בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
עושות פוזות  
 
 אני במראה     צילום: אילוסטרציה: אימג`בנק/gettyimages    
הורים וילדים  |
 
קרן בת יוסף, הורים וילדים, ifeel

מדוע הילדים מעסיקים את עצמם כל-כך מוקדם במראה החיצוני, כיצד להתמודד עם התופעה והאם להילחם בה? גרסת המיני-סטייליסטים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
התעסקות בלתי נלאית
 התעסקות בלתי נלאית  
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
היא עומדת מול הראי, לבושה בשמלה בצבע ירוק עטורה בפרחים ורודים, מתחת לשמלה תוספת של חצאית פסים בצבעי כחול, כתום, אדום וורוד. למותניה קשור סרט לבן, לראשה - סרט מתנה (כן מתנה!) אדום וצהוב, והיא רוקדת ושרה: "אני יפה, אני יפה כמו נסיכה". היא נראית כמו ליצנית ואני לא מצליחה להבין מה נראה בעיניה כל כך יפה. "הבגדים שלך לא כל כך מתאימים", אני מציינת בפניה בעדינות.

"הם מתאימים. יש צבע ורוד בחצאית וצבע ורוד בשמלה".

"טוב...", אני בולעת את הצפרדע ומוסיפה: "ולמה את לובשת גם חצאית וגם שמלה?"

כי זה יפה", היא אומרת בעודה מרפרפת קלות בעיניה.

על הסרטים בשיער אני כבר לא מעירה. אין טעם. זה לא מוביל לשום מקום והיא עצמה בטוחה שהיא נראית נפלא.

"תראי מה היא לובשת. זה נורא ואיום!", אחותי הגדולה גוערת בי בכעס.

"ניסיתי להניא אותה מכך, אבל...", אני מציינת. נבוכה.

"תכריחי אותה ללבוש מה שאת רוצה!", היא מצווה עלי.

"מה זאת אומרת להכריח אותה?", אני מנסה להבין את השיטות האסרטיביות של אחותי. את הבת שלה, הגדולה בשנה מבתי, היא מלבישה בעצמה ללא קושי. אני תוהה כיצד. "תבחרי לה בגדים ותלבישי אותה", היא מסבירה כאילו שזה כל כך פשוט. ויתרתי.

מצד אחד אני מאושרת; היא מתלבשת לבד ואף מבטאת עצמאות ראויה לשבח. מצד שני, ההתעסקות בביגוד היא ממושכת, מתישה ומתסכלת. הבקרים מורטי עצבים, וכל זאת מעבר למבוכתי האישית בשל מבטים ביקורתיים ומגחכים של עוברי אורח, קרובי משפחה וחברים.
 

צורך בתשומת לב

 
חלק מהאימהות לבנים טוענות שהוקל להן לדעת שמתופעה זו הן ניצלו. ועם זאת, לאור שיחות עם הורים נוספים, גננות ומומחים מתברר כי מתופעת "הסטייליסט" אין מנוס: ישנם גם בנים שילבשו את חולצת "בוב הבנאי" שלהם במשך שבוע, ויהיו כאלה שיתעקשו ללבוש את חולצת החורף האהובה בקיץ או ללבוש בכלל בגדי בנות.

לדברי ד"ר יוכי בן נון, פסיכולוגית התפתחותית בכירה במכון להתפתחות הילד בבית חולים "מאיר" בכפר סבא, "לא תמיד ידועה הסיבה לעיסוק הזה במראה. ייתכן שהילד מעוניין בתשומת לב, או אולי אחד מבני המשפחה עסוק מאוד בכך ומשדר לילד את חשיבות הנושא. "כמובן שגם חשיפה לטלוויזיה, לספרים ולתרבות הבידור משפיעה על הילד".

כמו כן, ישנם ילדים שיש להם מודעות לנושא ללא קשר לסביבה. "העיסוק בלבוש נובע בדרך כלל מהצורך של הילד להתחרות על תשומת לב", גורסת רינה מור, גננת מוסמכת ב"גן יהודית" ברמת גן. "לדוגמה, ילדים בגן מתלבשים יפה כדי למצוא חן בעיני הצוות ולקבל מחמאות, ביניהם ישנם כמובן גם בנים שמתחרים על אותה תשומת הלב".
 

להילחם, לוותר או לעודד?

כמו בתחומים שונים שבהם אנחנו מתלבטים אם להחליט עבור הילדים, כך גם בכל הקשור ללבוש. כבר כשהם הולכים לגן טרום החובה הם מפתחים טעם אישי ומבקשים לבחור לבד את הבגדים, וכאן נכנסים לסוגיה: האם לוותר, להילחם או לעודד אותם? ד"ר בן נון אומרת כי "בדרך כלל ההתעסקות היתרה בלבוש היא שלב שחולף, שכן בשלב מסוים הילד מאבד עניין".

"אם ההורה נאבק זה רק מתעצם. ברוב המקרים ילד נבון יגיע למסקנות לבד וילמד שבקיץ לא כדאי ללבוש בגדים ארוכים ושבגד מפואר עלול להתלכלך. עם זאת, חשוב להפעיל סמכות ולהגביל את חופש ההחלטה של הילד".

סיון בייבה, פסיכותרפיסטית ומאמנת הורים בשיטת מג"ן - מנגנון גמישות נפשית, מוסיפה כי "תפקידו של ההורה הוא ללמד ולכוון את ילדיו. אם ההורה הוא נוקשה ומאיים מאוד וכופה את רצונותיו, אזי הילד עלול להתמרד. לעומת זאת, העדר גבולות יוצר בלבול ואינו משרת שום מטרה אצל הילד. לשם כך, חלק מרכזי בהתמודדות הוא לגבש החלטה באשר לחציית גבולות; מהם העקרונות החשובים לנו, היכן שמים את הגבול, ועד כמה הגבולות גמישים?"
 
 

יתרונות "הסטייליזם"

האם מוטב לוותר?
 האם מוטב לוותר? 
 צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages 
 
אם שמים לרגע בצד את משך ההתלבשות בבוקר ואת מבטי השכנים, מגלים כי לרצון הילדים בגיבוש סגנון לבוש בעל אמירה אישית יש גם כמה יתרונות.

"באשר לילדים שנוהגים להתחפש או ללבוש בגד מוקצן", מסבירה מציינת ד"ר בן נון, "ניכר כי יש בהם דחף להתבלט ודבר זה אינו פסול. אולם השאלה היא למעשה מהי עמדת הגננת כלפי הנושא: ייתכן כי הגננת לא תהיה מעוניינת ליצור תסיסה בקרב ילדים אחרים או לפתח סוג של תחרות. לעומת זאת, יהיו גננות שיקפידו לשלב בגן פינת תחפושות, או שידאגו כי ימי שישי בגן יוקדשו לתלבושות מיוחדות".

ההנאה מהבגד: לדברי מור, "ילד פורח כשהוא לובש בגד שהוא אוהב; זה תורם לביטחון העצמי ולריכוז שלו".

מיצוי הבגד: לדברי בייבה, כשיש בגדים מוגדרים לכל פעילות, כמו: בגדי בוקר, בגדי ערב, בגדי שבת ובגדים לאירוע, מתפתחים אצל הילדים קיבעונות ביחס לביגוד. גם אם ההורים מנסים לכוון את הילד לבחירה "הולמת" יותר לבגד, לפעמים עדיף שהילד יבחר בעצמו אפילו את הבגד הלא מתאים כדי ששניהם ישחררו את הקיבעון המחשבתי.
 

הכרזת עצמאות

עצמאות: "בגילאי שלוש עד חמש חלה התפתחות חשובה בעיצוב האישיות של הילד כאינדיווידואל וכמקבל החלטות עצמאי, ובהמשך גם בגיבוש הביטחון העצמי, אמונותיו וכן דעותיו הקדומות", אומרת בייבה. "בשלב זה הילד מבחין במראה החיצוני ומתחיל לפרש סגנון לבוש, אופנה והרגלים, והוא גם מתחיל להבין שמבוגרים מתלבשים אחרת מילדים, שבנות מתלבשות אחרת מבנים, שדתיים שונים מחילוניים, שיש בגדי קיץ ובגדי חורף ועוד". "באופן זה הילד גם לומד כי אנשים נבדלים זה מזה. יתר על כן, בגילאים אלה הילד מודע כבר למראה החיצוני שלו ולחשיבותו, מסגל טעם אישי ומתחיל ללמוד מהו קוד לבוש; על ההבדל בין יום חול ליום חג, בין לבוש פשוט ללבוש מפואר, בין עשירים לעניים ועוד". הבנת הבדלים אלה חשובה לפיתוח הזהות האישית שלו ולמיצוב הילד כאינדיווידואל בעל רצונות וצרכים משלו.

לקבלת גיליון ראשון של מגזין הורים וילדים במתנה
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by