בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות האישה 
לחתוך בבשר החי 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) מה אמא שלך היתה צריכה לעבור כדי שתצא בשלום?   
בריאות האישה |
 
מאיה אילה שמש, נענע 10

מה עדיף בלידה: חתך או קרע? למה כדאי שתקשיבי למיילדת כשהיא אומרת לך:"לא ללחוץ"? על חתכים וקרעים בלידה, למה אנו כל כך פוחדות מהם?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) כדאי לשתף את בן הזוג בעיסוי הפרינאום
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) כדאי לשתף את בן הזוג בעיסוי הפרינאום   
כאילו לא מספיק שבתקופת ההיריון העור שלנו נמתח, הוורידים יוצאים, הבחילות, הצרבות וכמובן, חבלי הלידה הלידה הקשים. בסוף התהליך אנו נותרות מדממות, עם תפרים וכאבים. בעבר היו מציעים לכל יולדת גלגל ים, במטרה שתשב עליו ובכך תקל על עצמה מפני התפרים בחיץ הנקבים. לטובת הגברים שבינינו, חשוב שתדעו- מדובר בכאב עז. זו הסיבה שאחרי הלידה אנו לא הולכות, אלא מדדות במראה מצחיק. גם אם נעשה הכל כדי להימנע מחתכים וקרעים בעת הלידה, יהיו מצבים שלא יהיה מהם מנוס.
 

קרעית ים סוף

 
קרעים נוצרים בתעלת הלידה כתוצאה מלחץ ראש העובר על הרקמות. הסיבות לכך רבות ומגוונות החל מבעיה ברקמת החיבור אצל האישה כתוצאה ממחלה (נדיר), וכלה בלחץ ממושך או לא מבוקר של ראש העובר בתהליך הלידה. לרוב לא ניתן לצפות אותם מראש, כך מספרת חוה אלקלעי, CNM, MSc מיילדת אחראית בחדר לידה, מרכז רפואי "כרמל".

הקרעים יכולים לגרום נזק. קרעים בדרגה 1 או 2 מערבים רק את שכבות העור, ולרוב אינם מסוכנים אלא אם אינם נתפרים במצב שבו קיים דימום רב. לעומת זאת קרעים בדרגה 3 ו-4 מערבים גם את פי הטבעת והחלחולת, במקרה כזה יש נזק בסגירה של שריר פי הטבעת, דבר הגורם לאי שליטה בשחרור גזים ו/או צואה. לדברי אלקלעי, קרעים אלו דורשים תפירה על-ידי רופא מיומן ועל היולדת להיות במעקב ושיקום לאחר הלידה.
 

חתיכת בשר

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) קרועה, אך מאושרת
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) קרועה, אך מאושרת   
חתך מבוקר (episiotomy) הינו חתך כירורגי של הרקמות סביב פתח הנרתיק. אלקלעי מסבירה שבארץ החתך נעשה באלכסון כלפי מטה. מטרתו למנוע קרעים בלתי מבוקרים נרחבים כשמזהים אפשרות לכך או כשרוצים לזרז את יציאת הראש מסיבות עובריות. כיוון שהחתך הינו חתך כירורגי, הוא חודר דרך מספר שרירים ברצפת האגן. תפירת החתך נעשית בשכבות כשכל שכבה נתפרת בדרך המתאימה לה. כיום משתמשים בחוטים שמתמוססים מעצמם אחרי כשבועיים וזאת לאחר איחוי הרקמה. עד החלמת האזור עלולות להיות תופעות של בצקת, כאבים ואף זיהום. תופעות אלו מפריעות בתפקוד היומיומי של היולדת ולעתים אף בקיום יחסי מין למשך מספר חודשים.
 
 

דברים שרואים משם

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אין קשר לגודל העובר
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אין קשר לגודל העובר   
המיילדת מיומנת בזיהוי המצבים שבהם יש חשש לקרעים. על- פי התבוננת באזור החיץ (פרינאום) היא יודעת מתי לחתוך כדי למנוע קרעים לא מבוקרים. כך, למשל, יתכן שתחתוך אם היא תראה שאזור החיץ מתוח מאוד, חיוור, לא גמיש, מתחיל להיקרע בכיוון פי הטבעת ועוד. "זו מיומנות נרכשת הנלמדת בקורס מיילדות ומשתפרת עם הניסיון".

גם אם המיילדת תעשה לך חתך, אין הדבר מבטיח את מניעת הקרעים. "יתכן ונוצרו קרעים בנרתיק עוד טרם נלחץ הראש על אזור החיץ, או שהחתך שנעשה המשיך והתרחב בצורה לא מבוקרת ועוד. ידוע כי לא תמיד ביצוע חתך מבוקר מונע לחלוטין קרעים, אך המחשבה בביצוע החתך היא מניעה".
 

לא עבור כל יולדת

בעבר היה נהוג לחתוך כל יולדת בלידה ראשונה, זאת מהמחשבה שפתח הנרתיק עדיין לא העביר תינוק ולכן לא מספיק רחב, אך כיום היולדות יכולות לנשום לרווחה, כיוון שנוהג זה כבר לא קיים. התברר כי יולדות רבות לא היו זקוקות לחתך בלידה ראשונה, מה גם שלא תמיד ביצוע החתך מנע קרעים, "למדנו גם כי ריפוי קרע לעתים טוב יותר מריפוי חתך שכן הקרע נגרם לאורך סיבי השריר ואילו על ידי ביצוע חתך מבוקר אנחנו חותכים את הסיבים".
 

הקדימו תרופה לקריעה

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) האם שיתפת פעולה עם המיילדת?
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) האם שיתפת פעולה עם המיילדת?   
אפשר לנסות למנוע את היווצרות הקרעים והחתכים, אך הדבר דורש אימון עוד טרם הלידה.
אלקלעי מספרת על עיסוי פרינאום שניתן לבצע באמצעות שמן צמחי, אך יש להתחיל לבצעו כבר בשבוע 34, לפחות פעמיים ביום עד ללידה. גם בלידה עצמה אפשר לעשות עיסוי לפרינאום, אך אם היולדת לא הקפידה על עיסוי פרינאום עוד טרם הלידה, יתכן והדבר לא יעזור. "כמובן שאין הוכחה חותכת לכאן או לכאן, כי ישנן נשים שלא תקרענה בלידה גם ללא עיסוי, ויש נשים שעדיין גם עם הכנה בהריון עלולות להיקרע". עוד מספרת אלקלעי על מכשיר בשם "אפי-נו", שנועד להרחיב את פתח הנרתיק על-ידי ניפוח בלון. כמובן, השימוש במכשיר נעשה טרם הלידה, וגם כאן, לדבריה, אין הוכחה חד משמעית שתרגול ימנע קרעים.

מה בכל זאת יכול לעזור? אלקלעי מדגישה כי שיתוף הפעולה של היולדת עם המיילדת בזמן הלחיצות בעת יציאת הראש הוא חשוב ביותר. לחיצות מבוקרות ויציאה איטית ומבוקרת של ראש העובר גורמים להרחבה הדרגתית של פתח הנרתיק, דבר שיכול למנוע קרעים. נכון שזה יכול להיות קצת קשה לא ללחוץ כשהמיילדת אומרת לך לא, כי תחושת הלחץ מאוד חזקה, ובכל זאת כדאי להתאפק (יש יולדות שנושפות אויר כדי להתמודד עם הרצון ללחוץ). בנוסף, לחיצות בשכיבה על הצד או בעמידת שש גם כן מסייעות בירידה איטית של הראש ויכולות לעזור במניעת קרעים.

למרות כל זאת, בשורה התחתונה, אלקלעי מבקשת שנזכור כי לא ניתן תמיד למנוע קרעים או חתך. וגם אם התכוננת מראש, עדיין מעורבים גורמים רבים שאנו לא יכולים לשלוט בהם, העיקר שתלדנה בשלום.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by