בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים 
אני לא זמין 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) המנוי אינו זמין לאהבה, אמא - תשחררי   
הורים וילדים |
 
רביד פלג

האם נכון לתת לילדים מכשיר סלולרי אישי? על אילו צרכים עונה אותו מכשיר נכסף? מהן הסכנות הטמונות ומדוע חשוב כל כך לדון בהן טרם ההחלטה לספק לילדים את שומר הראש הזעיר?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אם שאלת השאלות, בקשת הבקשות טרם הגיעה, כנראה שעולליכם עדיין צעירים. עת מגיעים הזאטוטים לגיל בית הספר, צצה ועולה דרישתם הנוקבת למכשיר סלולרי אישי. בקשה שכזו, מן הרך בשנים, מביאה הורים רבים לכדי מבוכה והסכמה, בעיקר בשל ערבוב צרכים, המאפיין את ימינו אנו. הלכה למעשה ילדים רבים מסתובבים כשלצווארם תלוי המכשיר המנצנץ, המזיק והמרגיע באותה נשימה. האם נכון לתת לילדים מכשיר סלולרי אישי? על אילו צרכים עונה אותו מכשיר נכסף? מהן הסכנות הטמונות ומדוע חשוב כל כך לדון בהן טרם ההחלטה לספק לילדים את שומר הראש הזעיר? אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בת.ל.מ. תל אביב, המרכז לטיפול פסיכולוגי, יעוץ ואבחון, מטילה ספק רב בצורך הסלולרי של משפחות ההיום.
 

באורח פלא

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) גם פלטפורמת משחקים
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) גם פלטפורמת משחקים   
הורים רבים מתקשים להבין כיצד חיינו בעידן שקדם לזה הסלולרי. כיצד יתכן שאמנו יצאה לעבודתה ואנחנו צעדנו לבית הספר ללא האפשרות ליצור עימה קשר, להיעזר בה בפשוטות או במורכבות שבמשימות? המציאות מעידה כי כך עשינו ולמרבה ההפתעה אף הצלחנו והפלאנו להסתדר בכוחות עצמנו. מדוע אם כן הורים רבים מתקשים לסרב לבקשת ילדיהם להצטייד במכשיר הנייד? האם הבקשה נופלת על אוזניים קשובות מראשית?
"נוכח בקשות רבות, שמופנות מצד הילדים, ההורים אינם מתקשים להציב את הגבול הנכון ולסרב", מסבירה גודקאר. "לעומת זאת ולמרות הסכנות הרבות שטמונות במכשירים הסלולריים, הורים רבים מסכימים לבקשת הילדים ומציידים אותם במכשיר אישי. עיקר ההסכמה טמונה בכך שצרכים אישיים של ההורים טמונים אף הם בסוגיית הטלפון הסלולרי".
 

משוכלל יותר=יותר קרינה

 
אך לפני הכל, הבקשה למכשיר סלולרי מגיעה מן הילד. "המכשיר הסלולרי מספק שני צרכים עיקריים של הילדים. ראשית, מדובר בסמל סטטוס. ההשוואה החברתית תופסת מקום נכבד בשלבים הללו, מיצובו של הילד נקבע לפעמים אף על פי מידת העדכניות של המכשיר הסלולרי שלו, כלומר, לא מספיק שיש לילד מכשיר, חשוב מאד איזה מן מכשיר זה ועד כמה הוא משוכלל. חשוב לזכור שככל שהמכשיר משוכלל יותר, כך רמת הקרינה הנפלטת ממנו גבוהה יותר, דבר שמעמיד בסיכון גבוה יותר את הילד העושה בו שימוש.
"נוסף על כך המכשיר הסלולרי מספק הנאה לילדים, כשם שהם נהנים ממשחק מול המחשב הם נהנים ממשחק במכשיר הנייד. שלא כמו המחשב הביתי, המכשיר הנייד הוא זמין יותר עבורם וכך גם ההנאה המיידית שהם יכולים להפיק ממנו. למען הסר ספק, אינני מאמינה כי הצורך ליצור קשר עם ההורים הוא אחד המניעים של הילד לבקשת מכשיר סלולרי. יתכן וטענה שכזו תהיה מוצגת בפני ההורים, אך ברובה כדי להשיג את מבוקשם".
 
 

פיתוח תלות

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אמא אני עסוק, תתקשרי אח"כ
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אמא אני עסוק, תתקשרי אח"כ   
אחת הבעיות הטמונות בשימוש במכשיר הסלולרי היא דווקא הזמינות של ההורים עבור הילדים. "עבור רבים מהילדים, הטלפון הנייד מאפשר 'תדלוק' ישיר של ההורים בכל מאורעות היום. ילדים רבים מתקשרים להלין להוריהם על ילד זה או אחר, במקום לפנות למורה, שכבר מזמן איננה מהווה סמכות עבורם. חשוב להבין כי במתן המכשיר הסלולרי, ההורים מעודדים את ההתנהגות הזו, כשהם מבקשים לספק לילד בטחון 'מדומה' או הגנה מיידית, המסופקת בשלט רחוק ואיננה אמיתית. בפועל, במקום לעודד פתרון בעיות עצמאי, אנחנו מעודדים תלות מאד גדולה של הילדים בנו. כתוצאה מכך לילדים של היום יש חסך בהתנסויות והתמודדויות עצמאיות, הם לא באמת מסוגלים להתמודד עם החיים לבד, מבלי שבן אדם מבוגר יתווך עבורם, ישכנע אותם או 'סתם' ירגיע".
 

להיות בלי ולהרגיש עם

צרכיהם של ההורים במתן המכשיר הסלולרי כמו מובנים מאליהם. "המציאות של היום מציגה הורים שנעדרים מחיי ילדיהם שעות ארוכות מאד. המכשיר הסלולרי הוא דרך 'להיות' בלי להיות, דרך להישאר מעודכנים, מבלי שתידרש נוכחותנו. אני סבורה כי מדובר בסוג של 'מכבסה' לרגשות אשמה של ההורים, 'אני אמנם לא לידו, אבל הוא יוכל להשיג אותו בכל עת שיחפוץ'. המכשיר הסלולרי מהווה תחליף מדומיין לקשר אמיתי, אשליה של קרבה, הוא מרגיע את רגשות האשם של ההורה על ידי 'פסיאודו-קרבה', שכן אי אפשר באמת להשוות מפגש טלפוני למפגש פנים אל פנים. האבסורד הגדול טמון בכך שהמכשיר הסלולרי מאפשר להורה להיות פחות נוכח, כי הוא מחזיק בחוויה שהוא יודע מה קורה ושולט במצב. בפועל המכשיר הסלולרי רק מרחיק את בני הבית זה מזה".
 

רצועת בטחון

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) מאיזה גיל כדאי להתחיל?
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) מאיזה גיל כדאי להתחיל?   
תחושת הביטחון האישי הלכה והצטמצמה ככל שהשנים חלפו, אם בעבר נשלחו הילדים לשחק בשכונה, הרי שהיום מוצאים אותם משחקים פחות ופחות, שלא בהשגחת מבוגר. "התחושה האישית של היעדר הביטחון נוגעת בכל הורה, אנחנו מרגישים שהם לא בטוחים ואנחנו לא בטוחים בעצמנו במקומות שאנחנו שולחים אותם אליהם. המכשיר הסלולרי מספק נחמה זעירה, שאם הילד יצטרך, הוא יתקשר אלינו. אבל, בפועל הילד עושה פחות שימוש במכשיר כשהוא מאוים ויותר שימוש הקשור לתובענות, 'אמא שכחתי את הכריך', 'אמא אני צריך כסף'. נוסף על כך, כן חשוב לתת לילדים את התחושה שלא כל האנשים ברחוב הם אנשים שיש להיזהר מהם. למעשה ילדים צריכים ללמוד ולדעת להידבר עם אנשים בסביבה בצורה נימוסית, הגיונית ואף להיעזר בעת הצורך. בהינתן המכשיר הסלולרי אנחנו מונעים מהם התנסות משמעותית, טובה, קיומית ובסיסית".
 

סלולארי חיובי

ישנם מקרים בהם הטלפון הסלולרי הוא דווקא חיוני. "ישנם ילדים שכדי להגיע לבתי הספר הם נזקקים להסעה שיוצאת כשההורים כבר לא בבית. במקרים שכאלה, בהם ישנן נסיעות ומרחקים גדולים מן הבית, ישנו למכשיר הסלולרי תפקיד חיובי. המורכבות שבמציאות יכולה להסתייע ולהפוך קלה יותר באמצעות המכשיר, שמאפשר לשמור על קשר בעת צורך ממשי".
 

שיקול נכון

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) שומר הראש האישי שלי
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) שומר הראש האישי שלי   
"המציאות מעידה כי הורים רבים כן מציידים את הילדים במכשיר הסלולרי. אני סבורה כי גם בתהליך שבסופו המכשיר ניתן לילד, יש לחשוב כיצד עושים את המהלך נכון, וכיצד מביאים להתנהלות שתסכן את הילד במידה הפחותה ביותר. ההיבט הבריאותי הוא הראשון במערכת השיקולים. ילד שבידו מכשיר סלולרי נחשף לקרינה שאיננה טובה עבורו. לכן, אם מחליטים שכן לתת לילד את המכשיר יש לחשוב בכובד ראש כיצד עושים כן, בצורה שתחשוף אותו כמה שפחות לסכנה. שני לתפוס מקום במערכת השיקולים הוא ההיבט הכלכלי, שכן מכשיר סלולרי נחשב להוצאה גדולה. ישנם ילדים להם הסוגיה הכלכלית ועלויות השימוש ברורות יותר, הם בעלי רגש אחריות וכדומה. לעומתם יהיו ילדים שיזדקקו להגבלה, אם בצורת שיחות נכנסות בלבד או הגבלה למספר מצומצם של שיחות יוצאות. ככלל עדיף להתחיל את השימוש במכשיר הנייד בהדרגה ואף בהגבלה, כשההגבלה מאפשרת את למידת האחריות. לעיתים אף מומלצת תקופת 'ניסיון', בה בוחנים את השימוש של הילדים במכשיר. תקופה שכזו תאפשר לבחון הן את האספקט הכלכלי והן את ההתנהגות של הילד עם המכשיר".

אין דינו של מכשיר שניתן ל'יתר בטחון', כדין מכשיר המהווה ערוץ עיקרי לקשר בין ההורה לילדו. בדק בית פנימי ואישי הוא בבחינת הכרח, נוכח בקשת העולל הקטן לפלאיה של הטכנולוגיה. שומר הראש האישי עשוי לשמור, אך גם עלול לפגוע. עלינו כהורים לבחון, לבדוק ולאשר בהגבלה כשהמציאות באמת מחייבת.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by