בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות הילד 
אם לא תאכל, איך תגדל? 
 
 (צילום אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages) כמה הילד שלכם אוכל בגן?   
בריאות הילד |
 
יעל שחר שריד, ifeel

כשהפעוט נכנס למעון, כבר אין מי שירדוף אחריו שיסיים את האוכל בצלחת. רוב הפעוטות זקוקים עדיין לקצת עזרה בהאכלה. איך נדע שהילד שלנו לא נשאר רעב?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) יש הגבלה על המתוק?
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) יש הגבלה על המתוק?   

פעוטות רבים נפגשים לראשונה עם מסגרת המעון או גן הילדים הפרטי לקראת גיל שנתיים, לאחר שהייה ממושכת עם האם, הסבתא או המטפלת.המעבר ממטפלת אישית או משפחתון מצומצם, שבו רדפנו אחר הפעוט עם כל ביס וביס וידענו בדיוק מה - ובעיקר כמה - הוא אוכל, אל גן עם מעל לעשרים ילדים שבו כולם אוכלים ביחד ולא ניתן להתייחס לכל אחד באופן אישי, הוא אחד השינויים שמטרידים כמעט כל אמא. ברוב המקרים הפעוט אמנם נחשף בגן למאכלים חדשים, חשובים בחלקם, שאולי נעדרו מהתפריט הביתי, אבל הורים רבים מוטרדים יותר מהשאלה איך הילד אוכל בגן מאשר מהשאלה מה הוא אוכל שם.

כשאמהות שואלות בסוף היום את הגננת: "איך הוא אכל היום, טוב?", הן מתכוונות לשאול בעיקר כמה הוא אכל ולוודא שמישהו מצוות הגננות העניק לו תשומת לב מיוחדת בזמן הארוחה. רק לעיתים רחוקות אמא תשאל "מה הוא אכל היום?".

 

תחושה של הזנחה

 

תחושה של הזנחה

לקראת גיל שנתיים, פעוטות רבים עדיין זקוקים לפעמים לעזרה בהאכלה בכפית או במזלג, חלקם רגילים לטמפרטורת מזון ושתייה מסוימת, וחלקם מכירים רק אוכל הפרוס לחתיכות קטנות מחשש לחנק. בכלל, אחת הסיבות לתשומת הלב המרבית שניתנת להאכלת הפעוט לפני גיל שנתיים נובעת מהקושי האפשרי עדיין בלעיסה, במיוחד אם לא יצאו בפיו כל השיניים, ומהצורך לחתוך מזונות עגולים (ענבים, למשל) ולא להותירם בצורת עיגול או טבעת מחשש לחסימת קנה הנשימה.

אבל תשומת הלב הרבה שאליה מורגלים פעוטות בזמן הארוחה נובעת גם מכך שהאכלת התינוק מיום לידתו מהווה מרכיב חשוב בתהליך ההיקשרות עם האמא, ולאחר מכן תורמת גם ליחסי הקִרבה עם שאר הדמויות המטפלות. מסיבה זו, אמהות רבות חוששות שחוסר תשומת לב לפעוט בזמן האוכל בתקופה הראשונה בגן יתלווה גם בקושי רגשי או בתחושה של הזנחה. ועם כל החששות, כל אמא פולניה יודעת שלפעמים היא קצת מגזימה בהתעסקות ובדאגה סביב האוכל, ומהבחינה הזו אולי הגן יעשה לילד הרבה טוב.

לצורך העניין יצאנו לבדוק מה קורה בשטח וביקרנו בגני ויצ"ו ובאחד הגנים מרשת הפועלת על פי שיטת אדלר (הדוגלת, בין היתר, בעצמאות מגיל צעיר), כדי לבדוק איך הילדים שלנו אוכלים בגן, ובעיקר מה קורה כשהם אינם אוכלים.

 

הארוחה כאירוע חברתי

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אכילה חברתית
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אכילה חברתית   

גליה בקשי, מפקחת מעונות ויצ"ו באזור הדרום, מציינת כי במעונות אלה ילדים בגילאי שנתיים עד שלוש הם בעצם הכיתה הבוגרת. "רוב הילדים במעונות שבאזור שלנו נכנסו למסגרת כבר בגיל חצי שנה", היא אומרת. "מספר הילדים בקבוצה הוא עד 33 ילדים, ומספר המטפלות משתנה לפי צורך המערכת - שלוש עד ארבע מטפלות מוסמכות שעברו הכשרה בתחום הגיל הרך".


כל כך הרבה ילדים מול מעט מטפלות, מה קורה בזמן הארוחות בגן, כשכל ילד מגיע מהבית עם הרגלים משלו?
"בהתחלה קשה לילדים, אבל לאחר מכן הם מתרגלים. זה נכון שבשבועות הראשונים במעון הילדים אוכלים פחות, אבל כשהילד מסתגל למערכת קל לו יותר".


בקשי אומרת שחשוב שההורים יידעו את הגננות בתחילת השנה מאיזו מסגרת מגיע הילד והאם יש לו צרכים מיוחדים הקשורים באוכל. "האכלה ואכילה אינם רק דבר חשוב בהתפתחות הפיזיולוגית של הילד, אלא אירוע חברתי. בגן, הילדים לומדים להכיר סוגי מאכלים מגוונים, וסביב השולחן הילד לומד על הקבוצה שלו, יושב בה וחוקר אותה".

 
 

באילו דרכים אתם מסייעים לילד להסתגל להרגלי האכילה החדשים?

(צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אנרגיה מן הטבע
 (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages) אנרגיה מן הטבע   

"הארוחות במעון הן טקסים קבועים, כל יום כל השנה. אנחנו שומרים על מחזוריות קבועה שמחזקת את ביטחונם האישי של הילדים. לפני כל ארוחה הם נוטלים ידיים, יושבים ליד השולחן ומברכים".


מה בתפריט, כמה ארוחות יש ביום ואיך שומרים על ניקיון האוכל ומוודאים שהמזון המוגש לילדים אינו חם מדי?
"התפריט קבוע בכל המעונות ומשתנה בהתאם ליכולת היצירתית של כל מבשלת. במעון, הילדים אוכלים שלוש ארוחות ויש טקס קבוע סביב האוכל: ארוחת בוקר, ארוחת צהריים ומנחה, כאשר התפריט מוצג להורים על גבי הלוח והם מוזמנים לראות מה ילדיהם אוכלים מדי יום. ההנחיות ברורות מאוד: נעשה שימוש במד חום למדידת טמפרטורת המזון לפני הגשתו לילדים, תוך הקפדה על הניקיון וההיגיינה".


כמה ילדים יושבים לאכול סביב השולחן?
"סביב כל שולחן יושבים לאכול חמישה או שישה ילדים, כשהמטפלת הצמודה אליהם אוכלת יחד איתם".


איך מוגשות הארוחות?
"בכל ארוחה יש אפשרויות בחירה. כל יום שונה ודומה - אנחנו מקפידים שיהיו מרכיבים קבועים ומרכיבים משתנים. ארוחת הבוקר מוגשת בצורת מזנון וכוללת מגוון גבינות וסלטים, לחם ושתייה חמה - בדרך כלל תה צמחים. הילד בוחר לעצמו מה שהוא רוצה. יש ילדים המגיעים למעון שבעים, כנראה בגלל צורך של ההורה שהילד יגיע למעון שבע. יש ילדים שמעדיפים בבוקר מלפפון ועגבנייה, ויש שרוצים ביצה. המטפלת מציעה להם את המבחר, אבל הבחירה היא של הילד. ארוחת הצהריים מוצגת בפני הילדים והמטפלת מגישה להם באופן אישי. כלומר: ההגשה פתוחה, בצלחות מרכזיות, והמטפלת מגישה לילד על פי בחירתו לקערה האישית. הצלחות הקעורות נועדו לשמור שהאוכל לא ייזל בצדדים".


איך הילדים אוכלים? בידיים או בכפית?
"הילד מתנסה בעצמו, הוא מורח ונוגע וזה חלק חשוב ברכישת ידע ובהתפתחות העצמאית של הילד. יש מעונות שבהם הילדים אוכלים בכפית ובשלב מאוחר יותר עוברים למזלג, אך הרכב הקבוצה משפיע אף הוא על הדרך שבה פועלים במעון. עם כפית קל יותר לילדים לאכול. חלק מהאוכל מוגש חתוך וחלק לא. קציצות רכות, למשל, הילדים יכולים לאכול ביד או לחתוך בעצמם בעזרת הכפית".


ומה לגבי סכנת חנק?
"רוב הילדים בני השנתיים אוכלים באופן עצמאי. המטפלות עברו הכשרה לעזרה ראשונה, ובמקרים של ילדים עם רגישות מיוחדת או צרכים מיוחדים אנחנו מתאימים להם את האוכל".  


מה אתם עושים כשילד לא אוכל?
"אם ילד לא רוצה לאכול או מבקש לאכול רק מרק, אנחנו מיידעים את ההורים כדי שיעקבו אחרי הילד בבית במקרה שהוא מפתח מחלה".


ואם הילד רוצה לאכול מאוחר יותר, לאחר השעה שבה שאר הילדים אכלו?
"ילד שלא אכל יכול לקבל מנה חמה מאוחר יותר. המטפלת תשב לידו ותיתן לו את האוכל ותוודא שהוא אכל ושבע, ואם הוא יבקש תוספת הוא יקבל מה שהוא ירצה. אנחנו משתדלים מאוד להיות קשובים לצרכים של הילד".


מה קורה כשילד מסרב לאכול מאכל מסוים?
"המטפלות מנסות בעדינות לגרות את הילדים לנסות מאכלים חדשים, אבל אם ילד מסרב לאכול ודאי שלא מכריחים אותו".


מבחינה תזונתית, בקשי סבורה כי המעונות מציעים לפעוט אוכל עשיר ומגוון, "הכולל מאכלים שקשה להתחרות בהם במסגרת הביתית": קציצות דגים (שלרוב בבית הילדים לא נוגעים בהם), סלק אדום, סלט כרוב עם מיונז, מרקים עשירים עם ירק וגריסים ועוד.

 
דרך הטיפול במים מתגלים לא פעם קשיים, שהילד מרגיש בנוח לשתף בהם את המטפל. לם: "נוצרת קירבה ואינטימיות בין המטפל לילד. בזמן הטיפול ילדים משחררים תחושות ורגשות ורצונות. היה לנו מקרה קשה של ילד שהגיע בגלל טונוס שרירים נמוך ופחד ממבוגרים. במהלך הטיפול התברר שהוא מגיע מרקע קשה, וכאשר המדריכה ביקשה ממנו לעשות פעולה מסוימת הוא שאל: 'אם אני לא אעשה את תרביצי לי?', ומכאן התגלגלה ביניהם שיחה דרך התנועה במים, ונפתחה קופת שרצים גדולה מאוד, שהיוותה בסיס לרוב בעיותיו".

באיזה גיל מומלץ לשלוח את הילד לחוג שחייה?
"חמש וחצי-שש, בגיל הזה הוא בשל מבחינה מוטורית לקבל מרות והוראות ולהתחיל בתהליך של למידה. להידרותרפיה אין גיל".

איך לעזור לילד שפוחד ממים?
"לא לזרוק את הילד למים ולהגיד 'תתמודד', זה יוצר רק טראומה ומקבע אותה. צריך להתחיל בהדרגה ולאט לאט לנוע קדימה".

לקבלת גיליון ראשון של מגזין הורים וילדים במתנה
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by