בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות הנפש 
לזכור ומיד לשכוח? 
 
בריאות הנפש |
 
רויטל קיבק ארמה, נענע 10

יום הזיכרון 2009 בפתח, וכריטואל קבוע, יצאנו לבדוק מה מצבה של הנפש הישראלית, האם היא מחוסנת, מחוזקת, ומה בכל זאת מצליח לחבר ולאחד אותנו כאומה. "לזכור ולא לשכוח", את האבל או השמחה?

אריה טבעון, פסיכולוג קליני, מטפל משפחתי ומנהל מכון טבעון, בראיון אישי, על הקושי וההתמודדות הפרטית והקולקטיבית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתרפקים על שיר ישן
 מתרפקים על שיר ישן   
המעבר החד בין יום הזיכרון המלא באבל ועצבות, אל יום שמחה ואחדות של עם, מבלבל אותנו כל פעם מחדש. מן הפן הנפשי נראה כי רק בשנתיים האחרונות עברנו הרבה. האבל שמלווה אותנו בכל ימות השנה, אולי את מי שלא חווה אותו מקרוב - קצת פחות, מתנקז אל יום שכולו שכול, אובדן, זיכרון ועצב. החל מערב יום הזיכרון ועד לצאתו בפיצוצי זיקוקין מרשימים, אנו מוצפים תקשורתית בכל מעשיהם הטובים והנאורים של אלו שנפלו קורבן, של אלו שמתו מות גיבורים, אל יקירנו שאבדו במלחמה, למען מורשת ישראל. זהו השלב האחרון של האבל, מסביר טבעון, זהו השלב שבו אנו נהנים להיזכר בנפלאות האיש שאבד, מתרפקים על געגוע או שיר ישן שכתב (כי זה מה שנותר), נותנים לנפשנו בכך את ההזדמנות הטהורה להירפא, האם כה פשוט הדבר?
 

אל תפחדו להתחבר אל האבל

 
עוד לפני שנגיע אל שלב האבל האחרון, טבעון מסביר שאבל לכשעצמו הוא מורכב וקשה. "הוא מעמיד את האדם ואת אישיותו בשאלות יסוד של החיים, כמו עד כמה הוא יכול לשרוד בחייו, מה גודל כוחותיו ומשאביו להתמודד עם האבל". הוא מוסיף כי השכול במלחמה נוגע במרחב החיים הכולל של האדם, ומה שנראה לנו כמעגל אישי לגמרי, מתערב ומתחבר ביחד עם מעגלים נוספים: "לפעמים יש הלימה ביניהם ולפעמים ההתנגשות היא כואבת. למשל: אנחנו יכולים למצוא מתאבלים שמתחברים למדינה ולמעשה הציוני מחד, אך מאידך נמצא כאלו שמרגישים סוג של ניכור וכי 'זר לא יבין אותם'. הם עסוקים באבלם, מתבדלים ומתבודדים, בודקים מחדש חברויות ונוטים ליצור קשרים חברתיים רק עם אנשים כמותם, הסובבים גם הם סביב מעגל האבל".
 

אבל שאינו נגמר

האם מותר לנו מיד לשמוח?
 האם מותר לנו מיד לשמוח?   
"האבל מייצר את המשך החיים" מדגיש טבעון, לדבריו אפשר לדמות את האבל לתהליך מעגלי כמו ספיראלה שבמרכזה נמצאים האבל והכאב וכל נושאי החיים מתקשרים ומתארגנים סביבה.
"כל דבר חדש בחיים - במודע או שלא במודע - הוא דרך ההתייחסות מול אירוע האבל. החיים מקבלים משמעות שונה מבחינת מארג כולל של קשרים חברתיים, השתייכות חברתית, בחירה בדברים המשמעותיים כמו עבודה, אומנות וכו'". טבעון מסביר בפשטות: "אני קורא לזה 'תחושת החיים הכפולים' – אני 'כאילו' חי וממשיך כרגיל, אך מצד שני כל הזמן קיים הצל הזה בפנים, שמזכיר לי לשאול 'האם זה בסדר שאני חי כרגיל?'. יש רגשי אשמה על הנאה, האם זה אומר ששכחתי? שאולי בגדתי?"
 
 

בהחלט מעדיפים לשכוח

חלק מתהליכי האבל קשורים בתהליך הכחשה גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית. במשך תקופה ארוכה החברה הישראלית הייתה בתקופת הכחשה, מסביר טבעון ומנמק: "הכחשה למוות, לסבל ולפוסט טראומתיות. חשבנו שבזכות האמונה והלכידות החברתית נוכל להתגבר על הכול".
 

עד כמה משרתים טקסי יום הזיכרון את הפן הפסיכולוגי שלנו כאומה?

"טקסים הם חשובים וחיוניים. הם עוזרים לנו לעבור את תהליך האבל גם אם הוא מאולץ. הוא דורש מאיתנו להתייחס גם כשקשה – וזו גדולת החוסן הנפשי שלנו כעם. עברנו הרבה בהשוואה למדינות אחרות".
 

סיוע ותמיכה

לשקוע באבל או להתקדם אל עבר השמחה?
 לשקוע באבל או להתקדם אל עבר השמחה?   
שכול כשלעצמו הוא תגובה נורמטיבית, מסביר טבעון ומוסיף כי השכול הוא אינו טיפול, אלא סיוע תומך. מטרת המטפל לא לחפור באדם ולשנות אותו, הוא בא לעזור לו להתגבר ולהתמודד עם כאב מאד גדול. הגישה צריכה להיות מציאותית ומאד הומניסטית, שמכבדת את דפוסי האבלות שמשתנים מאדם לאדם, כמו גם את הקצב ואת המרחב האישי שאדם נותן לעצמו. יש כאלה שהאבלות אצלם היא מיידית ומוקדמת, ויש שעבורם האבלות היא מאוחרת וכאילו השכול לא נראה עליהם. לדבריו, המצב הנ"ל מכונה גם אבל מאוחר/אבל מודחק/מושהה, שלא מאפשר את הרגרסיה ביכולת לנהל את החיים – שהיא חשובה מאד בתהליך השכול.
 

תהליך האבל

כפי שכבר נאמר, בין אם בפעולות איבה, במלחמות ישראל או בתאונה קשה או מחלה, תהליך האבל מסורבל, כואב, מתיש והוא אורך בין שנה לשנתיים ומתחלק לחמישה שלבים:

שלב ההכחשה – "מצב שבו אדם לא מאמין שזה קרה. זה יכול לקחת חודשים ולא רק שבועות. התחושה הינה לא מציאותית, של ניתוק ושל הלם. האבל סבור שהנפטר עוד יחזור, הוא חי וחולם שהוא מתעורר והם נפגשים שוב".

שלב הכעס – "הינו זעם על האובדן, שמופנה לאלוהים, לסובבים ולחברה. זוהי הזעקה הגדולה על הכאב, על שהנפטר באמת כבר לא איתנו".

שלב ההתמקחות – "הוא איננו אבל הוא כן קיים. השכול מקבל ולא מקבל את המצב החדש. והשלב הזה חוזר הרבה ולסירוגין בתוך תהליך השכול".

שלב הדיכאון והעצב הגדול – "בעצם מתחיל פה תהליך של פרידה, שבמהלכו מתקיים עיבוד של המוות, העלאת זיכרונות והבנה. אנחנו עוברים מחדש על כל החוויות, הזיכרונות, המחשבות והרגשות שיש לנו עם האדם. אנחנו בונים את דמותו מחדש אבל כדמות שלא נמצאת יותר. זה תהליך של געגוע לחלקים החיוביים והטובים שבו. מתקיימת האדרה מתוך אהבה וגעגוע רב. הרצון הוא לזכור מחדש את המת על דברים שבחייו לא נתנו להם מקום. זהו שלב ארוך מאד, ולאורך כל חגי השנה מתקיימת בתוכנו המודעות העמוקה שאנו בלעדיו".
 

בנייה או הרס עצמי?

השלב ה- 5 הנו שלב ההסתגלות וההשלמה. "מתקיימת אמונה כי הוא נוכח איתנו. מתפתחים מנגנונים ותגובות הסתגלות שחלקם הם תגובות אקטיביות של ביטוי האבל - אם ביצירה או בתרומה לקהילה – מצב שבו האבל מקבל צד חיובי. האבל כאן הוא כמו שליחות: הוא בא בצורה בונה ולא בצורה מפרקת. באמצעותו מגייסים כוחות של בנייה".
בו בזמן מסביר טבעון, מתקיימים גם כוחות של הרס עצמי והלקאה עצמית. "יש הורים שנכנסים למעגל מאד קשה וזה מגיע גם לפגיעה עצמית. לכל אחד מאיתנו יש רגשי אשמה. תמיד. האם יכולתי למנוע? האם חינכתי לא נכון? תמיד יש תחושה שהקשר שלנו לא מוצה עד תום".

מכאן, אומר טבעון, עלול להתפרץ דיכאון חמור שבסופו ייתכנו ניתוקים של קשרים משפחתיים וחברתיים. "למתבגרים נורא קשה להתאבל יחד עם הוריהם, כי בגיל ההתבגרות הם מבקשים לבנות נפרדות מהם. הם רוצים למצוא את עצמם מתרחקים, בשעה שההורים נפגעים וחושבים שהם לא מגיבים נכון לאבל. תפקיד הטיפול הפסיכולוגי לגשר ולתת לגיטימיות להסתכלויות שונות על האבל, מתוך חיבור לדברים המשותפים לבני המשפחה".
 

צו החיים

"זה בסדר לשמוח ולצמוח ולהמשיך לחיות ואין בדבר הזה משום שכחה של המוות או משהו לא בסדר" מסכם טבעון. "צריך לחשוב מה הנפטר היה רוצה ואיזה משאלות הוא היה רוצה שנגשים. ברור כי הוא היה רוצה שנמשיך בחיינו ונכניס אל תוכם משמעות. האבל מהווה משאב חברתי באמצעותו ניתן לתת משמעות מחודשת לחיים - משמעות הומאנית, שמחברת ומבינה שיש צדדים יסודיים שאנו שותפים להם" - וזה בדיוק הצד שלנו מחזק טבעון, קבלו את היום הזה, בלי רגשות אשם, אפילו שהוא נושק בצורה שתמיד תישאר מעט הזויה, ליום העצמאות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by