד להתפתחות נפשית תקינה של ילד הוא שהילד יידע לשחק".

שוברים את הכלים

הקושי בהתמודדות עם ההפסד יכול להתבטא במספר דרכים. הילד יכול לבכות, לזרוק את המשחק או להרסו, לשנות את החוקים ואף להימנע מלשחק בו שוב מחשש כישלון. דרך נוספת מתבטאת בכך שהילד מחליט לשחק במשחק רק מול ילדים קטנים ממנו, זאת כדי להבטיח את ניצחונו. ד"ר אורן טוען, כי על הילד לעבור את שלב ההתמודדות עם הכישלון והחשש ממנו, כיוון שאי פיתוח יכולת זו בסופו של דבר, תהיה בעוכרו. סביבת בית הספר מלאה בתחרות, וכל שלב בחיינו מזמן התמודדות עם כישלונות. עוד מציין ד"ר אורן כי סף תסכול נמוך עלול להביא לדימוי נמוך, להימנעות מהתמודדויות שונות ולא אחת מביא ילדים לטיפול פסיכולוגי.
 

הורים תחרותיים

 
אנחנו יכולים לעזור לילדינו להתמודד עם התסכול. נתחיל מזה שלא כדאי באופן קבוע לומר לילד שלא נשחק איתו כיוון שהוא לא משחק לפי הכללים או משום שהרס את המשחק. על פי ד"ר אורן, על ההורה לסגל לעצמו שני דברים: ראשית, להיות מסוגל להפסיד בעצמו. אולי זה קצת יפתיע אתכם, אך יש הורים שנוהגים בתחרותיות גם כשזה נוגע לילדיהם. הילדים קולטים את המתח אצל ההורה שחרד מההפסד ולומדים ממנו. במידה וההורה אינו מסוגל להפסיד בכבוד, כיצד הילד יהיה מסוגל? שנית, להתאזר בסבלנות ולא להתייחס למשחק רק כאלמנט חינוכי-לימודי, אלא גם כאלמנט רגשי.
 
 

כתר הניצחון

יכול להיות שאת הרצון לנצח תמיד הם ירשו מכם?
 יכול להיות שאת הרצון לנצח תמיד הם ירשו מכם? 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
לא מומלץ תמיד לאפשר לילד לנצח אותנו. אולי הוא יחוש תחושת ערך גבוהה מאד כשתמיד ינצח את אבא, אך מה יקרה כשהוא ישחק מול חברים? שם לא יתנו לו לנצח. עם זאת גם לא כדאי שהוא תמיד יפסיד, בדרך זו הוא יחווה חווית תסכול מתמשכת, לכן עלינו למצוא את האיזון. "בטיפול לאט לאט נותנים לילד את המסוגלות להפסיד. הילד לא יתמודד עם הכישלון עד שתהיה לו סביבה תומכת ואוהדת. השאיפה היא שהילד יקבל את זה שפעם מנצחים ופעם מפסידים".

פעמים רבות אנו מאפשרים לילד לנצח אותנו, מומלץ לעשות זאת בצורה חכמה, מדגיש ד"ר אורן, כך שהילד לא ירגיש זאת. בעת הפסד ניתן לשתף את הילד בחוויה האישית שלכם, שגם אתם לפעמים מפסידים. ילדים תופסים את הוריהם ככל יכולים, והידיעה שזה קורה גם להם יכולה לעודדם. ניתן גם להציע לילד לשחק שוב את המשחק, ובמקרה שהילד עונה ש"משעמם לו", אפשר להניח למשחק ומאוחר יותר להציע לו לשחק שוב. משחק הוא עניין רגשי ודרכו הילד לומד להתמודד עם תסכול ועם תחושת ערך. על ההורה לוותר על הרצון שלו עצמו לנצח וכן עליו להיות סבלני ולאפשר לילד לקבל בנוסף לתחושת הניצחון גם תחושה של הפסד, בדיוק כמו בחיים - You win one , you lose one.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by